מה השתנה לטובה בהליך הבאת מהגרי עבודה בשנים האחרונות?

השפעתם של הסכמים בילטראליים על אופן הגיוס ועל סכומי הכסף שמשלמים מהגרי העבודה

מחקר משותף של דר' נונה קושנירוביץ מהמחלקה לכלכלה וניהול במרכז האקדמי רופין, פרופ' רבקה רייכמן מאוניברסיטת ו- CIMI, המרכז הבינלאומי להגירה וקליטה, בחן את השפעת ההסכמים הבילטראליים שנחתמו להבאת עובדים זרים לישראל על אופן הגיוס ועל סכומי הכסף שמשלמים מהגרי העבודה עבור הגעתם לעבודה בישראל ועל תנאי העבודה והמחיה של מהגרי עבודה בישראל.
ההסכמים הבילטראליים הורידו את דמי הגיוס בתהליך גיוס העובדים הזרים

ממצאי המחקר מלמדים על ההשפעה שיש להסכמים הבילטראליים על אופני הגיוס של מהגרי עבודה לענפי החקלאות והבנייה. גופים ממלכתיים מטפלים כעת בתהליך הגיוס כולו. דמי הגיוס פחתו באופן דרמטי (במקרה של תאילנד), או בוטלו לחלוטין (במקרים של בולגריה ושל מולדובה). השינוי המהותי שחל בעקבות חתימת ההסכמים מצביע בבירור על תפקידם החשוב בשינוי המצב שהתקיים בעבר ב”תעשיית ההגירה” ובענפי החקלאות והבנייה. הצלחתם של ההסכמים הבילטראליים בצמצום "עלויות ההגירה" מרמזת על הצורך ליישם הסדרים דומים גם בענף הסיעוד, שבו עדיין נדרשים מהגרי עבודה לשלם סכומים מופרזים עבור הגעתם לישראל. בנוסף, עולה מהמחקר כי השפעתם של ההסכמים הבילטראליים על תנאי ההעסקה מצומצמת יותר. 

סרטון המתייחס לממצאי המחקר:

דר' נונה קושנירוביץ' - מרצה בכירה לכלכלה וניהול ברופיןדר' נונה קושנירוביץ' - מרצה בכירה לכלכלה וניהול ברופיןלסיכום המחקר, ניתן לומר כי אף על פי שלאחר החלת ההסכמים הבילטראליים חל שיפור מסוים בתנאי ההעסקה והמגורים, עדיין קיימות פגיעות חמורות בזכויותיהם של המהגרים הן בענף החקלאות והן בענף הבנייה. פגיעות אלה מצביעות על כך שאכיפת חוקי העבודה רחוקה מלהיות מלאה, למרות המודעות הרבה יותר לזכויות והנגישות הרבה יותר למנגנונים להגשת תלונות. המלחמה בהפרת הזכויות תלויה בסופו של דבר בחקיקה ובאכיפתה. הואיל והחוקים והתקנות בישראל ברורים למדי, דרושה אכיפה עמוקה ויסודית לצורך הגנה על מהגרי העבודה.

 

דר' נונה קושנירוביץ', מרצה בכירה במחלקה לכלכלה ומנהל ברופין חוקרת את אוכלוסיית המהגרים במסגרת המכון להגירה ושילוב חברתי שפועל ברופין בעשור האחרון.  עיקר מחקרה של נונה הוא בתחומי ההשפעה של המדיניות הציבורית והחקיקה ושל גורמים כלכליים בישראל, על מהגרי העבודה (אופן ההבאה, עלויות עבור מהגרי העבודה, תנאי ההעסקה, תנאי מחיה וכד'). עבודתה המחקרית של דר' קושנירוביץ' משתלבת בתוך ה"אני מאמין" של המרכז האקדמי רופין המשלב מחקר אקדמי מתקדם בשילוב רגישות ומעורבות חברתית. דר' קושנירוביץ' נבחרה להיכלל בין 100 המדענים העולים הבולטים בישראל.