"ברופין מגדירים מחדש קיימות"

לפי פרופ' אביעד קליינברג, נשיא המרכז האקדמי רופין, חובתה של האקדמיה לעסוק בקיימות. "קיימות היא שם אחר לאחריות. איך מקבלים אחריות והופכים רעיונות יפים למעשים? זהו תהליך שאנחנו ברופין הגדרנו כמטרה אסטרטגית"

"אם לא נעשה קיימות לא נתקיים." ברופין מגדירים מחדש קיימות לעולם טוב יותר. צפו גם בגודל מלא ביוטיוב >>

 

כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

קיימות היא אחריות

באירוע השקת קבוצת המחקר לקיימות סביבתית וחברתית שנערך בקמפוס רופין, אמר קליינברג: "הכל בעולמנו משתנה במהירות. תפיסותיו של הרופא הרומאי גאלנוס שימשו בסיס לרפואה למעלה מאלף שנים. טכנולוגיית התחבורה ביבשה נותרה כמעט ללא שינוי במשך אלפי שנים. עכשיו חישבו על מכונית בת חמישים, ספרי רפואה בני עשרים, מחשב בן עשר. לא ממש רלוונטיים, נכון? יש לנו כוחות שלא היו למין האנושי מעולם. העולם בימינו מתקדם בקצב עדכון הגרסאות של התוכנות, בקצב גידול התעשייה, בקצב ההתחממות הגלובלית. חוסר האחריות שלנו היום יקבע איך נחיה בעוד עשרים שנה, אולי בעוד עשור. למציאות, מתברר, אצה הדרך".

כשמנסים לברר לאן מובילה הריצה האנושית הזו הוא עונה: "את ההשלכות תמצאו בכל מקום. לחלקן אנחנו מודעים יותר ולחלקן פחות. אנחנו מבינים שארובות פולטות עשן שמזהם את האוויר. לא תמיד אנחנו חושבים על עשרות אלפי הליטרים של מים שהטי-שרטס ומכנסי הג'ינס שלנו צורכים בתהליך הייצור, על הזיהום הסביבתי המבהיל שתהליך הצביעה של הבגדים גורם, על הבגדים שרובם נזרקים אחרי שימוש קצר לפח והופכים להררי זבל. יש מחיר לכך שהאופנה, כמו עולמות הידע, משתנה בקצב שלא היה כמותו בהיסטוריה".

 ובכל זאת, אנשים צריכים להתלבש ולאכול.

תצוגת אופנה של בגדים מתחדשים בהפנינג קיימות ברופין

"אנחנו זורקים בגדים לא משום שהם לא ראויים לשימוש. אנחנו זורקים אותם במהירות מדהימה משום שהם לא אופנתיים יותר. מי מחליט מתי בגדים נעשים ממוצר חיוני לזבל? אם רוצים לדעת, שאלו מי מרוויח? מי מרוויח מהפיכת הסמארטפון לזבל משום שפותחה מצלמה קצת יותר מוצלחת? אתם בדרך כלל לא חושבים על זה. מישהו כן חושב. מה גורם למקבלי ההחלטות הפוליטיות, הכלכליות והתרבותיות לקבוע מה אמורים לצרוך ובאיזה קצב? הצריכה, יאמרו לכם, היא הדלק של הכלכלה. הדלק הזה, מתברר, מזהם. הצריכה המופרזת מותירה אדמה חרוכה. שנים הדחקנו את הבעיה: קברנו אותה באדמה, שפכנו אותה לים, ייצֵאנו אותה לעולם השלישי. זה לא עובד יותר. מה שקברנו ושפכנו וייצאנו חוזר אלינו במי תהום מזוהמים, בים שנעשה מדבר, בגלי הגירה נואשים מארצות שנעשו גיהנום".

על שקרים וזיהום אווירה

"לא מדובר רק בעולם הפיזי", אומר קליינברג. "הסתה ושקרים, מרמה והפרת אמונים הם זיהום חברתי. כאשר השקר מולבן ונעשה לגיטימי, כשאין מחיר חברתי להפרת הבטחות, להפצת דיבה, להתקפה על המושג האמת, הבארות הפוליטיות מורעלות. כאשר חברה שבה האמת והסולידריות מתו היא חברה שלא תתקיים. כאשר קבוצה אחת מכריזה כי רק צרכיה לגיטימיים וכי על כל היתר לשרת אותה בשם עליונותה, הערבות ההדדית נעלמת. במקום שבו אין ערבות הדדית אין קיימות".

"קיימות", אומר קליינברג, "היא שם אחר לאחריות. איך מקבלים אחריות והופכים רעיונות יפים למעשים? זהו תהליך שאנחנו ברופין הגדרנו כמטרה אסטרטגית של המרכז. הנה שלושה דברים שכבר החלנו לבצע. הקמנו קבוצת מחקר בינתחומית לקיימות חברתית וסביבתית. זוהי קבוצה שכוללת מהנדסים וחוקרי אקלים, סוציולוגים וכלכלנים. היא עוסקת בשינויי הסביבה הפיזית ובמחירים שאוכלוסיות שונות משלמות עליהם. התחלנו תהליך שיהפוך את האתיקה לחלק מתוכנית הלימודים של כ5,000- הסטודנטים בארבע הפקולטות שלנו. לא מדובר בשיעורי פילוסופיה תיאורטיים, אלא בכלים שימושיים לחיים. סטודנטים ואנשי סגל צריכים לשאול את עצמם מהן ההשלכות של ההחלטות המקצועיות שלהם על העולם והחברה. הם ילמדו אצלנו איך מוצאים תשובות לשאלות, וההערכה של הישגיהם האקדמיים תכלול גם את מידת האחריות הסביבתית והחברתית שלהם. לבסוף, אנחנו משיקים פרויקט חברתי כלל-רופיני בשותפות עם כפר קרע וכפר יונה. נלמד את הסטודנטים שלנו "בשטח" איפה יש דברים טעוני תיקון ואיך מתקנים מעמדת השותף ולא מעמדת המומחה. נלמד אותם שהם צריכים להשאיר אחריהם לא רק חופים נקיים יותר, אלא גם עולם טוב יותר. אין מי שינקה אחרינו. האחריות היא שלנו".

הפנינג קיימות ברופין

בטרם יצאו הסטודנטים לחופשת הקיץ, התקיים במדשאות קמפוס רופין הפנינג תוסס בנושא. האירוע היווה את שיאו של קורס הקיימות הכלל רופיני בהובלתו של ד"ר זהר ברנט-יצחקי מהפקולטה להנדסה. קבוצת המחקר הבינתחומית לקיימות סביבתית וחברתית כוללת חוקרים מארבע הפקולטות של רופין: מדעי הים, הנדסה, מדעי החברה וקהילה וכלכלה ומנהל עסקים.

ההפנינג כלל הרצאות ואירועים מחוץ לאולמות ההרצאות. מאות סטודנטים נהנו מתצוגת אופנה יד שנייה, הכינו שייקים באמצעות דיווש על אופניים שהפעילו מיקסר, והשתתפו בתחרות סרטוני טיקטוק שבהם עסקו בהנגשת הנושא בדרך הקריאטיבית ביותר. ברופין מבטיחים שההפנינג והכנס שלצדו יהפכו למסורת שנתית ומתכננים כבר את השלב הבא.