• אז איך את אוהב.ת את הכרטיס טיסה שלך לתאילנד?

    כל יום בממוצע אנחנו מקבלים כ- 35,000 החלטות!! מתי לשתות קפה ואיפה, איזו פנייה לקחת בכביש ואיזו חולצה ללבוש היום. אבל יש החלטות, בעיקר כלכליות, שאנחנו חייבים להקדיש להן תשומת לב גבוהה יותר. לדוגמא: איך להתנהל בחופש? ואיך כל זה משפיע על הכיס.

    קרא עוד

  • אז איך את אוהב.ת את הכרטיס טיסה שלך לתאילנד?

    כל יום בממוצע אנחנו מקבלים כ- 35,000 החלטות!! מתי לשתות קפה ואיפה, איזו פנייה לקחת בכביש ואיזו חולצה ללבוש היום. אבל יש החלטות, בעיקר כלכליות, שאנחנו חייבים להקדיש להן תשומת לב גבוהה יותר. לדוגמא: איך להתנהל בחופש? ואיך כל זה משפיע על הכיס.

    קרא עוד

טקס מצטיינים 2022

טקס מצטיינים 2022

טקס המצטיינים השנה התקיים ב-12/12/22 ואיתו ההתרגשות של הסטודנטים והמשפחות שהגיעו לחגוג את הישגיהם של יקיריהם בערב של מצוינות אקדמית ועשייה חברתית בעלת ערך של בוגרי רופין.

קרא עוד

דור ה-Z בפרנקפורט

דור ה-Z בפרנקפורט

עוד לפני שגרמניה לא עלתה לשמינית גמר מונדיאל 2022, נתנאל אטיאס, סטודנט שנה ג' לכלכלה ומנהל ייצג את המרכז האקדמי רופין במשלחת סטודנטים בפרנקפורט בכנס DISK2022.

קרא עוד

פתרון המשבר העולמי בשרשרת האספקה נמצא בבינה המלאכותית

פתרון המשבר העולמי בשרשרת האספקה נמצא בבינה המלאכותית

אימוץ בינה מלאכותית בניתוח של חיזוי ביקושים, תכנון מערך ההובלות, בחירת ספקים, ניהול מלאי ועוד יביא לשינויים משמעותיים בתפעול שרשרת האספקה ויהפוך אותה לסתגלנית, זריזה וגמישה ומותאמת לתנודתיות הצפויה בשווקים בעתיד הנראה לעין. מה הם האתגרים באימוץ זה?

קרא עוד

פרופ' גיתי יהל: "המחקר בים עוזר לנו להבין טוב יותר את הטבע בכלל"

פרופ' גיתי יהל, מהחוקרים המובילים בעולם, מספר על המחקרים שהוא מוביל במסגרת הפקולטה למדעי הים במרכז האקדמי רופין.

לפני שמחקר פורץ דרך נוסף על מאפייני היצור הימי הנפוץ בעולם עומד להתפרסם, תפסנו את הפרופ' גיתי יהל מהפקולטה למדעי הים, במרכז האקדמי רופין, ברגע נדיר של פסק זמן בין גיחת שייט מחקרית נוספת לים או הצגת המחקר בכנס בעולם, כדי שיספר על מגוון המחקרים שהוא מוביל בקמפוס מכמורת של הפקולטה למדעי הים, במרכז האקדמי רופין.

הסגל האקדמי במדעי הים זוכה בקרנות מחקר יוקרתיות מאד,
תחרותיות (משרד המדע, ISF) בהיקפים תקציביים של מיליוני ש"ח
עליהם מתחרים מרצים מאוניברסיטאות יוקרתיות בארץ ובעולם

"חשוב להדגיש", פותח פרופ' יהל, "שהמטרה העיקרית של המחקר שלנו היא כדי להבין איך בעצם הטבע עובד. זה לא מחקר מהסוג היישומי שמראש מגדיר יעדים של תוצרים. כמו שנילס בוהר לא חשב על פצצות גרעין או מימן כשהחל לחקור את האטום. הוא עשה את זה כדי להבין טוב יותר את העולם ואיך הוא מתנהל. אבל, עדיין, בהתחשב בחשיבות הים והחיים בו לחיינו, לממצאים של המחקרים שלנו יכולות להיות השלכות מעשיות מאוד על חיינו".

בימים אלה עומד להתפרסם מחקר מקיף שהוביל פרופ' יהל על ה- SAR 11 החיידק הכי נפוץ  בים- מה שהופך אותו ליצור החי הנפוץ בעולם, בעצם. "מדובר יצור קטן מאוד שגדל מאוד לאט", מסביר פרופ' יהל. "בדגימה של כפית מי ים ניתן למצוא בין 2.5 ל-4 מיליון חיידקים. מדובר בכמות אסטרונומית ממש. זה יותר מאשר כל הכוכבים ביקום כולו. מה שסיקרן אותנו לגבי החיידק הזה, היא עצם יכולת ההישרדות שלו. איך יכול להיות שיצור חי כל כך קטן ואשר מתפתח כל כך לאט מצליח לשרוד".

"זה מחקר שמצטרף לשורה של מחקרים שאנחנו עורכים בנוגע לסינון ביולוגי. כל היצורים בים מתקיימים, בעצם, מסינון ביולוגי. הם מכניסים כמות גדולה של נוזלים, יחד עם יצורים חיים ומסננים את מה שהם לא צריכים. במחקר גילינו שהחיידקים האלה, בעצם, הם חסינים בפני מערכת סינון הפועל על ריר והתכונות של החיידקים מאפשרות להם לא להדבק ולעבור את מערכות הסינון. מה שמאפשר להם יכולת שרידות ארוכת

טווח. אם חוזרים לשאלה הראשונה לגבי הישימות של המחקרים שלנו, אז אנחנו צריכים לזכור שכל מערכת ההגנה של הגוף האנושי מבוססת על ריר והעובדה שיש חיידקים שעמידים בפני מערכות ריריות היא בעלת השלכות  יישומיות מרחיקות לכת במחקרים רפואיים".

מחקר זה מצטרף לשורה של מחקרים משמעותיים, שמוביל פרופ' יהל, יחד עם חוקרים נוספים ועם סטודנטים, שהדגש המרכזי בהם הוא מערכת היחסים והתהליכים הביולוגים, הפיזיקאליים והגאו-כימיים המקשרים את קרקעית הים אל המים שמעליה, תוך שימת דגש על חקר תפקידם של שוכני קרקעית והשפעתם על חילופי מסה. המחקרים מתנהלים על פי מודל מחקרי, אותו פיתח פרופ' יהל, הכולל פיתוח שיטות ומכשור למדידה "in situ"- כלומר מתחת לים. מודל המאפשר לחוקרים לבצע את המחקרים במרחב המחיה של המחקר "להביא את המעבדה אל הים ולא את הים למעבדה", כפי שמסביר פרופ' יהל.

בין המחקרים המרכזיים שמוביל פרופ' יהל ניתן למצוא מחקרים על פעילות הסינון של יצורים מסננים ובפרט ספוגים, צדפות, ואצטלניים, שעיקרם ניסיונות להבין לעומק את מערכת הסינון וההשלכות שלה על כלל מהערכת החיה בים. מחקר אחר, בעל השלכות משמעותיות על חיינו הוא בתחום של פיתוח מערך לגילוי והתראה על נוכחות מזהמים במי בארות, נחלים, ובמי הים בעזרת ספקטרוסקופיה שיורית, באמצעות מכשור מתוחכם ומערך מחקר חדשני.

"בסופו של דבר לתהליכים הימיים השפעה והשלכה משמעותית על החיים שלנו וככל שנבין אותם ונלמד אותם טוב יותר, נוכל להבין טוב יותר את המערכת האקולוגית שבה אנו חיים ואת הטבע בכלל". מסכם פרופ' יהל.