מונעים את מקרה ההתאבדות הבא – הכל מתחיל בקול

פיתוח טכנולוגי עתידי, היודע לזהות מצבי מצוקה טרום אובדניים ויכול להתריע ולעזור במניעת מקרי התאבדויות, הוצג בכנס TEDx Ruppin

אם היו אומרים לכם שאפשר לזהות באמצעות אפליקציה או כלי טכנולוגי אחר מצב מצוקה טרום אובדני ולמנוע את מקרה ההתאבדות הבא, הייתם ודאי חושבים שמדובר במדע בדיוני. אז זהו, שלא. דר' יוסי לוי בלז, ראש המחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין, הציג במסגרת הרצאתו בכנס TEDx Ruppin פיתוח טכנולוגי עתידי שיכול לזהות באמצעות הקול מצבים אובדניים.

בהרצאתו כינה דר' לוי בלז את תופעת ההתאבדות כ"מגיפה הגדולה ביותר של המאה ה-21 שעדיין לא שמענו עליה דבר". על פי הנתונים, שהוא הציג, מתאבדים בעולם כמיליון איש בשנה ומתוכם כ-150,000 צעירים. בישראל מתאבדים 500 בני אדם (מתוכם 100 צעירים)- "וזה הרבה יותר מאשר ממספר ההרוגים השנתי מתאונות דרכים בישראל".

דר' לוי בלז תיאר את מכלול הסיבות שגורמות, בסופו של דבר, למצב האובדני והדגיש שבדרך כלל לא מדובר בסיבה אחת כי במכלול סיבות, "כמו פאזל רב חלקים, שמורכב מגורמים אישיותיים, ביולוגיים, מצביים וחברתיים ומעל כולם המצב הרגשי". זיהוי כלל הסיבות בזמן ובעיקר את מועד התרחשות ההחרפה הדיכאונית המובילה להתאבדות יכולים למנוע את מקרי ההתאבדויות העתידיים. אך הזיהוי הוא בעייתי מכיוון שחלק מהמתאבדים ובעיקר אלו הגברים (ששיעור המתאבדים בקרבם גבוה בהרבה מנשים), אינם מדברים על מצוקותיהם וכשהם מדברים אנחנו לעיתים קרובות לא מזהים את סימני המצוקה בקולם – מכיוון שתוכן הדברים נשמע לנו רגיל וסביר.

כדי לזהות את אותות המצוקה האלה ולאפשר לאנשי מקצוע הבאים במגע עם מתאבדים פוטנציאליים (רופאים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מורים) מתן סיוע ומניעה, חוקרים בימים אלה דר' לוי בלז, ביחד עם דר' חמוטל קריינר, כלי חדשני המבוסס על קולו של האדם. "קולו של האדם מכיל מידע רב, שבעיקרו הוא לא מילולי. למידע הזה אנו קוראים פרוזודיה- כלומר "המוזיקה של השפה", הסביר דר' לוי בלז.          
באמצעות מושג זה, השאול מעולם הבלשנות והכולל בתוכו את כל המאפיינים בדיבור שאינם מילוליים (הקצב, האינטונאציה, הרעד בקול, הגובה של הצליל, העוצמה, האנרגיה והשתיקות בין המילים) מצליחים, בתהליך הפוך, לזהות את הרגשות שעומדות מאחורי אותו גל קול. בצורה זו מצליחים לזהות את המידע הרגשי הנחוץ לפענוח האדם הדובר.

כך, באמצעות שילוב של פסיכולוגיה, טכנולוגיה, בלשנות ופסיכיאטריה, ניתן לקבל מידע "לא מתוכן הדברים הנאמרים, אלא מאיך , מהצורה בה אנחנו מבטאים אותם. המוזיקה הזו של השפה היא למעשה חתימת הקול של האדם". מידע זה הוא חיוני והכרחי להבנת מצבו הנפשי של האדם ויכול לעזור רבות בזיהויי מצב אובדני של מי שאנו מדברים איתו. באמצעות הכלי הטכנולוגי, שבעתיד יכול להיות מיושם בכל טלפון נייד, הם סבורים שתתאפשר זיהוי החתימה הקולית לכל אדם וזיהוי המצב האובדני במקרה של חריגה מחתימה זו.

"בנושא הזו אסור שיהיה לנו מקום לטעויות. הפיתוח שלנו נועד ממש לשמוע את המצוקה והכאב הנפשי מתוך הפרוזודיה של האדם. כך נוכל לעזור לאנשים המצויים במצוקה, אבל מתקשים לשתף ולספר עליה", הסביר דר' לוי בלז. "הפיתוח שלנו יוכל בעתיד להיות שימושי בהרבה מקרים, כמו לדוגמא בקווי תמיכה של ערן, שם אפשר יהיה ניתן לזהות מצבי מצוקה בעזרת הקול".

השלב הבא שלהם בפיתוח יהיה אפליקציה, שתוכל לעזור לאנשים לנטר בעזרת הפרוזודיה וחתימת הקול את המצב הרגשי של אנשים במצוקה איתם הם באים במגע. "אנחנו מקווים שהכלי הזה יצליח להפחית בצורה משמעותית את מספר המתאבדים. בעזרת ידע ומודעות אנחנו יכולים למנוע מקרי אובדנות. זוהי האחריות שלנו כחברה וכקהילה- לעשות כל מה שביכולתנו לאתר ולזהות את מקרי האובדנות הבאים ולמנוע אותם. התאבדות אינה גזירת גורל!", סיכם דר' ללוי בלז את הרצאתו.