• שליחות אקדמית

    לראשונה יצאה לפולין משלחת אקדמית מטעם המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, הכוללת חוקרות הגירה, פליטות וטראומה, ששמה לה מטרה ללמוד ולתרום מהידע שצברה לגורמים שונים המעורבים בקליטה הראשונית של הפליטים מאוקראינה בפולין ובישראל.

    קרא עוד

  • שליחות אקדמית

    לראשונה יצאה לפולין משלחת אקדמית מטעם המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, הכוללת חוקרות הגירה, פליטות וטראומה, ששמה לה מטרה ללמוד ולתרום מהידע שצברה לגורמים שונים המעורבים בקליטה הראשונית של הפליטים מאוקראינה בפולין ובישראל.

    קרא עוד

הגיע הזמן לשינוי: הכלכלה מצליחה אבל רבים מהאזרחים עניים

הגיע הזמן לשינוי: הכלכלה מצליחה אבל רבים מהאזרחים עניים

הטיפול ביוקר המחיה אינו מספק • דרושה תפיסה חדשה שכוללת הורדת מע"מ דיפרנציאלית, טיפול בספסור הקרקע וטיפול בחוב הלאומי

קרא עוד

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

יוד הוא יסוד החיוני לבריאות האדם. האוכלוסייה בישראל סובלת ממחסור ביוד, בעיקר בשל היקפי ההתפלה הגדולים בארץ, שגורמת לסילוק היוד (כמו גם מינרלים אחרים) מהמים, ומכיוון שלא קיימת בישראל מדיניות להעשרת יוד בתזונה.

קרא עוד

המעונות לגיל הרך בקריסה, הממשלה צריכה להעלות הילוך

המעונות לגיל הרך בקריסה, הממשלה צריכה להעלות הילוך

הצוות לא עובר הכשרה והסייעות עוזבות: זה הזמן להחלת הפיקוח על מעונות עם פחות משבעה ילדים ולתוספת תקציב משמעותית

קרא עוד

התאבדות ניתנת למניעה - מה לעשות כדי למנוע אותה אצל הקרובים אלינו?

מאת: ד"ר יוסי לוי בלז, ראש המחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין, ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי

נתחיל בסוף: אפשר למנוע התאבדות! רוב האנשים האובדניים רוצים לחיות, אך הם מתקשים לעשות כן במציאות שהם חיים בה, אינם מאמינים שיש ממנה מוצא ומוצאים מפלט ממנה בהתנהגות אובדנית. כדי להציל את חייהם יש להכיר את גורמי הסיכון להתאבדות ואת אותות האזהרה, וכן לאזור אומץ לדבר אתם בפתיחות על הנושא.

האם התופעה שכיחה?
בכל שנה מתאבדים בישראל יותר מ-500 איש ואישה- אפשר לדמיין זאת למטוס 747 מלא בישראלים שמתרסק כל שנה. מדובר בטרגדיה נוראה אשר פוקדת את המשפחות ואת האנשים היקרים למתאבד.
בעולם מתאבדים כל שנה קרוב למיליון איש. 70% מההתאבדויות הן של גברים. זוהי סיבת המוות השנייה בקרב צעירים בני 24-15, אך התאבדות מתרחשת בכל האוכלוסיות ובכל הגילאים. לצערנו, התאבדות היא רק קצה הקרחון. יותר מ-6000 בני אדם מגיעים כל שנה לחדרי מיון בישראל לאחר ניסיון אובדני, מתוכם כ-2500 צעירים.

מה גורם להתאבדות?
הסיבות להתאבדות רבות ומגוונות ומושפעות מגורמי סיכון שונים כמו מגדר, מצב בריאות הנפש, מבנה אישיות ואירועי חיים שליליים. התאבדות מתרחשת לרוב על רקע דיכאון, כך שסימנים של עצבות, עייפות רבה, חוסר חשק וייאוש הינם גורמי סיכון משמעותיים. קיימים גם גורמים מתווכים רבים כמו שימוש בסמים ובאלכוהול, חשיפה להשפלות ולבריונות פנים מול פנים או ברשת וכן אירועי פרידה, כישלון ואובדן. מסדרת מחקרים שביצענו במחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין עולה כי מאפיינים בין אישיים כגון תחושת חוסר השייכות והרגשת הצעיר כי הוא נטל על הסביבה- הינם קריטיים וצריכים תמיד להדליק נורה אדומה בקרב הסובבים.

למה חשוב לשים לב?
קיימים רמזים למצוקה אובדנית אשר חשוב לדעת לזהות. כדאי להתייחס ברצינות כשאנשים מסביבנו המדווחים על תחושות של דיכאון וייאוש, על חוסר רצון לחיות ועל חוויית מילכוד ואין מוצא. רמזים מילוליים ישירים (אני רוצה למות) וגם מסרים עקיפים (החיים לא שווים, אני עייף מהכל) צריכים להדליק נורה אדומה. רמזים התנהגותיים כגון שינוי מהותי בתפקוד, חוסר מוטיבציה, חוסר אנרגיה וחוסר שקט פתאומי, קשיים ביחסים הבין אישיים והסתגרות רבה, חוסר עניין בדברים שהיו מעניינים בעבר- כל אלו הינם סימנים שצריך לשים לב אליהם. חשוב להיות קשובים גם לאירועים נסיבתיים –טריגרים- שעלולים להגביר את רמת המצוקה ולהיות מבחינת "המסמר האחרון", ביניהם סיום מערכת יחסים משמעותית, מוות של אדם משמעותי, היות הצעיר קורבן לחרם, לתוקפנות, לאלימות או להשפלה חברתית, משברים הקשורים למעבר (דירה, מדינה) ועוד.

זיהיתם אדם בסיכון – מה עושים?
כדי לעזור לאדם בסיכון אובדני צריך להקשיב לו, לתת לו תקווה כי ניתן לעזור לו ולאחר מכן לשכנע אותו לקבל עזרה מקצועית. יש להעביר את המסר כי לכל בעיה יש כמה פתרונות וכי מצבים בחיים הם זמניים והפיכים. חשוב לזכור כי בכדי לשכנע אדם לקבל טיפול מקצועי נדרשת ראשית, הקשבה אמיתית. אין טעם לנסות לשכנע אדם כי הוא זקוק לעזרה אם איננו מקשיבים למצוקתו תחילה בפתיחות, אמפתיה, וככל שניתן, ללא שיפוטיות או ביקורת.
חשוב גם לדעת כי מותר לדבר על אובדנות, ויותר מכך –חובה עלינו לשאול אדם הנמצא במשבר אם יש לו מחשבות אובדניות. כיום גם ארגוני בריאות ואיגודים למניעת אובדנות בעולם ממליצים לשאול מתבגרים על מחשבות אובדניות ועל כוונות אובדניות. שאלות שכאלו יכולות ממש להציל חיים שכן הן מאפשרות לענות בכנות – ובמידה ויש לצעיר מחשבות כאלו, השאלות תאפשרנה להפנות אותו לקבלת טיפול מסייע ולעתים מציל חיים.
קשה לפעול לבד מול אדם בסיכון אובדני. זה מעלה חששות ומתח רב. לכן חשוב להיעזר. בבני משפחה, חברים, בגורמי תמיכה שלכם. ערבו גם אנשים מסביבתו של האדם במשבר, נסו לגייס אותם כגורמי תמיכה וסיוע לאדם במשבר. הם יוכלו לסייע גם בהקשר להפחתת הסיכון להתאבדות – על ידי מניעת גישה לאמצעי פגיעה עצמית – חישבו למשל האם יש אקדח בבית, האם יש כמות גדולה של כדורים?
והכי חשוב – הפנו לקבלת עזרה מקצועית. פנייה כזו עשויה להציל חיים ולסייע לאדם לצאת מהמשבר שנראה כעת כחזות הכל וכמשהו שלא ניתן להיחלץ ממנו לעולם. זיכרו כי התאבדות אינה גזירת גורל והיא ניתנת למניעה.

לכתבה בערוץ כאן, המאבק בהתאבדויות בני נוער - לחץ כאן

לכתבה ב nrg, מדאיג: כ 20% מבני הנוער בישראל חושבים להתאבד - לחץ כאן

לכתבה ב walla, לפני שיהיה מאוחר: כך תסייעו לבני נוער עם מחשבות אובדניות - לחץ כאן

לראיון ב גלי צה"ל, הצעדה להעלאת המודעות למניעת אובדנות - לחץ כאן

לכתבה ב מעריב, משפחות המתאבדים בטוחות שהן לבד - לחץ כאן

לכתבה ב mako, משחק הלויתן הכחול - לחץ כאן

לכתבה ב הארץ, לפני שנבהלים מהלויתן הכחול - לחץ כאן

לכתבה ב מעריב, לשבור את קשר השתיקה - לחץ כאן

לכתבה ב ynet, שאלות שמצילות חיים - לחץ כאן