מתווה הגז - הבעיה היא לא בתוצאה, אלא בתהליך

הרבה מלל נכתב ונאמר על נושא מתווה הגז. אין לי ספק שהעמדות בשני צדדי הויכוח מנומקות ומגרות למחשב ודיון.

יותר מזה, מרשים לראות שהעמדות, לכאן או לכאן, מבססות את עיקרי הטיעונים שלהם במגוון רחב של תחומים- כלכלה, בטחון ישראל, צדק חברתי, יחסים בינלאומיים, חוק ומשפט ועוד. עם זאת, אין לי כוונה להיכנס לדיון על המתווה עצמו, ההשלכות שלו או מי צודק בויכוח. אני בכלל מבקש להתמקד בתחום אחד משמעותי, שלדעתי לא מספיק נלקח בחשבון בתהליך ובדיונים על מתווה הגז.

רצועת החוף של ישראל הפכה בשנים האחרונות משאב משמעותי מאוד בכלכלה הישראלית ויותר מזה, בעלת השלכות על תחומי חיים רבים. מגוון התחומים שרצועת החוף מעמידה אתגרים עבור החברה והמדינה הם עצומים. לכן, הפכה רצועת החוף הזו למשאב משמעותי ויותר מזה מוקד בסוגיות שונות בישראל.

כשחושבים על זה, כמעט כל נושא בוער היום במדינה נודע בצורה זו או אחרת לרצועת החוף בישראל. בכל סוגיה משמעותית למשאב הזה יש השפעה או יותר מזה את הפתרון לאתגר. מה שמעניין הוא שבהרבה תחומים בכלל הים ורצועת החוף אינם נלקחים בחשבון. הם לא נלקחים בחשבון מכיוון שלעניות דעתי אין היום מספיק בישראל בצמתים המרכזיים של קבלת החלטות גורמים ומומחים בעלי ידע והבנה בניהול משאבי הים. 

מה שמביא אותי לתהליך ולדיון על מתווה הגז. הרבה נימוקים של מומחים רבים נטחנו עד דק בדיון הציבורי בנוגע למתווה. החל מכלכלנים שדיברו על החוסן הכלכלי של המדינה, עבור בבעלי דעה, פוליטיקאים ואנשי מדעי החברה דבירו על הפן המוסרי של המתווה והצדק החברתי; ועד למומחי ביטחון ויחסים בינלאומיים שהתייחסו לביטחון האנרגטי של ישראל ומעמדה במערכת הגיאופוליטית האזורית. ועדיין, אף אחד מהמומחים, בכל אחד מהתחומים לא התייחס לסוגיה מהפן, שלדעתי צריך להיות המרכזי בדיון- ניהול משאבי הים.

לכן, בפרפראזה על אימרה ידועה אומר הים הוא משאב חשוב מדי, כדי להשאיר את ההחלטות לגביו בידי כאלה שאין להם נגיעה וידע עליו. אני חוזר ואומר, אין לי כוונה להתייחס לתוצאה הסופית של המתווה. כל כוונתי היא לבקר את התהליך ולומר שתפו בדיונים על משאבי הים גורמים ומומחים בעלי רקע בנושא.

הכותב הוא בוגרת תוכנית התואר השני בניהול משאבי ים במרכז האקדמי רופין