• להיות יזם ים

    תכירו את החקלאות הימית, תחום מרתק ופורץ גבולות שנלמד ונחקר בפקולטה למדעי הים.

    קרא עוד

  • להיות יזם ים

    תכירו את החקלאות הימית, תחום מרתק ופורץ גבולות שנלמד ונחקר בפקולטה למדעי הים

    קרא עוד

פרופ' אביעד קליינברג - נשיא חדש למרכז האקדמי רופין

פרופ' אביעד קליינברג - נשיא חדש למרכז האקדמי רופין

אושר פה אחד מינויו של פרופ' אביעד קליינברג כנשיא החדש של המרכז האקדמי רופין. פרופ׳ קליינברג יחליף בתפקיד את פרופ' גליה צבר שמסיימת את תפקידה בהצלחה גדולה לאחר 5 שנות כהונה.

קרא עוד

האקתון בינה מלאכותית - היי טק ברופין

האקתון בינה מלאכותית - היי טק ברופין

סטודנטים בהנדסה התחרו בהאקתון בינה מלאכותית וזכו בפרסים מכובדים ובהתנסות מעשית בפיתוח מעבד שתשרת אותם בעבודתם בתעשייה.

קרא עוד

שיא של 1149 בוגרים טריים

שיא של 1149 בוגרים טריים

בטקס מרגש שהתקיים בקמפוס בשבוע שעבר הוענקו 1149 תארי בוגר ומוסמך במרכז האקדמי רופין. האירוע היה לנקודת מפגש מיוחדת שבה לאחר כשנה שבה לא פקדו את הקמפוס סטודנטים, שמחנו לארח אלפי מבקרים בניהם בוגרים, בני משפחה נרגשים וחברי סגל אקדמי ומנהלי.

קרא עוד

גבר, אתה מאושר?

מחקר חדש של ד"ר אריק שרמן וד"ר גיא ברוקס מאשש את הטענה שאושרם של עובדים מהווה מקור להצלחת הארגון.

 הדאגה לרמת האושר של העובדים מוצדקת מאוד ברמה הכלכלית – מחקרים רבים מראים שעובדים מאושרים הם עובדים טובים יותר. רמת הפריון שלהם גדולה יותר, הנאמנות שלהם למקום העבודה גדולה והתרומה שלהם לסביבת העבודה מורגשת. המשוואה פשוטה – עובדים מאושרים שווה הצלחה עסקית.

בשונה משוק העבודה נדמה שמה שפחות משתנה הוא טופס קורות החיים שכולנו שלחנו בעבר ורובנו נשלח שוב בעתיד. עד כה, אנשים המחפשים עבודה לא טרחו לציין בקורות החיים שלהם את רמת האושר שלהם. כמו כן, מעסיקים לא מתחשבים ברמת האושר של המועמד לעבודה בשלב המיון לעבודה.
במחקר משותף של ד"ר אריק שרמן חוקר כלכלת אושר במחלקה לכלכלה וחשבונאות וד"ר גיא ברוקס, מרצה לתורת ההחלטות מהמרכז האקדמי רופין, בדקו השניים האם וכיצד מגיב שוק העבודה לדיווח עצמי על רמת אושר בעת תהליך המיון לעבודה. הם יצרו קורות חיים של מועמד לעבודה, אשר במחצית מהם נוסף המשפט "אני אדם מאושר השואף לחיים טובים ומשמעותיים". קורות החיים נשלחו בסיוע סטודנטים מהמחלקה לכלכלה וחשבונאות, למשרות שהתפרסמו בעיתונות ובאתרי אינטרנט. התוצאות היו חד משמעיות – הוספת השורה הגדילה את מספר הפונים לקורות החיים ב-110%. בעקבות התוצאה התעוררו שתי שאלות: האם הפער התקבל עקב הוספת שורה שאינה סטנדרטית לקורות החיים והאם יש הבדל בין גברים לנשים? 

ד"ר גיא ברוקסד"ר גיא ברוקסד"ר אריק שרמןד"ר אריק שרמן

במחקר המשך שערכו התקבלה התשובה לשתי השאלות. לגבי הראשונה, קורות חיים להם התווסף מידע כללי "אני פועל/ת למען הסביבה והטבע בישראל" קיבלו מענה שאינו שונה באופן סטטיסטי מקורות חיים שלא כללו מידע זה. לגבי התהייה השנייה התקבלה תוצאה המעידה על אפליה מגדרית. הוספת הדיווח לגבי אושר בקורות חיים של מועמד לעבודה הגדילה בצורה מובהקת את מספר המעסיקים שחזרו אל המועמד בעוד שהוספת הדיווח בקורות חיים של מועמדת הקטינה את מספר הפניות למועמדת. מתוך 60 קורות חיים של גברים עם שורת אושר, 37 נענו בחיוב על ידי המעסיקים לעומת 11 קורות חיים בקרב הנשים. מתוך 120 קורות חיים של גברים ללא שורת אושר, 40 נענו בחיוב לעומת 36 קורות חיים בקרב נשים.
את האפליה ניתן להסביר בכך שמועמדת לעבודה המציינת שהיא מאושרת נתפסת כעובדת פחות טובה לעומת מועמד לעבודה המציין שהוא מאושר. הגבר מאותת על אושר כמקור לפריון עבודה בעוד שאצל אישה נדמה שמקור האושר הוא משפחה וילדים ולכן נדמה שהיא תסכים לעבוד פחות שעות. אין הצדקה לאפליה מעין זו שכן המחקרים מראים שגם נשים וגם גברים מאושרים הם עובדים טובים יותר.
דר אריק שרמן: "כחוקרים, תקוותינו שהמחקר החדש שבדק האם שוק העבודה נותן פרמיה חיובית לעובדים מאושרים, בשילוב מחקרים קודמים, יסללו את הדרך לתשומת לב גדולה יותר למאפייני אושר בקרב מועמדים לעבודה. ארגון המעסיק עובדים שהם גם מיומנים וגם מאושרים יותר, התפוקה והרווחים של החברה עולים בהתאם. בתור מועמד לעבודה, אם אתה אדם מאושר רצוי שתציין זאת בקורות החיים שלך".