לנהל את הים כמשאב כלכלי - ולראות מעבר לאופק

הזירה הימית הופכת בהדרגה לבעלת חשיבות אסטרטגית וקיומית עליונה ומהווה משאב לאומי המחייב תכנון וניהול מקצועי לקראת אתגרי העתיד.

"הים אינו גבול אלא גשר..."

המנהיג הראשון שהבין את הפוטנציאל הגלום בים, היה למרבה הפלא, לא אחר מדוד בן גוריון. לצד חזונו בנוגע  לפיתוח הנגב, הוא דיבר לא מעט על הים באומרו: "כיבוש מרחבי הים חיוני שבעתיים למדינה קטנה כישראל, שעתידה להתרחב ולהתפתח אם נבין שחוף הים אינו מחיצה וגבול אלא גשר"...

מאז ועד היום, התעלמו, קברניטי המדינה, ודי בעקביות, מהצורך בגיבוש אסטרטגיה לאומית כוללת לניהול הזירה הימית, ומלבד התייחסותם לים, כנתיב סחר חיוני וכגבול שיש לאבטחו מפני מפגעים ביטחוניים, לא השכילו לפתח ראייה תכנונית כוללת למה שמתפתח  באחרונה למנוע צמיחה ולנדבך למרכזי בחוסנה הלאומי של ישראל.
השינויים הגלובאליים והשפעתם המקומית על אגן הים התיכון בכלל ועל ישראל בפרט, יצרו את ההכרה שרצועת החוף והים מהווים מרחב כלכלי-סביבתי שחובה לחוקרו, לתכננו ולנהלו בתשומת לב ראוייה. היו  אלו אותם מיזמי התפלת מי ים הגדולים הפזורים לאורך חופי ישראל (המספקים כיום כ-80% מתצרוכת מי השתייה בישראל!) שהאיצו את השינוי בתפיסה הרווחת בנדון, ואליהם הצטרפו ברעש תקשורתי גדול, גילויי שדות הגז הטבעי העצומים בעשור האחרון. בן לילה, הפכנו כולנו לבעלי משאב ימי יקר, הדורש מצד קברניטי המדינה טיפול ותכנון כלל מערכתי ארוך טווח. ויפה שעה אחת קודם.
האתגר הביטחוני המורכב שמציב המרחב הימי של ישראל למערכת הביטחון, מתווסף לאבטחת נתיבי השייט והספנות בים התיכון.  ודאי תופתעו לדעת כי דרך נתיבי הסחר הימיים, עוברות  כיום קרוב ל-98% מהסחורות המיובאות והמיוצאות בין ישראל לעולם. ועדיין לא התחלנו לדבר על מפת האינטרסים הבלתי אפשרית המצטופפת לאורך קו החוף, שלוקה כבר עשרות שנים בתכנון והסדרה. מפה שכוללת נושאים מסורתיים בניהול המרחב החופי כמו: נמלים, מרינות, תיירות, דייג, חקלאות ימית, ועוד.

ניהול משאבי הים של ישראל - כורח השעה

אז הלכנו לשוחח עם סא"ל (במיל.) ד"ר דב צביאלי, שהיה בעברו ראש-תחום הידרוגרפיה בחיל-הים. בשנים האחרונות
לשירותו 'הושאל' למשרד להגנת הסביבה ועד היום משמש כמומחה מטעם המדינה לתהליכים חופיים וימיים. " מדינת-ישראל קיבלה במתנה מרחב ימי עצום המשתרע למרחק של מעל 130 ק"מ מהחוף ושם מתרחשת פעילות כלכלית-אסטרטגית אדירה, בעיקר מתחת לפני הים. אלא שבמציאות החדשה הזאת, מתברר, חסרים מנהלים בעלי ידע מקצועי בתחומים הנוגעים לניהול משאבי הים והחוף כאחד".  
צביאלי, שרואה בקידום הנושא לא פחות משליחות ציונית , עומד כיום בראש תכנית ייחודית ללימודי תואר שני (MA) ב"ניהולל משאבי ים" הפועלת במרכז האקדמי רופין. תכנית חלוצית זו, הממשיכה את חזונו של דוד בן גוריון מצביעה על העובדה, שראשונה גם האקדמיה הישראלית תופסת פיקוד ופותחת מפרש. "חייבים להבין שעל רקע מידותיה הצרות של ישראל, מהווה המרחב הימי, עורף אסטרטגי מורכב ועמוס משתמשים ופעילויות שבתוכו משייטים ספינות סוחר, דייג ובט"ש וממוקמות אסדות לחיפוש והפקת גז טבעי. ביניהם, פועלים בתווך כלי שייט המניחים מערך אדיר של כבלים וצינורות על קרקעית הים.

 

 

 

מגז ועד חול

בהערכה אסטרטגית-ימית לישראל 2016, שחיבר פרופ' שאול חורב ראש ה'המרכז למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית, הוצגה רשימה חלקית של נושאים הקשורים לים, שדורשים התייחסות מקצועית דחופה. המסמך התייחס לנושאים כגון: התפלת מי ים, ספנות, תשתיות חשמל וגז, כבלי תקשורת תת-ימיים, חקלאות ימית, תיירות, ספורט ימי וחופי, ארכיאולוגיה ימית ועוד. בנוסף התייחס  המסמך למניעת זיהום הים, שימור ושיקום בתי גידול חופיים וימים וכמובן, כל הכרוך בהובלת-הגז. המסקנה אליה הובילה ההערכה האסטרטגית ברורה: לישראל עדיין אין תכנית מקיפה המיועדת לטיפול במכלול מרכיבים אלה וכי הגיעה העת להתחיל לעסוק בה.
ד"ר צביאלי מוסיף: "מדינת-ישראל הכירה רק אחרי יותר מ-60 שנה בפוטנציאל האדיר שגלום בים והחליטה לנצל אותו סוף סוף, "פתאום יש צורך לאומי להכשיר, בתוך פחות מ-5 שנים, מאות אנשי מקצוע בתחומים הנוגעים למתרחש בים. לצערי, בהשוואה למה שקורה בעולם, בכל הקשור לניצול מושכל של הים וניהול המתרחש בו ולאורך חופיו,.אנחנו עדיין ברמה של מדינת עולם שלישי ויש עוד הרבה מה לעשות".

 

הפקולטה למדעי הים שבמכמורת

על נחיצותה של תכנית אקדמית ב"ניהול משאבי ים", תעיד העובדה, כי היא הוסמכה על ידי המועצה להשכלה גבוהה במהירות שיא חריגה של פחות משנתיים מרגע השקתה. התכנית פועלת במסגרת הפקולטה למדעי הים, שבראשה עומד פרופ' אדם פרידמן, ורבים מבוגריה הם יוצאי יחידות חיל הים.  הקמפוס הימי הממוקם במכמורת הוא למעשה, הגוף היחיד בישראל המתמחה במחקר ובהוראה אקדמית במדעי הים והסביבה הימית בים התיכון. במהלך 20 השנים לפעילתו הכשרו כאן למעלה מ-1,500 בוגרי תואר ראשון איכותיים במדעי הים והסביבה הימית (BSc) ובביוטכנולוגיה ימית (BSc). כיום הם משמשים בתפקידים מחקר, פיתוח ניהול, והוראה  באקדמיה ובשוק התעסוקה.
ד"ר צביאלי נלהב כשהוא מדבר על שילובו של התואר הניהולי ימי לצד התארים המדעיים הקיימים ברופין. "אנחנו מחפשים אנשים איכותיים, אוהבי ים, רגישים לסביבה הימית ומצוידים באנרגיות המתאימות לשנות את הגישה בכל הנוגע למשאב הטבע העצום הזה, שהוא גם שמורת הטבע הגדולה במדינה".
תכנית הלימודים לתואר מאסטר ב"ניהול משאבי ים. נועדה להעניק תשתית רחבה במגוון נושאים כלכליים וסביבתיים, ובנוסף, כלים חיוניים לניהול מיזמי הים והחוף.  שכר הלימוד אוניברסיטאי (מתוקצב) והלימודים נוחים ומאפשרים למשתתפים לשלב עבודה במקביל.
 "צריך להבין שהים שלנו שונה ממקומות אחרים בעולם, בעיקר משום שהוא פתוח, חשוף לגלים ולסערות ואין לנו מפרצים טבעיים. לנתונים הללו משמעות מעשית גדולה, ולכן הסטודנטים שלי, משקיעים חלק ניכר מזמנם, בהכרת היתרונות והחסרונות הגלומים בים המיוחד שלנו, במקביל להבנת הנעשה במעמקים.  הקורסים  שבנינו מתייחסים להבנת נושאים מרתקים שעד כה לא נלמדו כאן כמו: מערך הצנרת התת-ימית של ישראל לרבות הולכת הגז-הטבעי, התשתיות השונות של חיפושי מקורות אנרגיה והפקתם, תכנון הרחבת הנמלים באשדוד ובחיפה, איים מלאכותיים, הכרת מיזמי התפלת מי-הים ומיזמי חקלאות ימית, מרינות, הרס חופים והתמוטטות מצוקים והטכנולוגיות המתקדמות לשקמם ועוד . ניהול הים הוא גם ניהול החוף, החל משלב התכנון ועד לאכיפה הסביבתית הנדרשת, לדוגמא, כיצד מנצלים  נכון את משאב החול היקר כל כך לצרכיה של המדינה.


חיל הים ממשיך לשמור על הים
שמנו לב, שכמעט אי אפשר לנתק את התחום הימי בישראל מחיל הים וחלק מהסטודנטים כיום, הם אנשי החייל צבא, קצינים וחובלים לשעבר, שמגיעים ל'רופין', ללמוד כיצד להגן על המשאב הימי ולהכיר את הנעשה מעל ומתחת לפני הים, ובעיקר איך להשתלב ולהוביל במציאות חדשנית זו.
"תוך פחות מעשור תעסוק ישראל בהקמת איים מלאכותיים, תניח רשת חשמל בים, תבנה עוד מרינות ונמלים, וכמובן תוליך ותשתמש במאגרי הגז הטבעי שלה בים התיכון. לכל הפעילויות האלה ורבות אחרות ידרשו מנהלים שיהיו גם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה החלם שלי הוא שהיא תתבסס על מומחים ישראלים שלמדו כאן ב 'רופין' ויהיו אנשי-מקצוע מעולים, בכל מרכיבי הניהול-הימי וכבר לא נאלץ להיעזר במומחים מארצות-חוץ כמו שזה נעשה היום".