• עמוד הבית
  • ים
  • מה חדש בים?
  • פרופ' שישנסקי: "הוועדה בראשותי תיקנה את העיוות בחקיקה ההיסטורית ואיפשרה למדינה לקבל תמלוגים נאותים ממרבצי הגז בים התיכון"

פרופ' שישנסקי: "הוועדה בראשותי תיקנה את העיוות בחקיקה ההיסטורית ואיפשרה למדינה לקבל תמלוגים נאותים ממרבצי הגז בים התיכון"

ביום עיון בנושא מונופולים, משאבי טבע ותחרותיות בישראל הוצגו עמדות שונות בנוגע לחלוקת משאבי המדינה 

הסטודנטים בבית הספר לכלכלה ומנהל עסקים במרכז האקדמי רופין זכו לדיון מעניין, מגוון במסגרת יום עיון בנושא מונופולים, משאבי טבע ותחרותיות בישראל. את הצד האקדמי בדיון ייצג פרופ' איתן ששינסקי ואילו שר התחבורה, ח"כ ישראל כ"ץ וח"כ אראל מרגלית מהמחנה הציוני הציגו גישות פוליטיות שונות בחלוקת עוגת משאבי המדינה והתקציב.

את יום העיון פתחה פרופ' לאה אחדות, ראש המחלקה לכלכלה וניהול במרכז האקדמי רופין. בדבריה הדגישה פרופ' אחדות את החשיבות של הרגולציה הממשלתית בהקשר של משאבי הטבע של המדינה ואמרה "הממשלה הקימה בשנים האחרונות מס' וועדות לטיפול במונופולים וריכוזיות".

מי שחידד סוגיה זו היה פרופ' איתן ששינסקי, כבר בהרצאת המבוא שלו בנושא משאבי הטבע של מדינת ישראל. בהרצאה הדגיש פרופ' ששינסקי את הקשר בין כלכלה לפוליטיקה. ששנסקי, פרופסור לכלכלה ציבורית, הוא מומחה בתחום המיסוי, הביטוח הסוציאלי והפנסיה. הוא עמד בראשן של וועדות ציבוריות רבות, הידועה מביניהן וועדת, אימתן של טייקוני הגז, שמונתה לצורך בחינת מדיניות המיסוי של תגליות גז טבעי ונפט בישראל. פרופ' ששינסקי חשף את הסטודנטים לסיבות בגינן היה צורך בהקמת הוועדה. "בעקבות תגליות הגז המשמעותיות שנמצאו מול חופי ישראל בתחילת שנות ה- 2000 כשחוק הנפט והגז משנת 1952 לא אפשר למדינה לקבל תמלוגים נאותים עבור משאבי הטבע כנהוג בכל העולם. נכנסנו לבדיקה וההמלצות כשהיה ברור שרמת התמלוגים שמדינת ישראל מקבלת ותקבל ממרבצי הגז הם בין הנמוכים ביותר בכל העולם והצלחנו לתקן את העיוותים".

"תשתיות לאומיות הן הבסיס לתשתיות חברתיות"

שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ח"כ ישראל כ"ץ, סקר את פעילות המשרד בו הוא מכהן ב- 6 השנים האחרונות וסיפר שהתעקש על רצף שלטוני במשרד זה כדי להמשיך את הפרויקטים העיקריים בהם התחיל בממשלה הקודמת: השר כץ הרחיב בנושא פיתוח התשתיות הלאומיות, שלדבריו היווה עבורו תכנית אידיאולוגית-כלכלית-חברתית, בה חברת  "נתיבי ישראל" מחברת בין ישובי הפריפריה לערי לב המדינה. הוא התייחס לפרויקטים שתורמים לעשייה החברתית החשובה ביותר מבחינת התערבות המדינה: הארכת כביש חוצה ישראל, פרויקט הרכבות (רכבת העמק, רכבת הנגב, הרכבת לירושלים ועוד).  

נושא נוסף שבו השקיע השר כ"ץ היה רפורמות וחסמי צמיחה, כמו פתיחת ענף התעופה לתחרות במסגרת תוכנית "שמיים פתוחים" ושבירת המונופול של הנמלים ע"י הקמת שני נמלים חדשים. השר התייחס לחוסר התחרות בתחום הקמעונאי ועל השינוי שניתן לעשות בתחום הדיור. "אפשר לעשות את השינוי גם בדיור. האזרח שבוי בתהליך של המינהל שהינו גוף המכתיב תנאים של רווחי יתר על חשבון האזרחים. הקרקע היא מרכיב מרכזי של מחירי הדיור. חשוב שתהיה תחרות וחשוב שהיא תעשה נכון כך שתהיה הוזלה של מחירים ללא צימצום במספר העובדים", סיכם השר כ"ץ את דבריו.

"עסקים ויזמים קטנים הם לב ליבו של המשק" 

מצידו השני של המתרס הפוליטי השתתף ח"כ אראל מרגלית מרשימת "המחנה הציוני". לח"כ מרגלית רקורד מרשים מעולם העסקים. הוא ייסד את קרן הון סיכון JVP שהפכה לאחת הגדולות והמצליחות בישראל, עסק בפעילות ציבורית רבת שנים בעיקר בעיר ירושלים, היה מיוזמי פארק הסייבר באוניברסיטת בן גוריון ועסק בהקמת חממות טכנולוגיות בקרית שמונה.

ח"כ מרגלית דיבר על יוקר המחייה והעל הקשיים שהוא רואה בשטח. "לא רק של הציבור, הנאבק להתקיים בכבוד, אלא בעיקר של העסקים הקטנים, שהם לב ליבו של המשק הישראלי. היזמים הרבים שמנסים לשרוד במציאות של ריבית חונקת, מיסוי גבוה, והיעדר תחרות אמיתית וקרטליזציה של תחומים רבים. 60,000 עסקים קטנים נסגרו בשנה שעברה במדינת ישראל וזו בכייה לדורות". הוא סיפר על פרויקט חינוכי שהקים יחד עם רעייתו בירושלים לקידום שיווין הזדמנויות בחינוך הציבורי ופרויקט נוסף שיזם בצפון הנקרא "מזון מרפא". בדבריו, קרא לסטודנטים הצעירים ליזום ולהתנסות בהקמת עסק קטן, כפי שהמרכז האקדמי רופין מעודד. עוד סיפר ח"כ מרגלית כי בכוונתו להקדיש חלק גדול מזמנו לפתיחת השוק לתחרות אמיתית ולא כמו שזה נעשה היום. לסיכום דבריו התייחס ח"כ מרגלית לצורך בהכנסת תחרות בנקאית לתוך השוק הישראלי.