קצין מבחן בשמיים

במחקר שערכו ד"ר מיכל מורג וד"ר אלי תימן מבית הספר למדעי החברה והקהילה, נמצא כי עבריינים שחזרו בתשובה בעת מאסרם, והשתתפו בתוכנית שיקום תורנית חזרו לפשיעה באחוזים נמוכים יותר מיתר האסירים המשוחררים (14% בחמש השנים שבהן עסק המחקר לעומת 34%). גם בקרב אסירים לשעבר שהשתתפו בתוכניות שיקום אחרות היה שיעור הפשיעה החוזרת גבוה משמעותית בהשוואה לתוכניות התורניות.

המחקר שהתפרסם בכתב עת מקצועי וסוקר בעיתון 'הארץ', בחן את מגמת ההתקרבות לדת בבתי הכלא בישראל, שבאה לידי ביטוי בהכפלת בתי המדרש והאגפים התורניים בבתי הכלא ובעלייה משמעותחת במספר האסירים באגפים אלה.
במחקר בדקו ד"ר מורג וד"ר תימן מה קורה עם אסירים שבוחרים בדרך הדת גם אחרי השחרור מהכלא, וגילו כי הדבקות באורח החיים הדתי בשילוב עם תוכנת שיקום מובנת מסייעת להם להימנע מעבירות חוזרות.
"חלק גדול מההתחזקות במגמת החזרה בתשובה בכלא קשורה לשיקולים תועלתניים" מספרת ד"ר מורג, "קל יותר להיות דתי בתוך הכלא, השהות באגפים התורניים יותר נעימה, היא מוגנת יותר כי ישנו סינון של אנשים מראש ובוחרים את האסירים הפחות אלימים. מעבר לכך יש רוטינה שהיא מלאה בעשייה, בשבתות יש אווירה קהילתית והדבר מונע את הבדידות הגדולה של הכלא".

ד"ר מיכל מורגד"ר מיכל מורגד"ר אלי תימןד"ר אלי תימן

תוצאות המחקר שהתמקד בחיים שלאחר השחרור מהכלא מעידות על כך ששמירה על אורח חיים תורני מחוץ לכלא מעמידה בפני האסיר קונפליקטים אמיתיים, כשהוא פוגש את הסביבה שנותרה חילונית ורק אז למעשה מתחילה ההתמודדות האמיתית שלו. המחקר בחן 284 אסירים לשעבר שכולם חזרו בתשובה בעת מאסרם והשתתפו אחרי השחרור בתוכנית התורנית של הרשות לשיקום האסיר. החוקרות בדקו כמה מתוך האסירים האלה חזרו לפשע במשך שלוש שנים מיום השחרור ומצאו כי מדובר באחוז קטן פי שניים ממשתתפי תכניות שיקום אחרות ( 14% לעומת 28%) ובהפרש גדול עוד יותר ביחס לכלל העבריינים המשוחררים ש 34% נתפסים בפלילים בשלוש השנים שלאחר שחרורם.
עוד עולה מן המחקר כי משתתפי תוכנית השיקום התורנית רכשו כלים שונים מהעולם הדתי ומהעולם השיקומי שסייעו להם להתמודד עם העולם בחוץ, והאמונה בכוח עליון תרמה להם ביציאה ממעגל הפשיעה ובהתרחקות מסביבתם הקודמת ומחבריהם הישנים.
"התחלתי את המחקר ממקום יותר ציני ועם אותן תהיות שיש לכולנו כשרואים עבריין ששם פתאום כיפה על הראש" משתפת ד"ר מורג." היום אני הרבה פחות שיפוטית וחושבת שאפשר לזקק מהדת היהודית כלים רבים לתוכניות שיקום"