• "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

  • "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

"אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים", אומר פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. "אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות". "כשסטודנט שואל אותי למה בכלל לעשות תואר במדעי הים, הוא מרים לי להנחתה", מספר בחיוך פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. הוא מצביע בידו מערבה, אל הים הנשקף ממשרדו, ומוסיף: "אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים. אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות".

קרא עוד

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

ב-6.6.23 התקיים במרכז האקדמי רופין, טקס הענקת תארים לשנת 2023, לכ-1,215 בוגרים ומוסמכים, מתוכם 20 מוסמכים מצטייני הנשיא. האירוע התקיים בנוכחות פרופ' אביעד קליינברג, נשיא המרכז האקדמי רופין, מר רענן דינור, יו"ר הועד המנהל, חברי סגל והנהלה, דיקאני הפקולטות, בוגרים ובני משפחותיהם שמילאו את הקמפוס בהתרגשות וחיוכים. העיתונאית הגב' דנה וייס הנחתה את הערב והזמר אוהד שרגאי הנעים את אוזננו במהלכו.

קרא עוד

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

מאמר דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

קרא עוד

איך מתגשם חזון בן גוריון בסושי ומייק אפ?

במסגרת כנס TEDxRuppin הציגה פרופ' שוש ארד, נשיאת המרכז האקדמי רופין, את הפוטנציאל היישומי העצום הגלום בחקר האצות. וסיפרה איך המחקר שביצעה באצות אדומיות, הופך לענף גידול חקלאי בנגב.

אפילו דוד בן גוריון לא יכול היה לדמיין כשאמר "והנגב עוד יהיה פורח", שיום אחד חזונו יתממש בזכות מפעל לגידול אצות והפקה של חומרי יסוד לתעשיית הקוסמטיקה.

מחקרה של פרופ' ארד, אחת החוקרות המובילות בעולם בתחום חקר האצות בשנים האחרונות ונשיאת המרכז האקדמי רופין, הוצג בכנס TEDxRuppin והראה איך אפשר לרתום את האצה האדומית לטובת רווחת האדם "המחקר באצות המיקרו הפך בשנים האחרונות למשמעותי ביותר. באצות יש ערכים תזונתיים חשובים מאוד ולא בכדי, החומרים הללו מהווים מוצר יסוד ליצור Super Food לאסטרונאוטים" הסבירה פרופ' ארד. "מצאנו שבנגב יש את התנאים האולטימטיביים לגידול אצות בגלל תנאי הטמפרטורה הגבוהה, עוצמת האור והמים המליחים שיש שם בשפע".

פרופ' ארד סיפרה על ה"פרופירדיום", המופק מהאצות האדומיות "במחקר שלנו גילנו שהאצה משקיעה אנרגיה רבה בייצור חומר דמויי ג'לי, המשמש להגנה והישרדות של האצה". המחקר התמקד בפעילויות הביולוגיות והכימיות הייחודיות שמקורן במבני הסוכר שבאצה. אחד התוצרים מרכזיים של מחקר זה הוא חומר המשמש, בשל התכונות הטבעיות שלו, בתעשיית הקוסמטיקה ולצרכים רפואיים כמעכב הזדקנות, מגן על עור הפנים ובעל פעילות אנטי-דלקתית. "אם יש לכם קרמים קוסמטיים על הפנים" פנתה פרופ' ארד לקהל "אז יש סיכויי רב שההאצות שלי נמצאות שם".

עיקר גאוותה של פרופ' ארד הוא על השימושיות המיידית הנובעת מהמחקר שתורגמה
לשיתוף פעולה אקדמי-תעשייתי עם חברת "פרוטרום", "שיתוף פעולה  זה הוביל להקמת מפעל לגידול אצות ליד אופקים. באמצעות טכנולוגיית גידול מהפכנית וחדשנית, שפיתח הצוות בראשות פרופ' ארד, המאפשרת ניצול מיטבי וגובה של האור והמים על ידי גידול של האצות בשרוולי פוליאתילן התלויים אנכית. "באמצעות קבוצת מדענים, חוקרים, סטודנטים, שבאה מכמה דיסציפלינות כמו כימיה, ביו-כימיה, גנטיקה מולקולארית, פיזיולוגיה ופיתוח חומרים הצלחנו לייצר במכון הביוטכנולוגי שעמדתי בראשו בנגב, סביבת גידול בתנאי חוץ, שמאפשרת גידול בניצולת גבוהה לטובת התעשייה. על מנת לפתח תהליך כזה נדרש שילוב וקשר בין המדע, הפיתוח התעשייתי והמסחר. פיצחנו את מנגנוני ההישרדות של האצה בתנאי יובש ותאורה גבוהים וניצלנו זאת לצורכי האדם".

המחקר של טכנולוגיית גידול האצות, בהיותו מחקר חלוצי ופורץ דרך בתעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית נבחר ביוזמת משרד המדע, להיות מוצג בתערוכת "תגליות ופיתוחים ישראלים שהשפיעו על העולם" בנמל התעופה בן גוריון.

"אני יודעת שעוד לא מיצינו את היכולת המלאה של האצה ואנחנו נמשיך ללמוד ולחקור אותה כי אני מאמינה שנוכל לגלות גילויים חדשים שיעזרו לנו בתחומים מחקר אחרים לטובת צרכי האדם וביצור חומרים אנטי ויראליים, מסככים למפרקים, לטיפול בכוויות ופצעים וניתוחי עיניים", סיכמה פרופ' ארד את הרצאתה.