• שליחות אקדמית

    לראשונה יצאה לפולין משלחת אקדמית מטעם המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, הכוללת חוקרות הגירה, פליטות וטראומה, ששמה לה מטרה ללמוד ולתרום מהידע שצברה לגורמים שונים המעורבים בקליטה הראשונית של הפליטים מאוקראינה בפולין ובישראל.

    קרא עוד

  • שליחות אקדמית

    לראשונה יצאה לפולין משלחת אקדמית מטעם המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, הכוללת חוקרות הגירה, פליטות וטראומה, ששמה לה מטרה ללמוד ולתרום מהידע שצברה לגורמים שונים המעורבים בקליטה הראשונית של הפליטים מאוקראינה בפולין ובישראל.

    קרא עוד

הגיע הזמן לשינוי: הכלכלה מצליחה אבל רבים מהאזרחים עניים

הגיע הזמן לשינוי: הכלכלה מצליחה אבל רבים מהאזרחים עניים

הטיפול ביוקר המחיה אינו מספק • דרושה תפיסה חדשה שכוללת הורדת מע"מ דיפרנציאלית, טיפול בספסור הקרקע וטיפול בחוב הלאומי

קרא עוד

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

יוד הוא יסוד החיוני לבריאות האדם. האוכלוסייה בישראל סובלת ממחסור ביוד, בעיקר בשל היקפי ההתפלה הגדולים בארץ, שגורמת לסילוק היוד (כמו גם מינרלים אחרים) מהמים, ומכיוון שלא קיימת בישראל מדיניות להעשרת יוד בתזונה.

קרא עוד

המעונות לגיל הרך בקריסה, הממשלה צריכה להעלות הילוך

המעונות לגיל הרך בקריסה, הממשלה צריכה להעלות הילוך

הצוות לא עובר הכשרה והסייעות עוזבות: זה הזמן להחלת הפיקוח על מעונות עם פחות משבעה ילדים ולתוספת תקציב משמעותית

קרא עוד

מתווה הגז - הבעיה היא לא בתוצאה, אלא בתהליך

הרבה מלל נכתב ונאמר על נושא מתווה הגז. אין לי ספק שהעמדות בשני צדדי הויכוח מנומקות ומגרות למחשב ודיון.

יותר מזה, מרשים לראות שהעמדות, לכאן או לכאן, מבססות את עיקרי הטיעונים שלהם במגוון רחב של תחומים- כלכלה, בטחון ישראל, צדק חברתי, יחסים בינלאומיים, חוק ומשפט ועוד. עם זאת, אין לי כוונה להיכנס לדיון על המתווה עצמו, ההשלכות שלו או מי צודק בויכוח. אני בכלל מבקש להתמקד בתחום אחד משמעותי, שלדעתי לא מספיק נלקח בחשבון בתהליך ובדיונים על מתווה הגז.

רצועת החוף של ישראל הפכה בשנים האחרונות משאב משמעותי מאוד בכלכלה הישראלית ויותר מזה, בעלת השלכות על תחומי חיים רבים. מגוון התחומים שרצועת החוף מעמידה אתגרים עבור החברה והמדינה הם עצומים. לכן, הפכה רצועת החוף הזו למשאב משמעותי ויותר מזה מוקד בסוגיות שונות בישראל.

כשחושבים על זה, כמעט כל נושא בוער היום במדינה נודע בצורה זו או אחרת לרצועת החוף בישראל. בכל סוגיה משמעותית למשאב הזה יש השפעה או יותר מזה את הפתרון לאתגר. מה שמעניין הוא שבהרבה תחומים בכלל הים ורצועת החוף אינם נלקחים בחשבון. הם לא נלקחים בחשבון מכיוון שלעניות דעתי אין היום מספיק בישראל בצמתים המרכזיים של קבלת החלטות גורמים ומומחים בעלי ידע והבנה בניהול משאבי הים. 

מה שמביא אותי לתהליך ולדיון על מתווה הגז. הרבה נימוקים של מומחים רבים נטחנו עד דק בדיון הציבורי בנוגע למתווה. החל מכלכלנים שדיברו על החוסן הכלכלי של המדינה, עבור בבעלי דעה, פוליטיקאים ואנשי מדעי החברה דבירו על הפן המוסרי של המתווה והצדק החברתי; ועד למומחי ביטחון ויחסים בינלאומיים שהתייחסו לביטחון האנרגטי של ישראל ומעמדה במערכת הגיאופוליטית האזורית. ועדיין, אף אחד מהמומחים, בכל אחד מהתחומים לא התייחס לסוגיה מהפן, שלדעתי צריך להיות המרכזי בדיון- ניהול משאבי הים.

לכן, בפרפראזה על אימרה ידועה אומר הים הוא משאב חשוב מדי, כדי להשאיר את ההחלטות לגביו בידי כאלה שאין להם נגיעה וידע עליו. אני חוזר ואומר, אין לי כוונה להתייחס לתוצאה הסופית של המתווה. כל כוונתי היא לבקר את התהליך ולומר שתפו בדיונים על משאבי הים גורמים ומומחים בעלי רקע בנושא.

הכותב הוא בוגרת תכנית התואר השני בניהול משאבי ים במרכז האקדמי רופין