• להיות יזם ים

    תכירו את החקלאות הימית, תחום מרתק ופורץ גבולות שנלמד ונחקר בפקולטה למדעי הים.

    קרא עוד

  • להיות יזם ים

    תכירו את החקלאות הימית, תחום מרתק ופורץ גבולות שנלמד ונחקר בפקולטה למדעי הים

    קרא עוד

פרופ' אביעד קליינברג - נשיא חדש למרכז האקדמי רופין

פרופ' אביעד קליינברג - נשיא חדש למרכז האקדמי רופין

אושר פה אחד מינויו של פרופ' אביעד קליינברג כנשיא החדש של המרכז האקדמי רופין. פרופ׳ קליינברג יחליף בתפקיד את פרופ' גליה צבר שמסיימת את תפקידה בהצלחה גדולה לאחר 5 שנות כהונה.

קרא עוד

האקתון בינה מלאכותית - היי טק ברופין

האקתון בינה מלאכותית - היי טק ברופין

סטודנטים בהנדסה התחרו בהאקתון בינה מלאכותית וזכו בפרסים מכובדים ובהתנסות מעשית בפיתוח מעבד שתשרת אותם בעבודתם בתעשייה.

קרא עוד

שיא של 1149 בוגרים טריים

שיא של 1149 בוגרים טריים

בטקס מרגש שהתקיים בקמפוס בשבוע שעבר הוענקו 1149 תארי בוגר ומוסמך במרכז האקדמי רופין. האירוע היה לנקודת מפגש מיוחדת שבה לאחר כשנה שבה לא פקדו את הקמפוס סטודנטים, שמחנו לארח אלפי מבקרים בניהם בוגרים, בני משפחה נרגשים וחברי סגל אקדמי ומנהלי.

קרא עוד

מי לא אוהב את הים בישראל?

בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים מגלים שנולדה לצדנו מדינת ים. הנתון המפתיע הוא שהשטח הימי ששייך למדינת ישראל גדול מהשטח היבשתי שלה!

מדינת ישראל-ים הייתה שם תמיד.
ועכשיו כשצפוף לנו, כשגילינו גז טבעי, כשהתפלנו מים, כשאנחנו יודעים ש98% מהסחר נערך דרך הים ואנחנו כבר כמעט 9 מיליון ישראלים שרוצים ליהנות מהמשאבים בלי לקלקל אותם, הגיע הזמן לרתום את מדינת הים - למדינת היבשה.

הנה כמה דוגמאות:
לישראל כ-195 ק"מ של חוף בים התיכון, רק 56 ק"מ של שמורות טבע וחוף ים פתוח ורק כ-18 ק"מ בלבד הינם חופים מוכרזים לרחצה. אם בקום המדינה היו לכל אחד מאתנו 25 ס"מ חוף בממוצע, כיום יש לכל אחד רק 2 מילימטר בממוצע, וזה רק, ילך ויצמצם!
כבר עכשיו יש תכניות על הנייר לבניית 'איים מלאכותיים', שירכזו חלק מהפעילות שחוסמת לנו את הגישה לחוף היבשתי. שדות תעופה, בסיסי חיל הים, תחנות כוח ומיזמים נוספים צריכים לעבור דירה למדינת ישראל-ים.
כיום 70% מהמים שאנחנו שותים מותפלים מהים. יש לנו 5 מתקנים מהגדולים בעולם להתפלה ומתוכננים עוד שניים נוספים שישחררו אותנו מדאגה יומיומית לגובה מפלס הכנרת. אבל תוצרי הלוואי של ההתפלה מזיקים לחי ולצומח בים ובחוף. איך אנחנו מבטיחים שהגידול בצריכה לא יפגע בסביבה החופית והימית?
ומה לגבי התושבים האמתיים של הים, שמזמן שחו מכאן לחופי קפריסין, טורקיה, ומערב הים התיכון?
95% מכל הדגים שאנו אוכלים מיובאים ממדינות אלו. כישראלים אנחנו אוהבים לאכול דגים, אבל מתוך 5% דגים כחול לבן רק 2.5% באים מחקלאות ימית.
חוות הדגים בים יכולות לשנות את התמונה והפריצה הטכנולוגית שלהם כבר כאן. תעשיית הדייג משתנה, והשינוי דורש מומחיות.
בישראל יש 70 אלף רישיונות שייט, אבל רק כ-3,000 מקומות עגינה ליאכטות. לצורך כך המדינה מקדמת תכנית להקמת מרינות נוספות בתל אביב, נתניה, חדרה, חיפה. מי ינהל את המהלך הזה בעשור הקרוב ? מי יעקב, יינטר ויתריע אם תהיה פגיעה בסביבה. התשובה היא – אנשים שמבינים את חוקי הים.
האנרגיה והגז הטבעי הביאו למרחב הימי נקודות ישוב חדשות. תמר, תנין, לוויתן, דולפין, שמשון ואפילו אפרודיטה...כולם נקודות ישוב בתעשיית האנרגיה. 
אין ספק שכדי לנהל את המרחב הימי נזדקק לאנשים איכותיים שמבינים את הפוטנציאל הכלכלי, פועלים לפיתוחו ומבינים את החשיבות בשמירה עליו.
ועוד לא דיברנו על נמלים, על אנרגיה מרוח ומגלים ועל התחזיות הוודאיות של עליית מפלס מי הים כתוצאה מהתחממות כדור הארץ ואיך כל זה ישפיע על 5 מיליון תושבים שגרים סמוך לחוף.
במדינת ישראל מספר המועסקים ביבשה עומד על כ 4 מיליון איש ואשה, ומספר המועסקים בים עומד על כ-500. 
אפשר להניח שכאן יש הזדמנות גדולה.