מלחמת האזרחים האכזרית באתיופיה נמשכת כבר יותר משנה וחצי, וזכאי חוק השבות שבתיגראי הם חלק בלתי נפרד ממנה. כמדינה השואפת שכל יהודי העולם ימצאו פה בית, אנו מחוייבים להעלותם מיד ולשים בצד תפיסות מפלות ושיקולים כלכליים.
המשך לקרוא
כשמלאו שבועיים למלחמת רוסיה אוקראינה, דפקתי על דלת המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין. "מה אתן עושות פה?" שאלתי את החוקרות במכון. "למה אתן לא במקום שבו זרם פליטים ענקי שוטף את אירופה? אתן אמורות לצפות, ללמוד, להציע עזרה". "אנחנו פה", השיבו החוקרות, "כי צריך תקציב מיוחד לנסיעה ורק נשיא המרכז יכול לאשר אותו". "אבל אני הנשיא", עניתי לאחר רגע של מחשבה. "אז תאשר". אישרתי.
המשך לקרוא
יבוא חופשי מגדיל את הביקוש למט"ח ובמקביל משפר את רווחת היצרנים והצרכנים • הראשונים זוכים לאמצעי יצור חדשים ומשוכללים יותר, מה שישפר את כושר התחרות והרווחיות שלהם, בעוד שהצרכנים זוכים לרכוש מוצרים ושירותים במחיר נמוך יותר • במובן זה הרפורמה ביבוא שהממשלה מקדמת היא צעד בכיוון הנכון.
המשך לקרוא
משבר הקורונה יצר מתיחות חברתית בלתי נתפשת שמלווה בדרישה לאחידות מחשבתית וחברתית מנוונת. החוסן החברתי שלנו תלוי ביכולתנו לקיים דיאלוג לא פשוט, אך עם פוטנציאל להרחיב ולהעשיר אותנו ובכך לסייע בגיבוש מדיניות נכונה להתמודדות עם המגפה.
המשך לקרוא
עלינו להבהיר למתנגדי החיסונים כי הם לא יהיו זכאים למימון ציבורי במקרה שיזדקקו לאשפוז. זכותם לבחור לא להתחסן ולבחור לשלם עבור ביטוח בריאות פרטי - יש חיסונים, הם עובדים, ואת המסים שכולנו משלמים רצוי להקצות לטובת מוצרים ושירותים ציבוריים שאינם כוללים טיפול רפואי במתנגדי החיסון.
המשך לקרוא
למרות מגמות מבורכות של גידול תמידי במספר הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה, עדיין קיימים פערים גדולים אשר מונעים שוויון הזדמנויות אמיתי בשוק העבודה.
המשך לקרוא
מדינת ישראל משלמת 2 מיליארד שקל לקידום הפריפריה בכל שנה, אז למה זה לא ממש מתקדם? הגיע הזמן לשנות את הפרדיגמה.
המשך לקרוא
מחקר שבחן את נתוני משרד החינוך מצא עוד כי כרבע מהתלמידים האתיופים לא למדו כלל מתמטיקה ב–2019 — כפול מכלל התלמידים בחינוך העברי. רק 111 תלמידים ממוצא אתיופי למדו במסלול משולב של מתמטיקה ומקצוע מדעי ברמה מוגברת
המשך לקרוא
הסרט התיעודי Seaspiracy הביא עדויות לכך שהדיג הינו הגורם העיקרי שפוגע בים וכתוצאה בכך – גם בכדור הארץ. מומחה בתחום: "הגזמנו, ובקרוב נגיע לנקודת האל-חזור. אנחנו לא יודעים מתי להפסיק, וגורמים להרס עצמי"
המשך לקרוא
מה שווים כל פלאי ההייטק ומכוניות היוקרה אם התעוררנו למציאות של פוגרומים בלב הערים בישראל • חבית הנפץ מתפוצצת לכולנו בפנים, כן גם בפניהם של כל אותם בעלי האמצעים הכספיים שחושבים לעצמם כי הפערים החברתיים הם בעיה של מדינות נחשלות
המשך לקרוא
מראות ההמון שלוח הרסן המכלה את זעמו בעובר אורח תמים מספרת סיפור של התפרקות, של אובדן עשתונות ושל חולשה • מראות הלינץ' המזעזעים מספרים סיפור על חברה שאבדה את חוסנה ואת מידת הרחמים והחמלה • האירועים מחייבים יצירת משוואה חדשה בין השלטון ומוסדותיו לאזרחים
המשך לקרוא
קשה להאמין למראה העיניים, קשה להשלים עם מצב כה כאוטי, ועוד יותר קשה לקבל שזה לא ניתן לטיפול • למדינה יש את כל האמצעים לפעול מידית לשיתוק ההתפרעויות, יש לעשות זאת לאלתר בכל הכוח - גם אם פירוש הדבר הטלת עוצר בכל מקום שיש בו סיכוי להתפרצות
המשך לקרוא
הקורונה הגבירה משמעותית את הזמן שאנחנו מבלים בבית, אבל על פי דו"ח ישראלי רמות זיהום האוויר בתוך המבנים בישראל מסוכנות לבריאות והנושא לא זוכה לטיפול ראוי מהגורמים האחראים לכך
המשך לקרוא
שימוש בנשים מעורטלות כמעט לחלוטין, בפרסומות להלבשה תחתונה, הוא דבר נדוש • אבל הפרסומת הנוכחית הצליחה לחצות קווים בכל האמור בתפיסת הנשים את עצמן, תפיסה שנטווית בזהירות רבה ועל פני זמן ארוך תוך ניסיון לשנות דימויים והגדרות שהוטמעו במהלך שנים רבות
המשך לקרוא
שני חוקרים ישראלים אספו נתונים מרחבי העולם ומצאו קשר מדאיג בין רמות זיהום האוויר במדינות ה-OECD לרמת התחלואה והתמותה ממחלת הקורונה. הנה כל הפרטים
המשך לקרוא
מנהלות ומנהלים רבים עורכים שינויים מורכבים רק בשם "הניעור" וה"ריענון", אך המציאות עצמה כבר מזמנת לנו אינספור אתגרים וטלטלות • מחקר חדש מעלה כי ככל שמנהלים השכילו לפשט תוכניות מורכבות, כך עלתה במובהק הצלחתם העסקית
המשך לקרוא
למה הזפת זוהתה רק כשהגיעה לחופי ישראל, מי אמור לפקח וכמה זמן יימשכו פעולות הניקיון? מומחים מתייחסים לאסון הזפת, שפקד כמעט את כל חופי ישראל
המשך לקרוא
98% מאלו שלא מתחסנים, מתנגדים להגבלות על מי שלא התחסן | מחקר של המרכז האקדמי רופין, חושף את עמדות הישראלים על סנקציות ותמריצים לעידוד התחסנות
המשך לקרוא
שנת 2021 מביאה אתה בשורה בנוגע לחיסון למגפת הקורונה. מדובר בחיסון לפן הרפואי אך מה בנוגע לחיסון לקורונה הכלכלית? ההשלכות הרפואיות של המגפה ניתנות לניטור מיידי באמצעות מעקב אחר מספר החולים קשה ואחר מספר המתים, ואנו מקווים שהחיסון יוכל לצמצם את המגפה. ככל הנראה הקורונה לא תיעלם אלא תהפוך למחלה שנצטרך לחיות אתה.
המשך לקרוא
יוזמת הממשלה היא דוגמה מובהקת למניפולציה שמטרתה "לדחוק" אותנו "להחליט נכון" ולהתחסן. האם נכון להשתמש בכלים מתחום הכלכלה ההתנהגותית בתחום רגיש כל כך ?
המשך לקרוא
"חברות שפעלו לפי דוקטרינת כללים פשוטים השיגו ביצועים עסקיים טובים יותר. לא מספיק להגיד למנהלים ללמוד מסיפורי הצלחה וכישלון – על מנת למנף את הלמידה יש לתרגם אותה לכללים שמספקים הכוונה ברורה" (ד"ר יואל אסרף).
המשך לקרוא
מדוע הציבור אינו מודע לתרומתן של האחיות-נשים למאמץ המלחמתי? אולי כי לרוב הן מסתפקות בחיוך המטופל, במילה טובה ובמקרה הטוב באות המלחמה הנשלח אליהן בדואר בתום המערכה • התגייסות המדיה להעלאת התודעה לפועלן של הנשים בעבר, ואפילו בהווה, חיונית מאוד
המשך לקרוא
מדינת ישראל מעסיקה כיום רק 27 אחיות אפידמיולוגיות שנמצאות בחזית המאבק על קטיעת שרשראות ההדבקה בקורונה, הבעיה היא לא רק תקנים, אלא גם היחס שזוכות לו העוסקות במקצוע, יחס שמתעלם מחשיבות התחום וגורם לרבים שלא לבחור בו.
המשך לקרוא
חיזוי תוצאי טיפולי פוריות: השוואת מודלים סטטיסטים למודלים המבוססים על אינטליגנציה מלאכותית
המשך לקרוא
צפו בראיון של פרופ קארין אמית בראיון לתוכנית העולם היום (כאן 11), על השפעת משבר הקורונה על מבקשי המקלט באירופה
המשך לקרוא
פיתוח של טכנולוגיות מידע ה"עוקפות" את החסמים הקוגניטיביים, תורם לתחושת ההישג של הקשישים ומאפשר להם למצות את זכויותיהם באתרים
המשך לקרוא
השנה הקרובה תהיה מאתגרת: הגרעון האמיר ואיתו הצורך להגדיל את הכנסות הממשלה ולהקטין הוצאות • ביחס לשוק התקשורת, התגובה האוטומטית עלולה להיות המשך גביית מאות מליוני שקלים מהחברות בענף • אני מציע לנקוט בפעולה הפוכה, להשתתף עם החברות בפיתוח תשתיות מתקדמות.
המשך לקרוא
משבר הקורונה תפס את העולם בתקופה שבה היקף התנועות הבינלאומיות של מהגרים מסוגים שונים (מהגרי עבודה מיומנים ובלתי מיומנים, מבקשי מקלט ופליטים) הגיע לשיא חסר תקדים.
המשך לקרוא
זה שנים מטרידה את הפיזיקאים השאלה כיצד ייתכן שבתוך חורים שחורים יש מקום שבו חוקי הפיזיקה מפסיקים לעבוד. מחקר חדש מבסס את רעיון "הצנזורה הקוסמית": לפיו בחורים שחורים יש גבול לא עביר שמונע כלל את האפשרות להגיע לאזורים אלה, ולכן השאלה לא רלוונטית.
המשך לקרוא
משבר הקורונה מהווה מקור ללחצים רבים - אובדן מקורות פרנסה, קשיים כלכליים, בידוד חברתי, אי-ודאות וחוסר שליטה במרבית תחומי חיינו • תנאים אלה מהווים כר פורה לתופעות של פשיעה וגניבות "קטנות".
המשך לקרוא
"נתניהו צריך להיות הראשון לומר כי הוא מכבד את בית המשפט ומאמין בשופטים שלו ובמערכת החוק, ואני מאחל לו שיצליח להוכיח את חפותו. רבים ישמחו אם אומנם יוכח כי הוא לא עבר על החוק".
המשך לקרוא
בניגוד לאיטיות המשוועת של חדירת ההוראה מרחוק למערכת החינוך - בימים אלה עוברת המערכת מהפכה, שנכפתה עליה מכורח הנסיבות • אנשי הוראה בעולם, כולל המקובעים, נאלצו ונאלצים תוך ימים לקפוץ למסלול החדש ולהעביר את זירות הלמידה למרחב הווירטואלי.
המשך לקרוא
הקניונים נפתחו לפני מספר ימים, אחרי כמעט חודשיים במהלכם מרבית החנויות שלהם עמדו סגורות. גם עתה, כשבוע אחרי פתיחתם, תנועת הלקוחות בהם דלילה והפדיונות בהם נמוכים בהשוואה למרכזים המסחריים הפתוחים.
המשך לקרוא
פרופ' גליה צבר נשיאת המרכז האקדמי רופין בראיון ל'כאן תרבות' על סרטון הרקדנים המרקדים מגאנה שהפך לסרטון הכי ויראלי ברשת.
המשך לקרוא
מאת: ד"ר יואל אסרף, ראש ההתמחות בשיווק ועסקים בינלאומיים MBA
הגלובליזציה היא אחת מהתופעות המשמעותיות ביותר במאה השנים האחרונות. לראייה, משקל היצוא והיבוא בתל"ג העולמי בשנת 1950 היה כ-20% ולעומת זאת כיום הם מהווים כבר כ-60%. לאחרונה אנו עדים לקולות המספידים את הגלובליזציה בשל מגפת הקורונה. אבל, יש להביא בחשבון שדווקא ההיפך עשוי לקרות. ייתכן והמשבר הגלובלי דווקא יחייב שיתוף פעולה ואפילו יעלה את המודעות לכך, ששיתוף פעולה גלובלי הוא נחוץ ואפשרי יותר מאי פעם לעסקים גדולים וקטנים.
המשך לקרוא
גם בזמנים של תחושת אובדן שליטה על חיי היומיום שלנו, אפשר בהחלט לדבר על מציאת משמעות בחיים, ועל לקיחת אחריות במרחב המצומצם של הבידוד, מה שיוביל אותנו להעפיל למדרגה גבוהה יותר בחיינו.
המשך לקרוא
מאת: ד"ר אריק שרמן - המחלקה לכלכלה ומנהל
גם היום כמו ב 1985 ממשלת ישראל תצטרך לקבל החלטות קשות לאחר הבחירות • פיתוח תשתיות לאומיות, שיפור פריון העבודה, צמצום הפערים במדינה, שמירה על איכות הסביבה והכרה בחשיבות האושר הלאומי - הם צעדים בסיסיים שכל ממשלה תצטרך לתת עליהם את הדעת.
המשך לקרוא
יותר ויותר, המציאות מתווכת לנו באמצעות טכנולוגיות מידע, יישומונים, וגאדג'טים לניטור עצמי. באמצעות הגליון הרפואי הממוחשב, מטופלים יכולים לצפות, לעיתים אף לפני הרופא המטפל, בתוצאות הבדיקות שלהם. כעת, ביכולתם של המטופלים לעקוב אחר מצבם הבריאותי, להעריכו ולהחליט כיצד לפעול.
המשך לקרוא
במחקר שנערך במרכז לחקר המידע והבריאות במרכז האקדמי רופין, זוהו חסמים קוגניטיביים ורגשיים המונעים מבני הגיל השלישי לממש את זכויותיהם בצורה מקוונת, ונשאלת השאלה כיצד ניתן להנגיש באופן יעיל את השירותים הדיגיטליים.
המשך לקרוא