• "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

  • "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

"אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים", אומר פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. "אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות". "כשסטודנט שואל אותי למה בכלל לעשות תואר במדעי הים, הוא מרים לי להנחתה", מספר בחיוך פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. הוא מצביע בידו מערבה, אל הים הנשקף ממשרדו, ומוסיף: "אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים. אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות".

קרא עוד

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

ב-6.6.23 התקיים במרכז האקדמי רופין, טקס הענקת תארים לשנת 2023, לכ-1,215 בוגרים ומוסמכים, מתוכם 20 מוסמכים מצטייני הנשיא. האירוע התקיים בנוכחות פרופ' אביעד קליינברג, נשיא המרכז האקדמי רופין, מר רענן דינור, יו"ר הועד המנהל, חברי סגל והנהלה, דיקאני הפקולטות, בוגרים ובני משפחותיהם שמילאו את הקמפוס בהתרגשות וחיוכים. העיתונאית הגב' דנה וייס הנחתה את הערב והזמר אוהד שרגאי הנעים את אוזננו במהלכו.

קרא עוד

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

מאמר דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

קרא עוד

מי לא אוהב את הים בישראל?

בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים מגלים שנולדה לצדנו מדינת ים. הנתון המפתיע הוא שהשטח הימי ששייך למדינת ישראל גדול מהשטח היבשתי שלה!

מדינת ישראל-ים הייתה שם תמיד.
ועכשיו כשצפוף לנו, כשגילינו גז טבעי, כשהתפלנו מים, כשאנחנו יודעים ש98% מהסחר נערך דרך הים ואנחנו כבר כמעט 9 מיליון ישראלים שרוצים ליהנות מהמשאבים בלי לקלקל אותם, הגיע הזמן לרתום את מדינת הים - למדינת היבשה.

הנה כמה דוגמאות:
לישראל כ-195 ק"מ של חוף בים התיכון, רק 56 ק"מ של שמורות טבע וחוף ים פתוח ורק כ-18 ק"מ בלבד הינם חופים מוכרזים לרחצה. אם בקום המדינה היו לכל אחד מאתנו 25 ס"מ חוף בממוצע, כיום יש לכל אחד רק 2 מילימטר בממוצע, וזה רק, ילך ויצמצם!
כבר עכשיו יש תכניות על הנייר לבניית 'איים מלאכותיים', שירכזו חלק מהפעילות שחוסמת לנו את הגישה לחוף היבשתי. שדות תעופה, בסיסי חיל הים, תחנות כוח ומיזמים נוספים צריכים לעבור דירה למדינת ישראל-ים.
כיום 70% מהמים שאנחנו שותים מותפלים מהים. יש לנו 5 מתקנים מהגדולים בעולם להתפלה ומתוכננים עוד שניים נוספים שישחררו אותנו מדאגה יומיומית לגובה מפלס הכנרת. אבל תוצרי הלוואי של ההתפלה מזיקים לחי ולצומח בים ובחוף. איך אנחנו מבטיחים שהגידול בצריכה לא יפגע בסביבה החופית והימית?
ומה לגבי התושבים האמתיים של הים, שמזמן שחו מכאן לחופי קפריסין, טורקיה, ומערב הים התיכון?
95% מכל הדגים שאנו אוכלים מיובאים ממדינות אלו. כישראלים אנחנו אוהבים לאכול דגים, אבל מתוך 5% דגים כחול לבן רק 2.5% באים מחקלאות ימית.
חוות הדגים בים יכולות לשנות את התמונה והפריצה הטכנולוגית שלהם כבר כאן. תעשיית הדייג משתנה, והשינוי דורש מומחיות.
בישראל יש 70 אלף רישיונות שייט, אבל רק כ-3,000 מקומות עגינה ליאכטות. לצורך כך המדינה מקדמת תכנית להקמת מרינות נוספות בתל אביב, נתניה, חדרה, חיפה. מי ינהל את המהלך הזה בעשור הקרוב ? מי יעקב, יינטר ויתריע אם תהיה פגיעה בסביבה. התשובה היא – אנשים שמבינים את חוקי הים.
האנרגיה והגז הטבעי הביאו למרחב הימי נקודות ישוב חדשות. תמר, תנין, לוויתן, דולפין, שמשון ואפילו אפרודיטה...כולם נקודות ישוב בתעשיית האנרגיה. 
אין ספק שכדי לנהל את המרחב הימי נזדקק לאנשים איכותיים שמבינים את הפוטנציאל הכלכלי, פועלים לפיתוחו ומבינים את החשיבות בשמירה עליו.
ועוד לא דיברנו על נמלים, על אנרגיה מרוח ומגלים ועל התחזיות הוודאיות של עליית מפלס מי הים כתוצאה מהתחממות כדור הארץ ואיך כל זה ישפיע על 5 מיליון תושבים שגרים סמוך לחוף.
במדינת ישראל מספר המועסקים ביבשה עומד על כ 4 מיליון איש ואשה, ומספר המועסקים בים עומד על כ-500. 
אפשר להניח שכאן יש הזדמנות גדולה.