• "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

  • "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

"אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים", אומר פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. "אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות". "כשסטודנט שואל אותי למה בכלל לעשות תואר במדעי הים, הוא מרים לי להנחתה", מספר בחיוך פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. הוא מצביע בידו מערבה, אל הים הנשקף ממשרדו, ומוסיף: "אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים. אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות".

קרא עוד

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

ב-6.6.23 התקיים במרכז האקדמי רופין, טקס הענקת תארים לשנת 2023, לכ-1,215 בוגרים ומוסמכים, מתוכם 20 מוסמכים מצטייני הנשיא. האירוע התקיים בנוכחות פרופ' אביעד קליינברג, נשיא המרכז האקדמי רופין, מר רענן דינור, יו"ר הועד המנהל, חברי סגל והנהלה, דיקאני הפקולטות, בוגרים ובני משפחותיהם שמילאו את הקמפוס בהתרגשות וחיוכים. העיתונאית הגב' דנה וייס הנחתה את הערב והזמר אוהד שרגאי הנעים את אוזננו במהלכו.

קרא עוד

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

מאמר דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

קרא עוד

מה השתנה לטובה בהליך הבאת מהגרי עבודה בשנים האחרונות?

השפעתם של הסכמים בילטראליים על אופן הגיוס ועל סכומי הכסף שמשלמים מהגרי העבודה

מחקר משותף של דר' נונה קושנירוביץ מהמחלקה לכלכלה וניהול במרכז האקדמי רופין, פרופ' רבקה רייכמן מאוניברסיטת ו- CIMI, המרכז הבינלאומי להגירה וקליטה, בחן את השפעת ההסכמים הבילטראליים שנחתמו להבאת עובדים זרים לישראל על אופן הגיוס ועל סכומי הכסף שמשלמים מהגרי העבודה עבור הגעתם לעבודה בישראל ועל תנאי העבודה והמחיה של מהגרי עבודה בישראל.
ההסכמים הבילטראליים הורידו את דמי הגיוס בתהליך גיוס העובדים הזרים

ממצאי המחקר מלמדים על ההשפעה שיש להסכמים הבילטראליים על אופני הגיוס של מהגרי עבודה לענפי החקלאות והבנייה. גופים ממלכתיים מטפלים כעת בתהליך הגיוס כולו. דמי הגיוס פחתו באופן דרמטי (במקרה של תאילנד), או בוטלו לחלוטין (במקרים של בולגריה ושל מולדובה). השינוי המהותי שחל בעקבות חתימת ההסכמים מצביע בבירור על תפקידם החשוב בשינוי המצב שהתקיים בעבר ב”תעשיית ההגירה” ובענפי החקלאות והבנייה. הצלחתם של ההסכמים הבילטראליים בצמצום "עלויות ההגירה" מרמזת על הצורך ליישם הסדרים דומים גם בענף הסיעוד, שבו עדיין נדרשים מהגרי עבודה לשלם סכומים מופרזים עבור הגעתם לישראל. בנוסף, עולה מהמחקר כי השפעתם של ההסכמים הבילטראליים על תנאי ההעסקה מצומצמת יותר. 

סרטון המתייחס לממצאי המחקר:

דר' נונה קושנירוביץ' - מרצה בכירה לכלכלה וניהול ברופיןדר' נונה קושנירוביץ' - מרצה בכירה לכלכלה וניהול ברופיןלסיכום המחקר, ניתן לומר כי אף על פי שלאחר החלת ההסכמים הבילטראליים חל שיפור מסוים בתנאי ההעסקה והמגורים, עדיין קיימות פגיעות חמורות בזכויותיהם של המהגרים הן בענף החקלאות והן בענף הבנייה. פגיעות אלה מצביעות על כך שאכיפת חוקי העבודה רחוקה מלהיות מלאה, למרות המודעות הרבה יותר לזכויות והנגישות הרבה יותר למנגנונים להגשת תלונות. המלחמה בהפרת הזכויות תלויה בסופו של דבר בחקיקה ובאכיפתה. הואיל והחוקים והתקנות בישראל ברורים למדי, דרושה אכיפה עמוקה ויסודית לצורך הגנה על מהגרי העבודה.

 

דר' נונה קושנירוביץ', מרצה בכירה במחלקה לכלכלה ומנהל ברופין חוקרת את אוכלוסיית המהגרים במסגרת המכון להגירה ושילוב חברתי שפועל ברופין בעשור האחרון.  עיקר מחקרה של נונה הוא בתחומי ההשפעה של המדיניות הציבורית והחקיקה ושל גורמים כלכליים בישראל, על מהגרי העבודה (אופן ההבאה, עלויות עבור מהגרי העבודה, תנאי ההעסקה, תנאי מחיה וכד'). עבודתה המחקרית של דר' קושנירוביץ' משתלבת בתוך ה"אני מאמין" של המרכז האקדמי רופין המשלב מחקר אקדמי מתקדם בשילוב רגישות ומעורבות חברתית. דר' קושנירוביץ' נבחרה להיכלל בין 100 המדענים העולים הבולטים בישראל.