• להיות יזם ים

    תכירו את החקלאות הימית, תחום מרתק ופורץ גבולות שנלמד ונחקר בפקולטה למדעי הים.

    קרא עוד

  • להיות יזם ים

    תכירו את החקלאות הימית, תחום מרתק ופורץ גבולות שנלמד ונחקר בפקולטה למדעי הים

    קרא עוד

פרופ' אביעד קליינברג - נשיא חדש למרכז האקדמי רופין

פרופ' אביעד קליינברג - נשיא חדש למרכז האקדמי רופין

אושר פה אחד מינויו של פרופ' אביעד קליינברג כנשיא החדש של המרכז האקדמי רופין. פרופ׳ קליינברג יחליף בתפקיד את פרופ' גליה צבר שמסיימת את תפקידה בהצלחה גדולה לאחר 5 שנות כהונה.

קרא עוד

האקתון בינה מלאכותית - היי טק ברופין

האקתון בינה מלאכותית - היי טק ברופין

סטודנטים בהנדסה התחרו בהאקתון בינה מלאכותית וזכו בפרסים מכובדים ובהתנסות מעשית בפיתוח מעבד שתשרת אותם בעבודתם בתעשייה.

קרא עוד

שיא של 1149 בוגרים טריים

שיא של 1149 בוגרים טריים

בטקס מרגש שהתקיים בקמפוס בשבוע שעבר הוענקו 1149 תארי בוגר ומוסמך במרכז האקדמי רופין. האירוע היה לנקודת מפגש מיוחדת שבה לאחר כשנה שבה לא פקדו את הקמפוס סטודנטים, שמחנו לארח אלפי מבקרים בניהם בוגרים, בני משפחה נרגשים וחברי סגל אקדמי ומנהלי.

קרא עוד

ספר ביכורים במימון המונים - נסיך או סביח?

שיר אוסטפלד, סטודנטית למינהל עסקים במרכז האקדמי רופין הוציאה לאור את ספר הביכורים שלה, תוך שימוש בכלי 'מימון המונים', שאותו למדה בקורס ברופין

איך הייתם מגיבים, אם היו אומרים לכם שהצטיינות בקורס שיווק תוביל אתכם להוציא לאור רומן ביכורים ללא השקעה עצמית?
עבור שיר אוסטפלד, בת 24 מנתניה, סטודנטית שנה ג' במחלקה למינהל עסקים  בהתמחות ניהול השיווק במרכז האקדמי רופין, ההצטיינות השתלמה.  היא כתבה והוציאה לאור רומן ביכורים באמצעות הכלים אותם רכשה בקורס מימון המונים במהלך התואר הראשון שלה ללא השקעה כספית מטעמה במימון המיזם.

שיר אוסטפלד: "רופין הוא מקום חלומי ללמוד בו מבחינת היכולת להגשים חלומות. זה כמו קולג' אמריקאי מהסרטים"שיר אוסטפלד: "רופין הוא מקום חלומי ללמוד בו מבחינת היכולת להגשים חלומות. זה כמו קולג' אמריקאי מהסרטים""נסיך או סביח". הוא שם ספרה של אוסטפלד שהצליחה באמצעות "מימונה" לגייס סכום של מעל 33,000 ₪. עד כאן, אין שום מיוחד בסיפור. הטוויסט בעלילה הוא שאוסטפלד, סטודנטית מצטיינת, מימשה באופן מעשי מודל, שהתנסתה בו שנה קודם, במסגרת הקורס תקשורת שיווקית, ברופין,  שבן התחרתה על גיוס תרומות לעמותה במסגרת תחרות הפרסום השנתית הנערכת במרכז האקדמי מידי שנה..

"במהלך הלימודים בקורס, נחשפתי למודל של מימון המונים. למדנו איך מובילים קמפיין עם כל אבני הדרך וחשוב יותר, במהלך תחרות הפרסום בשנה שעברה, יישמנו את כל מה שלמדנו בקמפיין, שיצרנו. זה היה חיבור מעשיר ומוחשי מאוד, שחשף אותנו לקשר בין תיאוריה לפרקטיקה. הקמפיין שלנו זכה במקום השני הכללי ובמקום הראשון מבחינת גיוס כספים אבל את הזכייה האמיתית קיבלתי עכשיו", מספרת שיר על הרקע שהוביל להחלטה לפרסם את הספר באמצעות גיוס המונים".

"את הספר כתבתי במשך ארבע שנים", ממשיכה אוסטפלד. " לפני ארבע שנים קיבלתי שיחת טלפון מטלטלת ששינתה את חיי. אמא שלי הודיעה לי שאבא שלי עבר אירוע מוחי. הרגשתי שנשרטתי. הייתי אז בצבא - דמיינו לעצמכם ילדה בת 19 לבושה במדי צבא, עם קוקו ונעליים גבוהות יושבת ליד מיטה של אבא שלה, שהרופא הגדיר 'צמח'. זו הנקודה שבה התחלתי לכתוב. זה היה הפורקן שלי. אבא שלי נשאר בתרדמת. אבל, החיים המשיכו ואני איתם, בכאב רב. עברתי ללפ-טופ, נרשמתי לסדנת הכתיבה של אילן הייטנר, טסתי לחו"ל, נכנסתי לזוגיות חדשה והתחלתי ללמוד" מספרת שיר בהתרגשות.

"מצאתי את עצמי כותבת על סיטואציות שכולנו מכירים" ממשיכה אוסטפלד בשטף את תיאור השתלשלות כתיבת הספר. "כתבתי בכל מקום ובלוקיישנים הזויים: תל-אביב, לונדון, ברלין, אמסטרדם, בייג'ין, שנחאי, ירושלים ובעיקר, בנתניה. כתבתי על בחורים, על נשים, על התחושה שלי כמה שהעולם הזה דפוק מהיסוד, על 'נסיכים' ועל 'סביחים'. הספר הזה הוא אני, הוא אתם, כי בכולנו יש קצת נסיך ומלא סביח. או ימ-בה נסיך וטיפל'ה סביח. מי שיקרא יקבל בספר התייחסות אל החיים מנקודת מבט של בחורה, קצת שנונה, חצופה, מרגשת, מגניבה והכי חשוב: אומרת בקול את מה שעובר לכולנו בראש לפחות פעם אחת ביום ואנחנו לא מעזים לומר".


כאמור, אחרי שנחשפה למודל מימון ההמונים, הבינה אוסטפלד שיש לה את הדרך להגשים חלום ולהוציא לאור את היצירה שלה. "הניסיון המעשי שרכשתי בקורס, איפשר לי לבנות קמפיין 'לפי הספר'. זו הייתה הדרך היחידה מבחינתי. אין דרך אחרת שסטודנטית יכולה להוציא מכיסה כזו הוצאה עצומה. מבחינה זו, רופין היה עבורי מקום אידיאלי להגשים את החלום. מעבר לסגנון שמזכיר קצת קולג' אמריקאי מהסרטים, מצד אחד, יכולתי להמשיך ולכתוב את הספר במהלך הלימודים על המדשאות ובאווירה החלומית שמסביב. ומצד שני, רכשתי כלים מעשיים המתקדמים ביותר היום על מנת לממש את החלום שלי".

מצוידת בידע וניסיון מוצלח, התיישבה אוסטפלד להכין את הקמפיין, שיגשים לה את החלום. "הסכום שהייתי צריכה לגייס היה 30,000 ₪. הכנתי את הקמפיין ביסודיות והעליתי אותו לתר של הדסטרט. הפקתי סרט והתפללתי".

"זה היה מטורף", ממשיכה אוסטפלד בהתרגשות. "תוך שבועיים הצליח הקמפיין לגייס מעל 33,000 ₪. הופתעתי מההיענות של האנשים לתמוך בפרויקט שלי. 442 אנשים עזרו לי להגשים חלום. ויצירה שהיא, בעצם, קפסולה של החיים שלי, יצאה לאור. מבחינה הזו אני שמחה שאני ברופין ומסיימת תואר איכותי ומעשי, שיאפשר לי להתפרנס. כבר היום אני מקבלת הצעות עבודה, בגלל הקשר לרופין. אז כדי שאוכל להמשיך ולהגשים את החלומות שלי, אני חייבת להתפרנס. אם אפשר היה להתפרנס רק מחלומות, הייתי רק סופרת".
סרטון הפרומו שעלה למימונה מוצג כאן.

קטעים נבחרים מהספר "נסיך או סביח":

"קוץ בתחת. זה הדבר הראשון שעלה לי לראש ברגע שפתחתי את המעטפה והצצתי בהזמנת החתונה של נועה. במילים אחרות: כוס-עמ-עמק-עמקום ערס. למה, למה, למה היא הייתה צריכה לזכור את כל שנות החברות שלנו ולהזמין אותי? ובכלל מה חתונה עכשיו? את בת כלום בפיתה. מי מתחתן בגיל עשרים ואחת? כמו ישראלי מצוי (או יהודי טיפוסי, מה שתחליטו), ישר עולה לנו לראש המחשבה על הריון. נו בטח, נועה שתקעו לה ולא שילמו לה. דחפתי את המעטפה עמוק לתוך התיק. 'אולי גם אני צריכה להתחתן', חשבתי לי. גם ילד זה אחלה. מלא פצפונים. נקרא להם איתי ויהלי ונטע וליה ויובל ומור. זהו. נכין להם לגן פיתה עם חומוס או עם שוקולד ונשלח אותם לבית הספר עם סנדוויצ'ים ספייר לילדים ששכחו או שאין להם, שילמדו קצת על נתינה. נגהץ ונכבס, נבשל וננקה, נאהב יום-יום ונגדל אותם כמו פרחים יפים. ליום הולדת שמונה-עשרה במספר נקנה לבנים חפיסת קונדומים בטעמי תות-פסיפלורה ולבנות סט הלבשה תחתונה שלא יבייש יצאנית בבורדל של אוליגרך רוסי ונגיד להם שלא יתביישו לעשות אהבה. אבל אמיתית, לא סתם בחפוז. נשלח אותם להגן על המדינה ונקיא מדאגה, נחכה להם בסופ"ש עם ריחות נעימים. הם יבשרו לנו בצער רב על מותו של האשראי שלנו אשר נחנק למוות ע״י הסיילים בזארה ובקסטרו ואנחנו נחייך באהבה. יהי זכרו ברוך. הם יתקשרו אלינו מהקונקשן בפרנקפורט ויגידו שהחליטו להישאר בחוץ-לארץ ממש עוד טיפה, משהו כמו... חצי שנה. בקטנה, זה טס. ממש. ואז, יום אחד, נתעורר זקנים ונכריח אותם לפרש את תוצאות המעבדה של בדיקות השתן שלנו עם מילון אוקספורד אלקטרוני. לא נבין לאן נעלמו השנים אבל נדע שאהבנו בכל ליבנו. וזה מספיק".


 "אין דבר יפה יותר מתל-אביב בשעה חמש לפנות בוקר- רחובות ריקים ורוח קרה. עיר שמקבלת אותך אליה כמו שאתה. אני מאוהבת בה כשהיא ככה, מלוכלכת, שובבה, עדינה ושקטה. אף-פעם לא נחה, תמיד מחייכת אליי בעייפות האופיינית רק לה.

"מה את שותה?" שאל אסף, הבעלים של פאב ה'כריסטיאן' שתיפקד על הבר באותה העת.

"מה המשקה שלך לשברון לב?" השבתי בחוסר עניין

"רק תבחרי" חייך

"כוס וודקה רד-בול ושתהיה חזקה"

"וודקה עם רד-בול זה לא משקה שלגיטימי להזמין, אלא אם כן את רב"טית. את רב"טית?"

"אז תביא מרטיני יבש", חייכתי, "וזרוק זית בפנים".

"אני על זה", אמר וניגש לכיוון מיכל הקרח.

אסף הוא בחור של לילות. עם חצי ג'וינט ביד אחת ומפתח של אלפא רומיאו ג'ולייט ביד השנייה הוא מצליח לפלרטט עם הקהל ולכבוש את כולן. בזו אחר זו הן מוציאות את עיפרון העיניים השחור מהתיק וכותבות לו את מספר הטלפון שלהן על תחתית של כוס מהבר. ראוי להערצה או מעורר רחמים? תלוי את מי שואלים. כבר שנים שהוא מתגעגע להיא שאהב די ממזמן אבל לא היה חזק מספיק בכדי לעצור אותה מללכת. אחרי שברחה לו, התרגל לקרוא בריפים וטייטלים בלבד. כעת, חיישני הבחורות שלו קולטים רק את מה שבחוץ אבל זה לגמרי מספיק לו. והנה הוא פותח בשיחה מתוחכמת עם הבלונדינית שיודעת לדבר אקדמית, מתחככת לו ברגל ושואלת שאלות קשות. זה הולך להיות עוד לילה קצר ונטול אהבה. הוא לוחש לה משהו באוזן והיא נעמדת על עקביה, מושיטה לו את ידה. "תראי את זה, קוסם!", מתפעל ואומר לי הבחור שיושב לצידה. אני מסתובבת אליו, מחייכת בעצב ולוחשת: "הקוסם מארץ סטוץ. שלא תדע".