• אז איך את אוהב.ת את הכרטיס טיסה שלך לתאילנד?

    כל יום בממוצע אנחנו מקבלים כ- 35,000 החלטות!! מתי לשתות קפה ואיפה, איזו פנייה לקחת בכביש ואיזו חולצה ללבוש היום. אבל יש החלטות, בעיקר כלכליות, שאנחנו חייבים להקדיש להן תשומת לב גבוהה יותר. לדוגמא: איך להתנהל בחופש? ואיך כל זה משפיע על הכיס.

    קרא עוד

  • אז איך את אוהב.ת את הכרטיס טיסה שלך לתאילנד?

    כל יום בממוצע אנחנו מקבלים כ- 35,000 החלטות!! מתי לשתות קפה ואיפה, איזו פנייה לקחת בכביש ואיזו חולצה ללבוש היום. אבל יש החלטות, בעיקר כלכליות, שאנחנו חייבים להקדיש להן תשומת לב גבוהה יותר. לדוגמא: איך להתנהל בחופש? ואיך כל זה משפיע על הכיס.

    קרא עוד

טקס מצטיינים 2022

טקס מצטיינים 2022

טקס המצטיינים השנה התקיים ב-12/12/22 ואיתו ההתרגשות של הסטודנטים והמשפחות שהגיעו לחגוג את הישגיהם של יקיריהם בערב של מצוינות אקדמית ועשייה חברתית בעלת ערך של בוגרי רופין.

קרא עוד

דור ה-Z בפרנקפורט

דור ה-Z בפרנקפורט

עוד לפני שגרמניה לא עלתה לשמינית גמר מונדיאל 2022, נתנאל אטיאס, סטודנט שנה ג' לכלכלה ומנהל ייצג את המרכז האקדמי רופין במשלחת סטודנטים בפרנקפורט בכנס DISK2022.

קרא עוד

פתרון המשבר העולמי בשרשרת האספקה נמצא בבינה המלאכותית

פתרון המשבר העולמי בשרשרת האספקה נמצא בבינה המלאכותית

אימוץ בינה מלאכותית בניתוח של חיזוי ביקושים, תכנון מערך ההובלות, בחירת ספקים, ניהול מלאי ועוד יביא לשינויים משמעותיים בתפעול שרשרת האספקה ויהפוך אותה לסתגלנית, זריזה וגמישה ומותאמת לתנודתיות הצפויה בשווקים בעתיד הנראה לעין. מה הם האתגרים באימוץ זה?

קרא עוד

עולים לישראל וממשיכים לעבוד בחברות צרפתיות

מחקר שערכו חוקרות הגירה מהמרכז האקדמי רופין מצא כי עולים מצרפת, שמספרם שולש בחמש שנים האחרונות, משתלבים בחברות צרפתיות המשרתות קהל בצרפת

מחקר, שבוצע במכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, חושף תופעה מעניינת בקרב העולים מצרפת- תעסוקה בחברות דוברות צרפתית, הפועלות כמוקדי שירות טלפוניים לקהל דובר צרפתית, בעיקר מחוץ לישראל.

"בישראל פועלות כ–80 חברות דוברות צרפתית, המעסיקות עולים מצרפת וממוקמות בערים שבהן יש ריכוז של עולים מצרפת", אומרות החוקרות, דר' קארין אמית ודר' שירלי בר לב. "כ–50% מהעולים מצרפת בשנים האחרונות התנסו בעבודה בחברות אלה שמספקות שירותים שונים לקהלי יעד בצרפת (חבילות נופש, קורסים, ביטוח, שירותי תמיכה לטלפונים ניידים וכו'). העולים מוצאים בקלות יחסית תעסוקה בחברות, ובמשך שעות העבודה שלהם נמצאים במובלעת צרפתית, שלרוב אינה קשורה לשוק העבודה הישראלי. אחד המרואיינים במחקר סיפר 'כשאני מגיע למקום העבודה בבוקר אני מעביר את הדרכון שלי וחוזר לצרפת'".

העולים, התופסים את מקומות העבודה האלה כמקומות זמניים המאפשרים פרנסה קלה ושילוב כלכלי מהיר, מעידים כי הם נאלצים להישאר במקומות אלה בשל קשיי שפה וחוסר היכרות עם שוק העבודה הישראלי. התחושה כי מקומות העבודה האלה בולמים את השתלבותם בשוק העבודה הישראלי בולטת יותר בקרב עולים בעלי השכלה אקדמית.

ד"ר אמית וד"ר בר לב ביקשו לברר מהן ההשלכות של דפוס תעסוקתי זה על תחושת ההשתייכות והזהות של העולים. האם עולים שנמצאים בעבודה "בצרפת" ירגישו פחות בבית בישראל?

ממצאי המחקר היו מפתיעים: למרות הסגירות התרבותית של העולים, הם מרגישים חלק מהחברה הישראלית. "הסבר לממצאים אלה נעוץ במניעי העלייה הציוניים והדתיים הבולטים של עולי צרפת, ובעובדה כי רובם מגדירים עצמם כקשורים לדת היהודית (מסורתיים או דתיים)", קובעות החוקרות. "מקומות העבודה המתנהלים בצרפתית מטפחים את הזהות היהודית, וייתכן שבאופן זה מפצות על הסגירות התרבותית של העולים. כך ניתן ללמוד מהמקרה של המרואיינת שרה, עולה חרדית מצרפת, שעונה בעבודה לשם מרי, המעירה בשיחת הטלפון הערות על מזג האוויר בפריז, בעודה יושבת בתא שמקושט בדגל ישראל ובתמונות רבנים, ובצדי שולחנה כיבוד מחגיגת ראש החודש בארגון".

מחקר נוסף שבוצע במכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, על ידי דר' סבטלנה צ'אצ'אשווילי־בולוטין, בדק את השתלבות העולים מצרפת במערכת החינוך.

מהמחקר עולה כי התלמידים העולים מצרפת נוטים להשתלב בחינוך הממלכתי־דתי ובחינוך העצמאי (חרדי) בשיעורים גבוהים במיוחד בהשוואה לכלל אוכלוסיית התלמידים בישראל.

"אף שתלמידים אלה מגיעים מבתים עם השכלה יחסית גבוהה, הישגיהם הלימודיים הבאים לידי ביטוי בזכאות לבגרות אינם גבוהים וקיימות עדויות לשיעורי נשירה מעט גבוהים מהממוצע במגזר היהודי", קובעת צ'אצ'אשווילי־בולטין. "ממצאים אלה מצביעים על קושי של התלמידים יוצאי צרפת להשתלב במערכת החינוך".

המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין הוא הראשון והיחיד בארץ. במסגרת המכון פועלת תוכנית המוסמך בהגירה ושילוב חברתי. זוהי תכנית לימודים חדשה אשר פותחה לפי אמות מידה בינלאומיות הנהוגות באוניברסיטאות מובילות בעולם החוקרות תחום זה (אוקספורד, סאן דייגו, טורנטו ועוד). התכנית עונה על צורך מחקרי, לימודי, מקצועי וחברתי שהתעורר במדינות קולטות הגירה כמו ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה וגרמניה והיא עוצבה בהתאם לצרכים הייחודיים של החברה בישראל.