תסמונת הבית החולה

 הקורונה הגבירה משמעותית את הזמן שאנחנו מבלים בבית, אבל על פי דו"ח ישראלי רמות זיהום האוויר בתוך המבנים בישראל מסוכנות לבריאות והנושא לא זוכה לטיפול ראוי מהגורמים האחראים לכך

מאת:ד"ר זהר ברנט-יצחקי חוקר בריאות וסביבה במשרד הבריאות וחבר סגל בפקולטה להנדסה במרכז האקדמי רופין

אין ספק שבשנה האחרונה בילינו כמות לא מבוטלת של זמן בשהייה בבתים. בבית, כך נדמה לנו, אנו מוגנים מהנגיף שמסתובב בחוץ וכן מזיהום האוויר מעשה ידי אדם, שנקשר לאחרונה במספר הולך ועולה של מחקרים גם לתחלואה ותמותה ממחלת הקורונה. עם זאת, מתברר שגם בבית לא קל כל כך לנשום לרווחה. בדו"ח חדש שפורסם לאחרונה נחשף שזיהום אוויר תוך-מבני, כלומר הזיהום ששורר במבנים שאנחנו גרים ושוהים בהם שעות רבות, חמור ומסוכן לא פחות מזיהום האוויר שמחוץ למבנים.

על פי דו"ח "בריאות וסביבה בישראל 2020", שפורסם על ידי משרד הבריאות והקרן לבריאות וסביבה, על אף התקדמויות בתחום הטיפול והמניעה של זיהומים סביבתיים בשנים האחרונות, עדיין קיימות בעיות משמעותיות שיש לטפל בהן – ביניהן, כאמור, זיהום האוויר התוך-מבני.

לפי הסוכנות הפדרלית להגנת הסביבה בארצות הברית (ה-EPA), זיהום אוויר הפנים הוא אחד מחמשת הגורמים הסביבתיים המסוכנים ביותר לאוכלוסייה, וריכוזי חלק מהמזהמים באוויר הפנים גבוהים לעיתים פי שניים עד חמישה בהשוואה לאוויר בחוץ. לפי ארגון הבריאות העולמי, כ-3.8 מיליון בני אדם מתים בטרם עת מדי שנה כתוצאה מזיהום האוויר שאליו הם נחשפים בסביבה הביתית, בעיקר בשל שימוש בעץ, פחם ונפט לבישול ולחימום הבית במדינות מתפתחות.

איכות ירודה של אוויר הפנים עלולה להוביל לדלקות בדרכי הנשימה, לתגובות אלרגיות, לפגיעות בתפקוד הקוגניטיבי ולמחלות ארוכות טווח כגון מחלות נשימתיות כרוניות, מחלות לב, סרטן וסוכרת.

תרומתו של אוויר הפנים להפצת נגיף הקורונה זוכה להכרה הולכת וגדלה ברחבי העולם, וקיימת סברה שלפיה מזהמי האוויר מסוג חלקיקים נשימים הקטנים מ-10 או מ-2.5 אלפיות המילימטר מהווים פלטפורמה לנשיאת נגיפי הקורונה והחדרתם לעומק מערכת הנשימה, מה שעלול להגביר את יכולת ההפצה הטבעית של הנגיף.

נושמים בבית אוויר מזוהם
איכות אוויר הפנים מושפעת בעיקר ממקורות פנימיים, כמו חימום ביתי בדלקים ובגז, תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs) וגזים רעילים שנפלטים מחלק מחומרי הניקוי, צבעי הקירות ומוצרי הקוסמטיקה ורהיטי עץ שיוצרו עם דבקי שרף שפולטים פורמלדהיד (גז מזהם חסר צבע). מקורות נוספים הם מערכות האוורור, שעלולות להכיל עובש וחיידקים, וכן אוויר מזוהם שחודר מהסביבה החיצונית באזורים שבהם שורר זיהום אוויר גבוה.

על פי תוצאות ראשוניות של מחקר שנערך כיום על ידי חוקרים מהטכניון, שבו נבדקה החשיפה לתרכובות אורגניות נדיפות במעונות יום שממוקמים בחיפה, נמצא שריכוזי הפנים שנמדדו של יותר מ-20 תרכובות אורגניות נדיפות היו גבוהים מאלה ששררו באותה העת בסביבה החיצונית, הן בשל פליטות ממקורות פנים והן כתוצאה מצמצום תהליכי פירוק של החומרים האורגניים המזהמים בסביבה המבנית בהעדר חשיפה לקרינת שמש ישירה. בנוסף, חוקרים אחרים מהטכניון מצאו קשר חזק בין העישון מחוץ לפאבים לעלייה בריכוזי החלקיקים הנשימים בתוכם.

"הדו"ח מצביע על כך שנעשתה מעט מאוד התקדמות בנושא איכות אוויר הפנים", אומר ד"ר זהר ברנט-יצחקי, אחד הכותבים הראשיים של הדו"ח, חוקר בריאות וסביבה במשרד הבריאות וחבר סגל בפקולטה להנדסה במרכז האקדמי רופין. "אין מספיק מודעות לכך שחלק מאיתנו נושמים בבית אוויר מזוהם, שהחשיפה אליו עשויה לגרום לתחלואה". לדבריו, רבים לא מבינים את החשיבות של אוורור ראוי של המבנים שבהם אנחנו מתגוררים ושוהים, ולא מודעים לפליטות המזהמים מהמוצרים הביתיים, מכיוון שאין עליהם סימון שמציין זאת. "בתקופה שבה עבודה ולמידה מהבית הפכה לשגרה, חשוב שתהיה עליה במודעות הציבור לנושא איכות האוויר בבתים ולמחלות שהחשיפה לזיהום עלולה לעורר".

להקים רשות לטיפול באוויר הפנים
על פי הדו"ח, נושא זיהום האוויר התוך-מבני לא זוכה לעדיפות בקרב הגורמים המוסדיים השונים בישראל. לכן, הדו"ח קורא למקבלי ההחלטות להקים רשות ממשלתית מרכזית לטיפול באיכות אוויר הפנים, כפי שנהוג בארצות הברית ובאירופה.

על פי הדו"ח, מגפת הקורונה החזירה את נושא הבריאות למרכז השיח הציבורי, אך דחקה לשוליים סוגיות בריאותיות חשובות שימשיכו לאיים על בריאות הציבור גם ביום שאחרי הקורונה. אפשר רק לקוות שהתקופה האחרונה, שבשל מבצע החיסונים הנרחב מביאה איתה אופטימיות זהירה בכל הנוגע לסיום המגפה, תביא גם מודעות גבוהה יותר של הציבור לבעיות בריאותיות אחרות שמקורן במזהמים סביבתיים.

"במאמץ לשקם ולבנות מחדש את החוסן של בריאות הציבור בעקבות מגפת הקורונה, על מדינת ישראל לכלול צעדים להבניית החוסן של בריאות וסביבה - להגביל את חשיפת הציבור לחומרים רעילים באוויר, במים, במוצרי צריכה ובמזון, ולהגדיל את הנגישות למרחבים ירוקים", כותב פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, בהקדמתו לדו"ח. "בד בבד, האיומים על בריאות הציבור בשל שינויי האקלים הולכים וגוברים, ועל ישראל לנצל את הזמן כדי להתכונן למשבר הבא".

 

לקריאת המאמר המלא שפורסם במאקו בתאריך 31.03.2021 לחצו כאן