• "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

  • "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

"אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים", אומר פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. "אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות". "כשסטודנט שואל אותי למה בכלל לעשות תואר במדעי הים, הוא מרים לי להנחתה", מספר בחיוך פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. הוא מצביע בידו מערבה, אל הים הנשקף ממשרדו, ומוסיף: "אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים. אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות".

קרא עוד

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

ב-6.6.23 התקיים במרכז האקדמי רופין, טקס הענקת תארים לשנת 2023, לכ-1,215 בוגרים ומוסמכים, מתוכם 20 מוסמכים מצטייני הנשיא. האירוע התקיים בנוכחות פרופ' אביעד קליינברג, נשיא המרכז האקדמי רופין, מר רענן דינור, יו"ר הועד המנהל, חברי סגל והנהלה, דיקאני הפקולטות, בוגרים ובני משפחותיהם שמילאו את הקמפוס בהתרגשות וחיוכים. העיתונאית הגב' דנה וייס הנחתה את הערב והזמר אוהד שרגאי הנעים את אוזננו במהלכו.

קרא עוד

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

מאמר דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

קרא עוד

גבר, אתה מאושר?

מחקר חדש של ד"ר אריק שרמן וד"ר גיא ברוקס מאשש את הטענה שאושרם של עובדים מהווה מקור להצלחת הארגון.

 הדאגה לרמת האושר של העובדים מוצדקת מאוד ברמה הכלכלית – מחקרים רבים מראים שעובדים מאושרים הם עובדים טובים יותר. רמת הפריון שלהם גדולה יותר, הנאמנות שלהם למקום העבודה גדולה והתרומה שלהם לסביבת העבודה מורגשת. המשוואה פשוטה – עובדים מאושרים שווה הצלחה עסקית.

בשונה משוק העבודה נדמה שמה שפחות משתנה הוא טופס קורות החיים שכולנו שלחנו בעבר ורובנו נשלח שוב בעתיד. עד כה, אנשים המחפשים עבודה לא טרחו לציין בקורות החיים שלהם את רמת האושר שלהם. כמו כן, מעסיקים לא מתחשבים ברמת האושר של המועמד לעבודה בשלב המיון לעבודה.
במחקר משותף של ד"ר אריק שרמן חוקר כלכלת אושר במחלקה לכלכלה וחשבונאות וד"ר גיא ברוקס, מרצה לתורת ההחלטות מהמרכז האקדמי רופין, בדקו השניים האם וכיצד מגיב שוק העבודה לדיווח עצמי על רמת אושר בעת תהליך המיון לעבודה. הם יצרו קורות חיים של מועמד לעבודה, אשר במחצית מהם נוסף המשפט "אני אדם מאושר השואף לחיים טובים ומשמעותיים". קורות החיים נשלחו בסיוע סטודנטים מהמחלקה לכלכלה וחשבונאות, למשרות שהתפרסמו בעיתונות ובאתרי אינטרנט. התוצאות היו חד משמעיות – הוספת השורה הגדילה את מספר הפונים לקורות החיים ב-110%. בעקבות התוצאה התעוררו שתי שאלות: האם הפער התקבל עקב הוספת שורה שאינה סטנדרטית לקורות החיים והאם יש הבדל בין גברים לנשים? 

ד"ר גיא ברוקסד"ר גיא ברוקסד"ר אריק שרמןד"ר אריק שרמן

במחקר המשך שערכו התקבלה התשובה לשתי השאלות. לגבי הראשונה, קורות חיים להם התווסף מידע כללי "אני פועל/ת למען הסביבה והטבע בישראל" קיבלו מענה שאינו שונה באופן סטטיסטי מקורות חיים שלא כללו מידע זה. לגבי התהייה השנייה התקבלה תוצאה המעידה על אפליה מגדרית. הוספת הדיווח לגבי אושר בקורות חיים של מועמד לעבודה הגדילה בצורה מובהקת את מספר המעסיקים שחזרו אל המועמד בעוד שהוספת הדיווח בקורות חיים של מועמדת הקטינה את מספר הפניות למועמדת. מתוך 60 קורות חיים של גברים עם שורת אושר, 37 נענו בחיוב על ידי המעסיקים לעומת 11 קורות חיים בקרב הנשים. מתוך 120 קורות חיים של גברים ללא שורת אושר, 40 נענו בחיוב לעומת 36 קורות חיים בקרב נשים.
את האפליה ניתן להסביר בכך שמועמדת לעבודה המציינת שהיא מאושרת נתפסת כעובדת פחות טובה לעומת מועמד לעבודה המציין שהוא מאושר. הגבר מאותת על אושר כמקור לפריון עבודה בעוד שאצל אישה נדמה שמקור האושר הוא משפחה וילדים ולכן נדמה שהיא תסכים לעבוד פחות שעות. אין הצדקה לאפליה מעין זו שכן המחקרים מראים שגם נשים וגם גברים מאושרים הם עובדים טובים יותר.
דר אריק שרמן: "כחוקרים, תקוותינו שהמחקר החדש שבדק האם שוק העבודה נותן פרמיה חיובית לעובדים מאושרים, בשילוב מחקרים קודמים, יסללו את הדרך לתשומת לב גדולה יותר למאפייני אושר בקרב מועמדים לעבודה. ארגון המעסיק עובדים שהם גם מיומנים וגם מאושרים יותר, התפוקה והרווחים של החברה עולים בהתאם. בתור מועמד לעבודה, אם אתה אדם מאושר רצוי שתציין זאת בקורות החיים שלך".