• טקס הענקת תארים 2022

    ממשיכים לשבור שיאים, 1207 בוגרים ומוסמכים טריים!

    קרא עוד

  • טקס הענקת תארים 2022

    ממשיכים לשבור שיאים, 1207 בוגרים ומוסמכים טריים!

    קרא עוד

הגיע הזמן לשינוי: הכלכלה מצליחה אבל רבים מהאזרחים עניים

הגיע הזמן לשינוי: הכלכלה מצליחה אבל רבים מהאזרחים עניים

הטיפול ביוקר המחיה אינו מספק • דרושה תפיסה חדשה שכוללת הורדת מע"מ דיפרנציאלית, טיפול בספסור הקרקע וטיפול בחוב הלאומי

קרא עוד

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

יוד הוא יסוד החיוני לבריאות האדם. האוכלוסייה בישראל סובלת ממחסור ביוד, בעיקר בשל היקפי ההתפלה הגדולים בארץ, שגורמת לסילוק היוד (כמו גם מינרלים אחרים) מהמים, ומכיוון שלא קיימת בישראל מדיניות להעשרת יוד בתזונה.

קרא עוד

המעונות לגיל הרך בקריסה, הממשלה צריכה להעלות הילוך

המעונות לגיל הרך בקריסה, הממשלה צריכה להעלות הילוך

הצוות לא עובר הכשרה והסייעות עוזבות: זה הזמן להחלת הפיקוח על מעונות עם פחות משבעה ילדים ולתוספת תקציב משמעותית

קרא עוד

מה משפיע על ההחלטה איזה תוספות לבחור על הפיצה שלנו?

פרופ' יוסי יסעור הציג בכנס TEDx Ruppin את מודל קבלת ההחלטות האקטיבי והפאסיבי

תוך כדי הצגת מחקרים ודוגמאות קלילות מחיי היום יום שלנו, הציג פרופ' יוסי יסעור מהמרכז האקדמי רופין,  במסגרת כנס TEDx Ruppin את מודל קבלת ההחלטות האקטיבי והפאסיבי וההשלכות שלו על דרך קבלת ההחלטות שלנו.

פרופ' יסעור פתח את הרצאתו בשלושת הדגשים המרכזיים מבחינתו בקבלת החלטות. "להימנע מאמונות תפלות ולנסות לחשוב בצורה מדעית; להסתכל על העולם בצורה הסתברותית ולא בצורה מוחלטת (נסו להגיד משפטים כמו יש סיכוי גבוה שכך וכך יקרה), והדבר השלישי, הוא החלטות פאסיביות ואקטיביות".

פרופ' יסעור הציג את נושא הפסיביות והאקטיביות, תוך שהוא מציג שורה של מחקרים אקדמיים ומקרים מחיי היום יום המוכיחים את העיקרון "שאנשים נוטים לא לקבל החלטות אקטיביות ולכן יעדיפו להתנגד לשינוי ולהישאר במצב הקיים". החלטות אלו יכולות לענות על שאלות רבות החל מ: האם לתרום איברים לאחר המוות? כמה תוספות אני אוסיף על הפיצה שלי? איזו כמות חטיפים מותר לאכול במהלך צפייה במשחק כדורגל בטלוויזיה ו/או אפילו כמה ישובים ישראל יכולה להחזיר לפלסטינאים? התשובות נעוצות בניסוח לא מעט פעמים כי הם כולם פונקציה של האינסטינקט הבסיסי הצרוב בנו שהוא לשמור על המצב הקיים ולא לבחור בחלופה שתשנה את המצב. יוסי יסעור קורא לזה בשם המדעי "אפקט הסטאטוס-קוו" ומסביר שהחלטה פאסיבית להישאר במצצב הנתון, תהיה קלה בהרבה מהחלטה אקטיבית לשנות. עיקרון מדעי זה נובע ממחקרם הדרמטי של כהנמן וטברסקי הישראלים (כהנמן קיבל על כך את פרס הנובל בכלכלכה לשנת 2002) שקבע שהכאב מהפסד יהיה במקרים רבים גבוה ואף כפול מההנאה מהרווח. ובמילים אחרות מרירותו של הכישלון כפולה ממתיקותה של ההצלחה".

"במקרים רבים ההחלטה הנכונה תנבע מדרך קבלתה כמו: להפריד בין עצם ההחלטה לתוצאות ההחלטה. רוצה לומר: אם אני מחליט ויוצא משהו לא טוב, אני יכול להתחרט. אבל, אם הכישלון קרה מעצמו,(כח עליון/ דברים שלא קשורים בי/ לא בתחום השפעתי ) או-אז, אני יכול רק להתאכזב ולא להתחרט שהוא רגש הרבה יותר כבד ומפחיד. במקרים בהם אני מייחס כישלון אפשרי לגורם חיצוני לי כמקבל ההחלטה אני הופך מדעת את ההחלטה לפאסיבית, ואז אני גם לא יכול להתחרט, אלא רק להתאכזב", הסביר פרופ' יסעור כיצד תובנות אלה מובילות ליצירת מציאות על ידי ארגונים עסקיים וציבוריים, שיאשפרו קבלת החלטות פאסיביות, שמשרתות את האינטרסים של ארגונים אלה.

החלטות שצריך בהם אקטיביות זקוקות לאנרגיה. רוב בני האדם לא יוכלו לגייס את האנרגיה הנדרשת להחלטה אקטיבית כשהם עייפים ו/או רעבים. נעשה מחקר ישראלי שצוטט בכל העולם, על 50 ועדות שחרורים של אסירים בכלא שטענו לקיצור שליש מעונשם. לפי אותו מחקר, שצוטט בכל העולם המדעי, הוכח שכאשר השופטים היו לפני הפסקת העשר או ארוחת הצהריים הם לא שיחררו (החלטה פסיבית כי ברירת המחדל היא לא לשחרר) ואילו אחרי ארוחת הבוקר ו/או הצהריים הם שיחררו בשיעורים גבוהים לאין שיעור וזו הייתה החלטה אקטיבית שהצריכה מאמץ / אנרגיה  כנגד ברירת המחדל.

ההרצאה התייחסה להרגלים משעשעים אחרים, כמו למה מניף סמל התותחנים הבריטי את ידו ביריית תותח, או למה קיימת חטיבת הצנחנים כאשר הצניחה כבר אינה רלבנטית בעידן הלוחמה הנוכחי, או אפילו למה בני זוג נשואים נשארים יחד. דוגמאות שלפי פרופ' יסעור מצביעות על קיבעון אוטומטי של הרגלים והתנהגויות ישנות, למרות שאינן רלבנטיות יותר למציאות העכשווית, רק בגלל הצורך לקבל החלטה אקטיבית לשנות את המצב. "בסופו של דבר, קבלת ההחלטה תלויה בדרך שבה אנחנו מעצבים את ברירת המחדל ואת החלופות עבור המחליט", סיכם פרופ' יסעור את הרצאתו.

פרופ' יסעור הוא מרצה מבוקש בפני שופטים, רופאים ומנהלים משלל חברות וארגונים בישראל. את הדוקטורט שלו עשה באוניברסיטת הרווארד ומאז הוא  אחד מעמודי התווך של בית הספר לכלכלה ומנהל עסקים במרכז האקדמי רופין שם הוא מלמד בתכניות ה BA  מנהלים במנהל עסקים ובתכנית ה MBA למנהלים בכירים. בשנות פעילותו הרבות הוא פרסם חמישה ספרים, חלקם משמשים כספרי לימוד בתחום קבלת ההחלטות. זהו אחד התחומים המרתקים המשולבים בשלל תחומים ברופין: מנהל עסקים, כלכלה מדעי ההתנהגות , הנדסת תעשייה וניהול , ניהול משאבי ים  ועוד במרכז האקדמי רופין.