מסלול ניהול משאבי הים במרכז האקדמי רופין מכשיר את דור העתיד שישפיע על הכלכלה הישראלית
הים שלא הכרתם - מסלול ניהול משאבי הים במרכז האקדמי רופין מכשיר את דור העתיד שישפיע על הכלכלה הישראלית
דר' דב צביאלי - ראש תוכנית המוסמך לתואר שני בניהול משאבי ים במרכז האקדמי רופיןלישראל רצועת חוף באורך כ- 200 קילומטרים. עבור רובנו המילה "ים" מקשרת לשמש, מטקות וקרם שיזוף. אבל, עבור דר' דב צביאלי, ראש התכנית לתואר שני בניהול משאבי ים במרכז האקדמי רופין, הים התיכון הוא מקור בלתי נדלה של כיווני מחקר, שרובם בעלי השלכה משמעותית על כלכלת ישראל ועל עתידה בתחומי חיים רבים.
מימוש הפוטנציאל הכלכלי והאקולוגי של הים התיכון בישראל נמצא, עדיין, בראשית דרכו ובית הספר למדעי הים של המרכז האקדמי רופין משמש כחוד החנית האקדמי בישראל בלימוד ומחקר תחום ייחודי זה. כחלק ממחויבות זו, בית הספר שם לו למטרה לבסס את מעמדו של הים התיכון כמשאב ונכס סביבתי וכלכלי משמעותי למדינת ישראל; לחזק את הכלכלה מבוססת הים, לניצול מיטבי של משאבי הים ולהגנה על סביבת החוף במדינת ישראל והאזור; והחשוב ביותר, ליצור שותפות אקטיבית בקידום הפוטנציאל הקיים בים התיכון באמצעות הכשרת הון אנושי, מחקר והוראה.
התוכנית הייחודית למוסמך בניהול משאבי ים מכוונת להכשיר את דור העתיד של המנהלים הבכירים שיובילו את הכלכלה הישראלית, שיתמחו בתחום המגוון של משאבי הים והשימוש בהם. התכנית מעניקה לסטודנטים תשתית של מגוון מקצועות בכלכלה ובניהול וכן העמקת הידע שלהם בנושאים הקשורים למשאבי הים, על מנת להבטיח שבבוא היום, בהיותם בעמדות של מקבלי החלטות, יקפידו על ניהול מושכל וניצול ראוי של משאבי הים התיכון.
הנחת היסוד המרכזית של דר' צביאלי, היא שמדינת ישראל, ענייה במים ובמשאבי טבע אחרים. עם זאת, דווקא את אחד המשאבים המשמעותיים העומדים לרשותה, הים התיכון וחופיו, לא השכילה המדינה, עד כה, לנצל כראוי. רק בשנים האחרונות, עם התפתחות ההכרה בחשיבותו של הים התיכון כמשאב לאומי וכלכלי רב-ערך למדינת ישראל, בייחוד עם גילוי מרבצי הגז והדיון הציבורי בהקשר שלהם, ניכרת התעוררות בקרב גופים רבים במדינה ומחוצה לה והחלה תנופת פיתוח, שימור וניצול של הים התיכון.
עם זאת, חשוב לזכור שגם משאבי הים של מדינת ישראל הם מוגבלים ורגישים. דר' צביאלי מדגיש שרצועת החוף היא המשאב הפוטנציאלי העיקרי למימוש בתחומי חיים רבים. לכן, ראוי לפתח משאב זה באופן שקול וזהיר, תוך הבנה שזהו נכס לאומי מרכזי ובעיקר, להוביל מהלכים מבלי להביא לאסון אקולוגי, בשל ניהול כושל או תכנון לקוי. דר' צביאלי זיהה את החסר הקריטי במנהלים בתחומי משאבי הים, שיהיו בעלי ידע מקצועי מוגדר היטב ויוכלו לשלב בין דיסציפלינות מדעיות ובין ההיבטים העסקיים, הניהוליים, הסביבתיים וההומניסטיים של התשתית הימית הלאומית על מגוון היבטיה: אנרגיה מן הים, התפלת מי ים, חקלאות ימית, שימור הסביבה הימית, ביוטכנולוגיה ימית וארכיאולוגיה ימית וחופית.
