• שליחות אקדמית

    לראשונה יצאה לפולין משלחת אקדמית מטעם המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, הכוללת חוקרות הגירה, פליטות וטראומה, ששמה לה מטרה ללמוד ולתרום מהידע שצברה לגורמים שונים המעורבים בקליטה הראשונית של הפליטים מאוקראינה בפולין ובישראל.

    קרא עוד

  • שליחות אקדמית

    לראשונה יצאה לפולין משלחת אקדמית מטעם המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, הכוללת חוקרות הגירה, פליטות וטראומה, ששמה לה מטרה ללמוד ולתרום מהידע שצברה לגורמים שונים המעורבים בקליטה הראשונית של הפליטים מאוקראינה בפולין ובישראל.

    קרא עוד

הגיע הזמן לשינוי: הכלכלה מצליחה אבל רבים מהאזרחים עניים

הגיע הזמן לשינוי: הכלכלה מצליחה אבל רבים מהאזרחים עניים

הטיפול ביוקר המחיה אינו מספק • דרושה תפיסה חדשה שכוללת הורדת מע"מ דיפרנציאלית, טיפול בספסור הקרקע וטיפול בחוב הלאומי

קרא עוד

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

יוד הוא יסוד החיוני לבריאות האדם. האוכלוסייה בישראל סובלת ממחסור ביוד, בעיקר בשל היקפי ההתפלה הגדולים בארץ, שגורמת לסילוק היוד (כמו גם מינרלים אחרים) מהמים, ומכיוון שלא קיימת בישראל מדיניות להעשרת יוד בתזונה.

קרא עוד

המעונות לגיל הרך בקריסה, הממשלה צריכה להעלות הילוך

המעונות לגיל הרך בקריסה, הממשלה צריכה להעלות הילוך

הצוות לא עובר הכשרה והסייעות עוזבות: זה הזמן להחלת הפיקוח על מעונות עם פחות משבעה ילדים ולתוספת תקציב משמעותית

קרא עוד

חוקרי הפקולטה למדעי הים קובעים: קיים מחסור מתמשך בחמצן באסטואר של נחל אלכסנדר

לאורך השנתיים האחרונות מתקיים מחקר מקיף לנקודת המפגש שבו נשפך נחל אלכסנדר לים. המינוח המדעי  נקרא "אסטואר" נחל אלכסנדר.

המפגש שבין מימיו המתוקים של הנחל למים המלוחים של הים הוא בעל חשיבות סביבתית רבה, וזאת משום שהוא מהווה ככל אסטואר, בית גידול לדגים צעירים. אך לא רק. נקודות המפגש אלו הן מערכות אקולוגיות ייחודיות המשמשות כאזור שיקוע וסינון ביולוגי של מי הנחלים ומיקומו הייחודי של שפך הנחל לתוך חוף בית ינאי משמש במקרה זה גם כמיקום מבוקש לנופשים ולרוחצים. 

מחקרם של הסטודנטים והחוקרים מהפקולטה למדעי הים בקמפוס מכמורת הסמוך, התמקד באחד מנחלי האיתן הגדולים לחופה של ישראל, מתוך מטרה להבין את מאפייניהם הייחודיים של כלל האסטוארים בישראל, ולאפשר ניהול מבוסס מדע.
מהמדידות עולה, כי מי האסטואר סובלים ממיעוט חמצן רוב הזמן, וההזרמה הנרחבת של קולחים לנחל גורמת בנוסף לזיהום לירידה מסוכנת ברמות החמצן במים החיונית לצימצום בעלי החיים והדגים.
מפגע אקולוגי זה, מונע את הימצאותה של מערכת האקולוגית בריאה ומאוזנת. מצמצמת את הצמחיה הטבולה שהייתה אופיינית לאסטואר בעבר, ומטילה חשש כבד שהמחסור בחמצן יאיץ את תמותת בעלי חיים בנחל.
ממצאי המחקר תומכים בהנחה שהמחסור הממושך של חמצן במי האסטואר יכולה להשתפר עלי ידי הרחבת הקישוריות בין הנחל לים בהכנסת מים מלוחים ומחומצנים מהים.


המחקר נערך בפקולטה למדעי הים של המרכז האקדמי רופין ע"י: יאיר סוארי, לי שיש, שריג גפני, טל עמית, מרב גלבוע, ערן ברוקוביץ' וגיתי יהל.