• "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

  • "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

"אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים", אומר פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. "אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות". "כשסטודנט שואל אותי למה בכלל לעשות תואר במדעי הים, הוא מרים לי להנחתה", מספר בחיוך פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. הוא מצביע בידו מערבה, אל הים הנשקף ממשרדו, ומוסיף: "אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים. אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות".

קרא עוד

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

ב-6.6.23 התקיים במרכז האקדמי רופין, טקס הענקת תארים לשנת 2023, לכ-1,215 בוגרים ומוסמכים, מתוכם 20 מוסמכים מצטייני הנשיא. האירוע התקיים בנוכחות פרופ' אביעד קליינברג, נשיא המרכז האקדמי רופין, מר רענן דינור, יו"ר הועד המנהל, חברי סגל והנהלה, דיקאני הפקולטות, בוגרים ובני משפחותיהם שמילאו את הקמפוס בהתרגשות וחיוכים. העיתונאית הגב' דנה וייס הנחתה את הערב והזמר אוהד שרגאי הנעים את אוזננו במהלכו.

קרא עוד

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

מאמר דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

קרא עוד

פרופיל המחבל החדש - אימפולסיבי וצעיר יותר

מחקר חדש של ד"ר מיכל מורג מהמחלקה לפסיכולוגיה בבית הספר למדעי החברה וקהילה במרכז האקדמי רופין שופך אור על הפרופיל של המחבלים בגל הטרור החדש

דר' מיכל מורג - מומחית לפסיכולוגיה פלילית, המחלקה לפסיכולוגיה בבית הספר למדעי החברה וקהילה במרכז האקדמי רופיןדר' מיכל מורג - מומחית לפסיכולוגיה פלילית, המחלקה לפסיכולוגיה בבית הספר למדעי החברה וקהילה במרכז האקדמי רופיןבימים בהם אנו חשופים לגל טרור מבית ואיומי טרור של ארגוני איסאלם קיצוניים דוגמת דעא"ש מחוץ, הופך מחקרה של דר' מיכל מורג, מומחית לפסיכולוגיה פלילית, בכלל ופרופילאות פלילית, בפרט, מהמחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין למשמעותי מאוד בדיון על אופיים של פיגועי ושל המפגעים עצמם.

הממצא המרכזי במחקרה של מורג, מלמד כי בשונה מפרופיל המחבלים המתאבדים שהיה מוכר עד היום, המחבלים שדוקרים היום הם צעירים יותר ובעיקר, אימפולסיביים יותר. כפי שמתארת דר' מורג במחקרה: "לשאת מטען שיתפוצץ דורש הרבה פחות יוזמה. גם ה"mood", שצריך להיכנס אליו שונה מאוד. רוב האנשים לא מסוגלים לדקור, אפילו לא במקרה שמישהו שרוצה להרוג אותם. יש כאן אקט אימפולסיבי מאוד ואגרסיבי מאוד".

עוד עולה מהמחקר, שהמפגע הבודד של גל הטרור הנוכחי שונה הוא חלק מתופעה של "היגררות" או כמו שדר' מורג מכנה זו בשפה המחקרית "הדבקה". מן המחקר עולה שלצד חיפוש התהילה של המחבל עצמו, מתקיים חיקוי של אחרים. "אלמנט ההדבקה מאוד חשוב כאן. כמו אובדנות של יחידים או קבוצות, שכשאחד מבצע התאבדות יש אחריו גל שמוריד את הסף של אחרים שמוכנים לבצע את זה״.

מרכיב חשוב באישיותם ובמצבם של המפגעים הוא אי השתייכותם לגוף ארגוני מוכר או ארגון טרור, מה שהופך אותם, למעשה, לבודדים. "לפני שהוא מחבל בודד, הוא בודד", מדגישה דר' מורג. מן מחקר ניתן ללמוד שרוב המפגעים הבודדים, מאלה שנותרו בחיים, תיארו מצב בחיים האישי שלהם, שבו הרגישו בדידות,  ללא שייכות משפחתית או קהילתית. במקרים, רבים, במישור התעסוקתי היו ללא עבודה. הרצון לבצע את הפיגוע היה ברוב המקרים, בעצם שאיפה להיות חלק מהקולקטיב הפלסטיני. הם מתארים תחושה של זכייה כמו בהגרלה גדולה. כלומר, המניע העיקרי שלהם לפגע הוא, בעצם, שילוב של  מספר מאפיינים: חוסר מימוש ברמה האישית ותחושה של 'זכייה גדולה' לאחר מעשה. לאחר מעשה הם זוכים בתהילת עולם, התמונה הממוסגרת תלויה והם מרגישים חלק מהקולקטיב. בראיונות עם מחבלים כאלה הם אומרים בצורה ברורה "מי שהיינו לפני, שונה לגמרי ממי שאנחנו אחרי".  מן הנתונים ניתן ללמוד כי חלקם הגדול שיפרו את מצבם הכלכלי בגלל מה שעשו, מצאו זוגיות בעקבות כך וכמובן, הרגישו שייכים יותר למשפחתם, לקהילה הקרובה ולעם הפלסטיני בכלל.

העובדה שאין ארגון מאחורי המפגעים מקשה מאוד במציאת פיתרון לתופעה. לכן, מחקרה של דר' מורג מחזק את הצורך במחקרי המשך מעמיקים עם מפגעים שנתפסו בחיים בגל הטרור הנוכחי, כדי שיוכל לסייע בזיהוי מוקדם ובמאבק מולם. 
מיכל, המשמשת כמרצה בכירה במרכז האקדמי רופין,  מסכמת את מחקרה: "אני בטוחה שיצמחו הרבה תועלות, גם בהקשר ההסברתי, אם נבין את מקורות המוטיבציה של המפגעים ומה הרווחים שהם מעוניינים להשיג. נוכל, בעצם, לתקוף את זה ולהפוך את ה'גביע' שלהם למצב שהם יסבו הרבה מאוד נזק ויחטאו למטרה שלהם"