• "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

  • "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

"אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים", אומר פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. "אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות". "כשסטודנט שואל אותי למה בכלל לעשות תואר במדעי הים, הוא מרים לי להנחתה", מספר בחיוך פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. הוא מצביע בידו מערבה, אל הים הנשקף ממשרדו, ומוסיף: "אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים. אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות".

קרא עוד

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

ב-6.6.23 התקיים במרכז האקדמי רופין, טקס הענקת תארים לשנת 2023, לכ-1,215 בוגרים ומוסמכים, מתוכם 20 מוסמכים מצטייני הנשיא. האירוע התקיים בנוכחות פרופ' אביעד קליינברג, נשיא המרכז האקדמי רופין, מר רענן דינור, יו"ר הועד המנהל, חברי סגל והנהלה, דיקאני הפקולטות, בוגרים ובני משפחותיהם שמילאו את הקמפוס בהתרגשות וחיוכים. העיתונאית הגב' דנה וייס הנחתה את הערב והזמר אוהד שרגאי הנעים את אוזננו במהלכו.

קרא עוד

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

מאמר דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

קרא עוד

מונעים את מקרה ההתאבדות הבא – הכל מתחיל בקול

פיתוח טכנולוגי עתידי, היודע לזהות מצבי מצוקה טרום אובדניים ויכול להתריע ולעזור במניעת מקרי התאבדויות, הוצג בכנס TEDx Ruppin

אם היו אומרים לכם שאפשר לזהות באמצעות אפליקציה או כלי טכנולוגי אחר מצב מצוקה טרום אובדני ולמנוע את מקרה ההתאבדות הבא, הייתם ודאי חושבים שמדובר במדע בדיוני. אז זהו, שלא. דר' יוסי לוי בלז, ראש המחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין, הציג במסגרת הרצאתו בכנס TEDx Ruppin פיתוח טכנולוגי עתידי שיכול לזהות באמצעות הקול מצבים אובדניים.

בהרצאתו כינה דר' לוי בלז את תופעת ההתאבדות כ"מגיפה הגדולה ביותר של המאה ה-21 שעדיין לא שמענו עליה דבר". על פי הנתונים, שהוא הציג, מתאבדים בעולם כמיליון איש בשנה ומתוכם כ-150,000 צעירים. בישראל מתאבדים 500 בני אדם (מתוכם 100 צעירים)- "וזה הרבה יותר מאשר ממספר ההרוגים השנתי מתאונות דרכים בישראל".

דר' לוי בלז תיאר את מכלול הסיבות שגורמות, בסופו של דבר, למצב האובדני והדגיש שבדרך כלל לא מדובר בסיבה אחת כי במכלול סיבות, "כמו פאזל רב חלקים, שמורכב מגורמים אישיותיים, ביולוגיים, מצביים וחברתיים ומעל כולם המצב הרגשי". זיהוי כלל הסיבות בזמן ובעיקר את מועד התרחשות ההחרפה הדיכאונית המובילה להתאבדות יכולים למנוע את מקרי ההתאבדויות העתידיים. אך הזיהוי הוא בעייתי מכיוון שחלק מהמתאבדים ובעיקר אלו הגברים (ששיעור המתאבדים בקרבם גבוה בהרבה מנשים), אינם מדברים על מצוקותיהם וכשהם מדברים אנחנו לעיתים קרובות לא מזהים את סימני המצוקה בקולם – מכיוון שתוכן הדברים נשמע לנו רגיל וסביר.

כדי לזהות את אותות המצוקה האלה ולאפשר לאנשי מקצוע הבאים במגע עם מתאבדים פוטנציאליים (רופאים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מורים) מתן סיוע ומניעה, חוקרים בימים אלה דר' לוי בלז, ביחד עם דר' חמוטל קריינר, כלי חדשני המבוסס על קולו של האדם. "קולו של האדם מכיל מידע רב, שבעיקרו הוא לא מילולי. למידע הזה אנו קוראים פרוזודיה- כלומר "המוזיקה של השפה", הסביר דר' לוי בלז.          
באמצעות מושג זה, השאול מעולם הבלשנות והכולל בתוכו את כל המאפיינים בדיבור שאינם מילוליים (הקצב, האינטונאציה, הרעד בקול, הגובה של הצליל, העוצמה, האנרגיה והשתיקות בין המילים) מצליחים, בתהליך הפוך, לזהות את הרגשות שעומדות מאחורי אותו גל קול. בצורה זו מצליחים לזהות את המידע הרגשי הנחוץ לפענוח האדם הדובר.

כך, באמצעות שילוב של פסיכולוגיה, טכנולוגיה, בלשנות ופסיכיאטריה, ניתן לקבל מידע "לא מתוכן הדברים הנאמרים, אלא מאיך , מהצורה בה אנחנו מבטאים אותם. המוזיקה הזו של השפה היא למעשה חתימת הקול של האדם". מידע זה הוא חיוני והכרחי להבנת מצבו הנפשי של האדם ויכול לעזור רבות בזיהויי מצב אובדני של מי שאנו מדברים איתו. באמצעות הכלי הטכנולוגי, שבעתיד יכול להיות מיושם בכל טלפון נייד, הם סבורים שתתאפשר זיהוי החתימה הקולית לכל אדם וזיהוי המצב האובדני במקרה של חריגה מחתימה זו.

"בנושא הזו אסור שיהיה לנו מקום לטעויות. הפיתוח שלנו נועד ממש לשמוע את המצוקה והכאב הנפשי מתוך הפרוזודיה של האדם. כך נוכל לעזור לאנשים המצויים במצוקה, אבל מתקשים לשתף ולספר עליה", הסביר דר' לוי בלז. "הפיתוח שלנו יוכל בעתיד להיות שימושי בהרבה מקרים, כמו לדוגמא בקווי תמיכה של ערן, שם אפשר יהיה ניתן לזהות מצבי מצוקה בעזרת הקול".

השלב הבא שלהם בפיתוח יהיה אפליקציה, שתוכל לעזור לאנשים לנטר בעזרת הפרוזודיה וחתימת הקול את המצב הרגשי של אנשים במצוקה איתם הם באים במגע. "אנחנו מקווים שהכלי הזה יצליח להפחית בצורה משמעותית את מספר המתאבדים. בעזרת ידע ומודעות אנחנו יכולים למנוע מקרי אובדנות. זוהי האחריות שלנו כחברה וכקהילה- לעשות כל מה שביכולתנו לאתר ולזהות את מקרי האובדנות הבאים ולמנוע אותם. התאבדות אינה גזירת גורל!", סיכם דר' ללוי בלז את הרצאתו.