20% מהאניות בנמל חיפה עומדות וממתינות סתם, זה עולה לנו כבר היום 80 מיליון ₪ בשנה

על פי מחקר חדש של ד"ר אריה סחיש – ראש תכנית המאסטר (MA) בלוגיסטיקה ושרשרת האספקה הגלובלית ברופין, "העלות השנתית למשק כתוצאה ממחסור בתשתיות לשינוע גרעינים בנמלים כיום מגיעה לכ־80 מיליון שקל לשנה", הנמלים החדשים המתוכננים לקום באשדוד ובחיפה לא תוכננו לקליטת תבואות מה שיגרום למחירי המזון בעתיד להתייקר.

הפסדים של 80 מיליון ₪ בשנה

ד"ר אריה סחיש, ראש תכנית MA בלוגיסטיקה  ומערכות ימיות
בסיור לימודי שנערך בנמלי בלגיה וגרמניה

על פי הנתונים שנאספו  על ידי ד"ר אריה סחיש, בעברו סמנכ"ל בנמל חיפה ובנמל אשדוד וכיום ראש תכנית לימודי המאסטר (MA) בלוגיסטיקה של המרכז האקדמי רופין, עולה כי "זמן ההמתנה הממוצע בנמל אשדוד הוא 87 שעות - כלומר כ־3.6 ימים בממוצע. למעלה מ־10% מהאניות העוגנות ממתינות שבוע ויותר. וכמה מהן אף ממתינות עשרה ימים". בנמל חיפה זמן ההמתנה הממוצע עומד על  89 שעות שהן כ־3.7 ימים בממוצע. לסיכום הממצאים - עולה תמונה עגומה בה קרוב ל־%20 מהאניות ממתינות שבוע ויותר וכ־7% מהאניות ממתינות יותר מעשרה ימים"

סחיש: "רמת השירות הקיימת בכל המסופים הנמליים בישראל לטובת אניות המובילות גרעינים (תבואה, תירס וכו) גרועה בכל מובן, וכתוצאה מכך סופג ענף זה בפרט וכלכלת המדינה בכלל נזקים כספיים גבוהים ביותר. בעתיד ההפסדים יגדלו בצורה דרמטית. לפי הנתונים, מטעני התבואה ששונעו דרך נמלי ישראל עמדו על  4.5 מיליון טונות תבואות בשנת 2015 ושווים עמד על כ־10 מיליארד שקל.
יבוא התבואות צומח בהיקף של כ־2.33% בשנה, כך שהצפי  המוערך ל־2030 יהיה יותר מ־8 מיליון טונות בשנה.  כתוצאה מכך, צפויה להתרחש עלייה ביוקר המחיה המושפע במישרין ממחיר התבואות במוצרים בסיסיים, כמו למשל: מאפיות (מחירי הקמח ושמן), חברות ויצרניות מזון מוכן, כמו גם לחקלאים המשתמשים בגרעינים להזנת בהמות, (מחירי החלב). ולכן, הורדת המחיר בשלב האחסון אמורה להשפיע במישרין על הפחתה במחיר המזון.
בעתיד מחירי הקמח יתייקרו ויגררו גל של התייקרויות בעקבותיהן" השורה התחתונה עגומה למדי: "העלות השנתית למשק כתוצאה ממחסור בתשתיות לשינוע גרעינים בנמלים מגיעה כבר כיום לכ־80 מיליון שקל לשנה", שיכלו, לדעת סחיש, להתגלגל גם לכיסו של האזרח. "בעתיד עלינו לזכור כי עומדת בפני מדינת ישראל תחזית תנועת מטענים של יותר מ־8 מיליון טונות ב־2030, היקף שמערך התשתיות הקיימות לא יוכל להעבירו כלל", כאשר לחץ ממשי כבד יצוץ כבר ב־2024.

כשל תכנוני מתמשך

"מדובר בקטסטרופה תכנונית מתמשכת, שקיימת כבר היום בכל הנוגע להעדר תשתיות פריקה מתאימות למטעני תפזורת בנמלים הקיימים הנמלים המתעתדים לפעול בעשור הבא, המתוכננים לפריקת מכולות או כלי רכב, כאשר מטעני הגרעינים נזנחו בצד" אומר ד"ר סחיש. 

שתי חברות סיניות פועלות לבניית שני הנמלים החדשים שיפעלו בתחילת העשור הבא,: צ'יינה הארבור שבונה את נמל הדרומי באשדוד ו־  SIPG שתפעיל את הנמל הצפוני בחיפה ל- 25 שנה.
במהלך ההקמה נשכחו מטעני התבואה: גרעיני תירס, חיטה, סויה ותערובות מזון לבהמות. המחקר שבוצע בהזמנת איגוד משתמשי התובלה הימית, מצביע על מחסור חמור בתשתיות קיימות ועתידיות בפריקת מטעני תבואה.
 כשל תכנוני נוסף שהתגלה במחקר מצא שאין הלימה בין הביקושים האיזוריים לתבואות בישראל, לבין חלוקת יבוא הגרעינים בין הנמלים הצפוני והדרומי. בעוד הביקושים מחולקים שווה בשווה בין צפון הארץ לדרומה, הרי שחלוקת יבוא הגרעינים בין הנמלים נובעת מיעילות ועלויות פריקה שערורתיים.
"העוותים והמחדלים התפעוליים בין הנמלים יצרו מצב שבמרחב חיפה נפרקים יותר מ־80% מהיקף התבואות לעומת פחות מ־18% בנמל אשדוד. המשמעות: יותר ממיליון טונות המיועדים לצריכת איזור הדרום נפרקים בנמלי מרחב חיפה במקום בנמל אשדוד ומשונעים במשאיות דרומה, בזבוז כספי נוסף המתווסף לנזקים סביבתיים רבים למדינה". "עשו תוכניות להקים רציף ייעודי עם מסועים והגדלת ממגורות באשדוד", אומר סחיש , "אם עושים את זה באשדוד, תהיה תועלת משמעותית למשק, כולל הסטה של מיליון טונות מטענים שנוחתות בחיפה ומגיעות במשאיות רבות דרומה. בחיפה אין אפשרות טכנית להרחיב את התשתיות הקיימות כי החלק בנמל שמיועד לכך עומד בפני תכנית עירונית של העירייה לבניית מקומות בילוי ופנאי". המחקר של סחיש הוגש לפני כחודשיים למשרדי התחבורה והאוצר. מסקנתו: יש להשקיע מיידית כ־350 מיליון שקל בשיפור התשתיות כמו גם לתת רציף ייעודי לפריקת גרעינים באשדוד.  על פי הדיווחים בתקשורת במשרד האוצר מודים כי נושא פריקת התבואות אכן לא נכנס בשיקולי בניית הנמלים החדשים. "נכון להיום אין מספיק תשתיות, ולכן הנושא נלמד ונכנס לתוכניות העבודה של 2016".