• "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

  • "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

"אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים", אומר פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. "אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות". "כשסטודנט שואל אותי למה בכלל לעשות תואר במדעי הים, הוא מרים לי להנחתה", מספר בחיוך פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. הוא מצביע בידו מערבה, אל הים הנשקף ממשרדו, ומוסיף: "אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים. אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות".

קרא עוד

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

ב-6.6.23 התקיים במרכז האקדמי רופין, טקס הענקת תארים לשנת 2023, לכ-1,215 בוגרים ומוסמכים, מתוכם 20 מוסמכים מצטייני הנשיא. האירוע התקיים בנוכחות פרופ' אביעד קליינברג, נשיא המרכז האקדמי רופין, מר רענן דינור, יו"ר הועד המנהל, חברי סגל והנהלה, דיקאני הפקולטות, בוגרים ובני משפחותיהם שמילאו את הקמפוס בהתרגשות וחיוכים. העיתונאית הגב' דנה וייס הנחתה את הערב והזמר אוהד שרגאי הנעים את אוזננו במהלכו.

קרא עוד

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

מאמר דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

קרא עוד

לשנות את העולם בגל אחד כל פעם

אינה ברוורמן, יזמית ושותפה במיזם האנרגיה "אקו ווייב" סיפרה בכנס TEDX Ruppin על תחנת הכוח הראשונה המונעת בכח הגלים, שחנכה לאחרונה בגיברלטר, ועל הקשר בין תשוקה לאנרגיה.

התשוקה של אינה ברוורמן למציאת אנרגיה חלופית קשורה בטראומת ילדות שעברה. היא נולדה באוקראינה וכילדה קטנה הייתה על סף מוות עקב סיבוכים בריאותיים שהתפתחו בגופה כתוצאה מהדליפה שהתרחשה בכור בצ'רנוביל בשנות ה-80. התשוקה לחפש אחרי אנרגיה בטוחה לשימוש האנושות הובילה אותה, בסופו של דבר, להקמת מיזם האנרגי החליפית מגלי הים אקו ווייב (Eco Wave).

ברוורמן, בוגרת תואר ראשון באנגלית ובמדעי המדינה  חלמה בתום לימודיה להצטרף לזירה הפוליטית בישראל ולהשפיע על אופייה. מהר מאוד הבינה שלא תמצא עבודה בתחום. בעיסוקה כמתרגמת בחברה לאנרגיה חליפית, שעיקר פעילותה בתחום של הפקת אנרגיה מגלי הים. היא נחשפה לנושא ונדלקה. "העבודה בחברה לא הייתה משהו. אבל, יצאתי מהחברה עם שתי תובנות שהובילו אותי למקום שאני נמצאת בו כיום. גיליתי שהאנרגיה המופקת מגלי ים יכולה להיות יותר מפי שניים מכל כמות החשמל שנמצאת בשימוש היום. וחשוב מזה, גיליתי את הטרנד העולמי בנושא, בו מתחרות חברות רבות המשקיעות במחקר ופיתוח בתחום של ייצור אנרגיה מגלי ים ללא היכולת להקים מיזם מסחרי". עם שתי התובנות האלה, החלה ברוורמן להשקיע בלימוד ומחקר של התחום.

<

פריצת הדרך של ברוורמן אירעה בשיחה אקראית במסיבת בריכה  - לדברי אינה "מסיבת בריכה היא המקום הטוב ביותר ליצירת מיזמים חדשים, שם פגשה את היזם הקנדי דוד לב, שחלק עימה באותה הזדמנות את התשוקה שלו לייצור אנרגיה מגלי הים. הם התחברו והקימו יחד את המיזם Eco Wave. מהר מאוד התחוור להם שהתשוקה העזה של שניהם לתחום אינה מספיקה והם צריכים מהנדסים ואנשי מקצוע שיישמו את הרעיונות באופן מדעי ומעשי. עם חזרתה של ברוורמן לאוקראינה, שם בחרה מהנדסים למיזם, נסגר המעגל עבורה. את הבחירה במהנדסים המתאימים עשתה באמצעות תחרות, אליה ניגשו יותר מ- 300 מועמדים.


לאחר שבנו את האבטיפוס הראשון, הם ניסו אותו בחצי האי קרים באוקראינה והוא עבד בהצלחה. בשלב הבא הועתקה פעילות החברה לישראל –והניסויים התבצעו בנמל יפו מתוך רצון לבנות את תחנת הכוח הראשונה של החברה  - בישראל. במקביל, ולאחר שקיבלו ממצאים מעודדים מפעילותו של האבטיפוס הראשון, החלו השניים במאמצי השיווק של המיזם בעולם. נכון להיום, הם סגרו עסקאות לבניית תחנות ליצור חשמל מגלי הים במכסיקו, סין, קפריסין ובריטניה. בחודש מאי 2016 חנכה ברוורמן, יחד עם ראש ממשלת גיברלטר את תחנת הכוח הראשונה של החברה. "הסיבה שבחרנו בגיברלטר היא כי היא דומה מאוד בבידוד שלה לישראל ובצורך שלה לייצר אנרגיה חלופית עקב התנאים הגיאופוליטיים באזור", הסבירה ברוורמן.

"יש לי שני מסרים חשובים בהם אני רוצה לשתף אתכם. האחד הוא החשיבות הקריטית בצורך למציאת אנרגיה חלופית לא מזהמת להמשך קיומה של האנושות. והשני, הוא להאמין בחלומות ובתשוקות שלכם. גם אם אין לכם את הכלים לכאורה לבצע אותם, חפשו את הדרך לממש אותם. בסופו של דבר, התשוקה היא האנרגיה החליפית בעלת הפוטנציאל הגדול ביותר בעולם".