• עמוד הבית
  • דוקטור דב צביאלי, ראש תוכנית המוסמך בניהול משאבי ים במרכז האקדמי רופין: "הים התיכון נוגס בחול ורצועת החוף של ישראל מצטמצמת"

דר' דב צביאלי, ראש תוכנית המוסמך בניהול משאבי ים במרכז האקדמי רופין: "הים התיכון נוגס בחול ורצועת החוף של ישראל מצטמצמת"


דר' דב צביאלי, מהמרכז האקדמי רופין מתריע מפני סכנה ממשית של הצפה בישובים ברצועת החוף בישראל בשל צמצום רצועת החוף של ישראל בעקבות עליית פני הים

לאחרונה, זיהו תושבי קריית חיים שרצועת החוף ליד ביתם הצטמצמה בצורה משמעותית. בתחילה הם סברו כי מדובר בתופעה שכיחה של היסחפות חול המתרחשת בכל חורף בחופים רבים. אבל, הפעם הם הבינו שמדובר בכמויות גדולות הרבה יותר מהרגיל. תופעה זו הביאה לבדיקה מעמיקה של המשרד להגנת הסביבה.

ממצאי הבדיקה הביאו להערכה שאחת הסיבות לתופעה היא הרחבתה והעמקתה של תעלת הכניסה לנמל החדש הנבנה בחיפה- מה שגורם לחול, שבעבר היה מגיע לחוף, לשקוע בתעלה ולא להגיע לחופים. בנוסף, ניתן לייחס את התופעה להרחבת שובר הגלים וחפירת חול רב מתוך המפרץ כדי לבנות הנמל.

מי שבדק את התופעה עבור המשרד להגנת הסביבה הוא ד"ר דב צביאלי מהמרכז האקדמי רופין, המשמש כיועץ מיוחד למשרד בתחום של חופי ישראל וכראש תכנית המוסמך לתואר שני בניהול משאבי ים במרכז האקדמי רופין. ״בשבועות האחרונים סקרתי חופים רבים בארץ. מצאתי שהמצב הקשה ביותר ניכר בחופי קריית־חיים שנסחפו ונסוגו מעל 20 מטר בהשוואה לשנים קודמות. הסיבות עדיין לא ברורות, אך לא ניתן להתעלם מהאפשרות של השפעת נמל המפרץ. חשוב להדגיש, שזהו תהליך שנחזה כבר בעבר. לדעתי יש צורך להעביר באופן מיידי חול לחופים אלה כדי לשקמם".

בהקשר זה חוף קריית חיים אינו יחיד והוא חלק מתופעה מדאיגה. ד"ר צביאלי טוען שגם רצון הרשויות המקומיות בארץ להנגיש את החופים גורם לנסיגה של רצועת החוף "הרשויות בונות טיילות ממש בצמוד לים, בונים סוכות מציל ענקיות, בונים רחבות מבטון על החוף וכל אלה לא מאפשרים לגלים לזרום. אז הם מתנגשים בחומות האלה וחוזרים לים תוך שהם סוחפים המון חול. למה בחוף נאות ובחוף דדו הטיילת כה קרובה לים ? למה לא לבנות אותה במרחק של 20 או 30 מטר מזרחה? הופכים חוף חולי לחוף קשיח ואחר כך שואלים מדוע יש נסיגה של קו החוף. בחו״ל מצאו פתרונות כמו סוכות מציל קלות וקטנות, שבילים שמפורקים בתום העונה ומאפשרים זרימה טבעית ועוד צריכים ללכת על הצד הבטוח. ברור שיש מחירים סביבתיים לפיתוח. אני לא נגד פיתוח. אבל, זה חייב להיעשות בניהול ובטיפול קבועים. אחרת, המצב רק ילך ויחריף".

מימוש הפוטנציאל האקולוגי והכלכלי של הים התיכון בישראל נמצא, עדיין, בראשית דרכו בישראל ובית הספר למדעי הים של המרכז האקדמי רופין משמש כחוד החנית האקדמי בישראל בלימוד ומחקר תחום ייחודי זה. כחלק ממחויבות זו, בית הספר שם לו למטרה לבסס את מעמדו של הים התיכון כמשאב ונכס סביבתי וכלכלי משמעותי למדינת ישראל; לחזק את הכלכלה מבוססת הים, לניצול מיטבי של משאבי הים ולהגנה על סביבת החוף במדינת ישראל והאזור; והחשוב ביותר, ליצור שותפות אקטיבית בקידום הפוטנציאל הקיים בים התיכון באמצעות הכשרת הון אנושי, מחקר והוראה.

 

תוכנית הייחודית למוסמך בניהול משאבי ים מכוונת להכשיר את דור העתיד של המנהלים הבכירים שיובילו את הכלכלה הישראלית, שיתמחו בתחום המגוון של משאבי הים והשימוש בהם. התכנית מעניקה לסטודנטים תשתית של מגוון מקצועות בכלכלה ובניהול וכן העמקת הידע שלהם בנושאים הקשורים למשאבי הים, על מנת להבטיח שבבוא היום, בהיותם בעמדות של מקבלי החלטות, יקפידו על ניהול מושכל וניצול ראוי של משאבי הים התיכון.

הנחת היסוד המרכזית של ד"ר צביאלי, היא שמדינת ישראל, ענייה במים ובמשאבי טבע אחרים. עם זאת, דווקא את אחד המשאבים המשמעותיים העומדים לרשותה, הים התיכון וחופיו, לא השכילה המדינה, עד כה, לנצל כראוי. רק בשנים האחרונות, עם התפתחות ההכרה בחשיבותו של הים התיכון כמשאב לאומי וכלכלי רב-ערך למדינת ישראל, בייחוד עם גילוי מרבצי הגז והדיון הציבורי בהקשר שלהם, ניכרת התעוררות בקרב גופים רבים במדינה ומחוצה לה והחלה תנופת פיתוח, שימור וניצול של הים התיכון.

עם זאת, חשוב לזכור שגם משאבי הים של מדינת ישראל הם מוגבלים ורגישים. דר' צביאלי מדגיש ש"רצועת החוף היא המשאב הפוטנציאלי העיקרי למימוש בתחומי חיים רבים. לכן, ראוי לפתח משאב זה באופן שקול וזהיר, תוך הבנה שזהו נכס לאומי מרכזי ובעיקר, להוביל מהלכים מבלי להביא לאסון אקולוגי, בשל ניהול כושל או תכנון לקוי". דר' צביאלי זיהה את החסר הקריטי במנהלים בתחומי משאבי הים, שיהיו בעלי ידע מקצועי מוגדר היטב ויוכלו לשלב בין דיסציפלינות מדעיות ובין ההיבטים העסקיים, הניהוליים, הסביבתיים וההומניסטיים של התשתית הימית הלאומית על מגוון היבטיה: אנרגיה מן הים, התפלת מי ים, חקלאות ימית, שימור הסביבה הימית, ביוטכנולוגיה ימית וארכיאולוגיה ימית וחופית.