כל יום בממוצע אנחנו מקבלים כ- 35,000 החלטות!! מתי לשתות קפה ואיפה, איזו פנייה לקחת בכביש ואיזו חולצה ללבוש היום. אבל יש החלטות, בעיקר כלכליות, שאנחנו חייבים להקדיש להן תשומת לב גבוהה יותר. לדוגמא: איך להתנהל בחופש? ואיך כל זה משפיע על הכיס.
אימוץ בינה מלאכותית בניתוח של חיזוי ביקושים, תכנון מערך ההובלות, בחירת ספקים, ניהול מלאי ועוד יביא לשינויים משמעותיים בתפעול שרשרת האספקה ויהפוך אותה לסתגלנית, זריזה וגמישה ומותאמת לתנודתיות הצפויה בשווקים בעתיד הנראה לעין. מה הם האתגרים באימוץ זה?
הטיפול ביוקר המחיה אינו מספק • דרושה תפיסה חדשה שכוללת הורדת מע"מ דיפרנציאלית, טיפול בספסור הקרקע וטיפול בחוב הלאומי
הצוות לא עובר הכשרה והסייעות עוזבות: זה הזמן להחלת הפיקוח על מעונות עם פחות משבעה ילדים ולתוספת תקציב משמעותית
יוד הוא יסוד החיוני לבריאות האדם. האוכלוסייה בישראל סובלת ממחסור ביוד, בעיקר בשל היקפי ההתפלה הגדולים בארץ, שגורמת לסילוק היוד (כמו גם מינרלים אחרים) מהמים, ומכיוון שלא קיימת בישראל מדיניות להעשרת יוד בתזונה.
יוקר המחיה מהווה בעיה קשה עבור צרכנים המתקשים לקנות מוצרים כי הכנסתם הריאלית נשחקת. השאלה המתבקשת היא כיצד מתמודדים עם בעיה זו.
כשמלאו שבועיים למלחמת רוסיה אוקראינה, דפקתי על דלת המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין. "מה אתן עושות פה?" שאלתי את החוקרות במכון. "למה אתן לא במקום שבו זרם פליטים ענקי שוטף את אירופה? אתן אמורות לצפות, ללמוד, להציע עזרה". "אנחנו פה", השיבו החוקרות, "כי צריך תקציב מיוחד לנסיעה ורק נשיא המרכז יכול לאשר אותו". "אבל אני הנשיא", עניתי לאחר רגע של מחשבה. "אז תאשר". אישרתי.
יבוא חופשי מגדיל את הביקוש למט"ח ובמקביל משפר את רווחת היצרנים והצרכנים • הראשונים זוכים לאמצעי יצור חדשים ומשוכללים יותר, מה שישפר את כושר התחרות והרווחיות שלהם, בעוד שהצרכנים זוכים לרכוש מוצרים ושירותים במחיר נמוך יותר • במובן זה הרפורמה ביבוא שהממשלה מקדמת היא צעד בכיוון הנכון.
משבר הקורונה יצר מתיחות חברתית בלתי נתפשת שמלווה בדרישה לאחידות מחשבתית וחברתית מנוונת. החוסן החברתי שלנו תלוי ביכולתנו לקיים דיאלוג לא פשוט, אך עם פוטנציאל להרחיב ולהעשיר אותנו ובכך לסייע בגיבוש מדיניות נכונה להתמודדות עם המגפה.
עלינו להבהיר למתנגדי החיסונים כי הם לא יהיו זכאים למימון ציבורי במקרה שיזדקקו לאשפוז. זכותם לבחור לא להתחסן ולבחור לשלם עבור ביטוח בריאות פרטי - יש חיסונים, הם עובדים, ואת המסים שכולנו משלמים רצוי להקצות לטובת מוצרים ושירותים ציבוריים שאינם כוללים טיפול רפואי במתנגדי החיסון.
למרות מגמות מבורכות של גידול תמידי במספר הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה, עדיין קיימים פערים גדולים אשר מונעים שוויון הזדמנויות אמיתי בשוק העבודה.
מדינת ישראל משלמת 2 מיליארד שקל לקידום הפריפריה בכל שנה, אז למה זה לא ממש מתקדם? הגיע הזמן לשנות את הפרדיגמה.
מחקר שבחן את נתוני משרד החינוך מצא עוד כי כרבע מהתלמידים האתיופים לא למדו כלל מתמטיקה ב–2019 — כפול מכלל התלמידים בחינוך העברי. רק 111 תלמידים ממוצא אתיופי למדו במסלול משולב של מתמטיקה ומקצוע מדעי ברמה מוגברת
הסרט התיעודי Seaspiracy הביא עדויות לכך שהדיג הינו הגורם העיקרי שפוגע בים וכתוצאה בכך – גם בכדור הארץ. מומחה בתחום: "הגזמנו, ובקרוב נגיע לנקודת האל-חזור. אנחנו לא יודעים מתי להפסיק, וגורמים להרס עצמי"
מה שווים כל פלאי ההייטק ומכוניות היוקרה אם התעוררנו למציאות של פוגרומים בלב הערים בישראל • חבית הנפץ מתפוצצת לכולנו בפנים, כן גם בפניהם של כל אותם בעלי האמצעים הכספיים שחושבים לעצמם כי הפערים החברתיים הם בעיה של מדינות נחשלות
מראות ההמון שלוח הרסן המכלה את זעמו בעובר אורח תמים מספרת סיפור של התפרקות, של אובדן עשתונות ושל חולשה • מראות הלינץ' המזעזעים מספרים סיפור על חברה שאבדה את חוסנה ואת מידת הרחמים והחמלה • האירועים מחייבים יצירת משוואה חדשה בין השלטון ומוסדותיו לאזרחים
קשה להאמין למראה העיניים, קשה להשלים עם מצב כה כאוטי, ועוד יותר קשה לקבל שזה לא ניתן לטיפול • למדינה יש את כל האמצעים לפעול מידית לשיתוק ההתפרעויות, יש לעשות זאת לאלתר בכל הכוח - גם אם פירוש הדבר הטלת עוצר בכל מקום שיש בו סיכוי להתפרצות
הקורונה הגבירה משמעותית את הזמן שאנחנו מבלים בבית, אבל על פי דו"ח ישראלי רמות זיהום האוויר בתוך המבנים בישראל מסוכנות לבריאות והנושא לא זוכה לטיפול ראוי מהגורמים האחראים לכך
שני חוקרים ישראלים אספו נתונים מרחבי העולם ומצאו קשר מדאיג בין רמות זיהום האוויר במדינות ה-OECD לרמת התחלואה והתמותה ממחלת הקורונה. הנה כל הפרטים
98% מאלו שלא מתחסנים, מתנגדים להגבלות על מי שלא התחסן | מחקר של המרכז האקדמי רופין, חושף את עמדות הישראלים על סנקציות ותמריצים לעידוד התחסנות
שנת 2021 מביאה אתה בשורה בנוגע לחיסון למגפת הקורונה. מדובר בחיסון לפן הרפואי אך מה בנוגע לחיסון לקורונה הכלכלית? ההשלכות הרפואיות של המגפה ניתנות לניטור מיידי באמצעות מעקב אחר מספר החולים קשה ואחר מספר המתים, ואנו מקווים שהחיסון יוכל לצמצם את המגפה. ככל הנראה הקורונה לא תיעלם אלא תהפוך למחלה שנצטרך לחיות אתה.
יוזמת הממשלה היא דוגמה מובהקת למניפולציה שמטרתה "לדחוק" אותנו "להחליט נכון" ולהתחסן. האם נכון להשתמש בכלים מתחום הכלכלה ההתנהגותית בתחום רגיש כל כך ?
"חברות שפעלו לפי דוקטרינת כללים פשוטים השיגו ביצועים עסקיים טובים יותר. לא מספיק להגיד למנהלים ללמוד מסיפורי הצלחה וכישלון – על מנת למנף את הלמידה יש לתרגם אותה לכללים שמספקים הכוונה ברורה" (ד"ר יואל אסרף).
מדוע הציבור אינו מודע לתרומתן של האחיות-נשים למאמץ המלחמתי? אולי כי לרוב הן מסתפקות בחיוך המטופל, במילה טובה ובמקרה הטוב באות המלחמה הנשלח אליהן בדואר בתום המערכה • התגייסות המדיה להעלאת התודעה לפועלן של הנשים בעבר, ואפילו בהווה, חיונית מאוד
מדינת ישראל מעסיקה כיום רק 27 אחיות אפידמיולוגיות שנמצאות בחזית המאבק על קטיעת שרשראות ההדבקה בקורונה, הבעיה היא לא רק תקנים, אלא גם היחס שזוכות לו העוסקות במקצוע, יחס שמתעלם מחשיבות התחום וגורם לרבים שלא לבחור בו.
חיזוי תוצאי טיפולי פוריות: השוואת מודלים סטטיסטים למודלים המבוססים על אינטליגנציה מלאכותית
צפו בראיון של פרופ קארין אמית בראיון לתוכנית העולם היום (כאן 11), על השפעת משבר הקורונה על מבקשי המקלט באירופה
פיתוח של טכנולוגיות מידע ה"עוקפות" את החסמים הקוגניטיביים, תורם לתחושת ההישג של הקשישים ומאפשר להם למצות את זכויותיהם באתרים
השנה הקרובה תהיה מאתגרת: הגרעון האמיר ואיתו הצורך להגדיל את הכנסות הממשלה ולהקטין הוצאות • ביחס לשוק התקשורת, התגובה האוטומטית עלולה להיות המשך גביית מאות מליוני שקלים מהחברות בענף • אני מציע לנקוט בפעולה הפוכה, להשתתף עם החברות בפיתוח תשתיות מתקדמות.
משבר הקורונה תפס את העולם בתקופה שבה היקף התנועות הבינלאומיות של מהגרים מסוגים שונים (מהגרי עבודה מיומנים ובלתי מיומנים, מבקשי מקלט ופליטים) הגיע לשיא חסר תקדים.
זה שנים מטרידה את הפיזיקאים השאלה כיצד ייתכן שבתוך חורים שחורים יש מקום שבו חוקי הפיזיקה מפסיקים לעבוד. מחקר חדש מבסס את רעיון "הצנזורה הקוסמית": לפיו בחורים שחורים יש גבול לא עביר שמונע כלל את האפשרות להגיע לאזורים אלה, ולכן השאלה לא רלוונטית.
משבר הקורונה מהווה מקור ללחצים רבים - אובדן מקורות פרנסה, קשיים כלכליים, בידוד חברתי, אי-ודאות וחוסר שליטה במרבית תחומי חיינו • תנאים אלה מהווים כר פורה לתופעות של פשיעה וגניבות "קטנות".
"נתניהו צריך להיות הראשון לומר כי הוא מכבד את בית המשפט ומאמין בשופטים שלו ובמערכת החוק, ואני מאחל לו שיצליח להוכיח את חפותו. רבים ישמחו אם אומנם יוכח כי הוא לא עבר על החוק".
בניגוד לאיטיות המשוועת של חדירת ההוראה מרחוק למערכת החינוך - בימים אלה עוברת המערכת מהפכה, שנכפתה עליה מכורח הנסיבות • אנשי הוראה בעולם, כולל המקובעים, נאלצו ונאלצים תוך ימים לקפוץ למסלול החדש ולהעביר את זירות הלמידה למרחב הווירטואלי.
הקניונים נפתחו לפני מספר ימים, אחרי כמעט חודשיים במהלכם מרבית החנויות שלהם עמדו סגורות. גם עתה, כשבוע אחרי פתיחתם, תנועת הלקוחות בהם דלילה והפדיונות בהם נמוכים בהשוואה למרכזים המסחריים הפתוחים.
פרופ' גליה צבר נשיאת המרכז האקדמי רופין בראיון ל'כאן תרבות' על סרטון הרקדנים המרקדים מגאנה שהפך לסרטון הכי ויראלי ברשת.
מאת: ד"ר יואל אסרף, ראש ההתמחות בשיווק ועסקים בינלאומיים MBA
הגלובליזציה היא אחת מהתופעות המשמעותיות ביותר במאה השנים האחרונות. לראייה, משקל היצוא והיבוא בתל"ג העולמי בשנת 1950 היה כ-20% ולעומת זאת כיום הם מהווים כבר כ-60%. לאחרונה אנו עדים לקולות המספידים את הגלובליזציה בשל מגפת הקורונה. אבל, יש להביא בחשבון שדווקא ההיפך עשוי לקרות. ייתכן והמשבר הגלובלי דווקא יחייב שיתוף פעולה ואפילו יעלה את המודעות לכך, ששיתוף פעולה גלובלי הוא נחוץ ואפשרי יותר מאי פעם לעסקים גדולים וקטנים.
גם בזמנים של תחושת אובדן שליטה על חיי היומיום שלנו, אפשר בהחלט לדבר על מציאת משמעות בחיים, ועל לקיחת אחריות במרחב המצומצם של הבידוד, מה שיוביל אותנו להעפיל למדרגה גבוהה יותר בחיינו.
מאת: ד"ר אריק שרמן - המחלקה לכלכלה ומנהל
גם היום כמו ב 1985 ממשלת ישראל תצטרך לקבל החלטות קשות לאחר הבחירות • פיתוח תשתיות לאומיות, שיפור פריון העבודה, צמצום הפערים במדינה, שמירה על איכות הסביבה והכרה בחשיבות האושר הלאומי - הם צעדים בסיסיים שכל ממשלה תצטרך לתת עליהם את הדעת.
יותר ויותר, המציאות מתווכת לנו באמצעות טכנולוגיות מידע, יישומונים, וגאדג'טים לניטור עצמי. באמצעות הגליון הרפואי הממוחשב, מטופלים יכולים לצפות, לעיתים אף לפני הרופא המטפל, בתוצאות הבדיקות שלהם. כעת, ביכולתם של המטופלים לעקוב אחר מצבם הבריאותי, להעריכו ולהחליט כיצד לפעול.
במחקר שנערך במרכז לחקר המידע והבריאות במרכז האקדמי רופין, זוהו חסמים קוגניטיביים ורגשיים המונעים מבני הגיל השלישי לממש את זכויותיהם בצורה מקוונת, ונשאלת השאלה כיצד ניתן להנגיש באופן יעיל את השירותים הדיגיטליים.
