• שליחות אקדמית

    לראשונה יצאה לפולין משלחת אקדמית מטעם המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, הכוללת חוקרות הגירה, פליטות וטראומה, ששמה לה מטרה ללמוד ולתרום מהידע שצברה לגורמים שונים המעורבים בקליטה הראשונית של הפליטים מאוקראינה בפולין ובישראל.

    קרא עוד

  • שליחות אקדמית

    לראשונה יצאה לפולין משלחת אקדמית מטעם המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, הכוללת חוקרות הגירה, פליטות וטראומה, ששמה לה מטרה ללמוד ולתרום מהידע שצברה לגורמים שונים המעורבים בקליטה הראשונית של הפליטים מאוקראינה בפולין ובישראל.

    קרא עוד

הגיע הזמן לשינוי: הכלכלה מצליחה אבל רבים מהאזרחים עניים

הגיע הזמן לשינוי: הכלכלה מצליחה אבל רבים מהאזרחים עניים

הטיפול ביוקר המחיה אינו מספק • דרושה תפיסה חדשה שכוללת הורדת מע"מ דיפרנציאלית, טיפול בספסור הקרקע וטיפול בחוב הלאומי

קרא עוד

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

יוד הוא יסוד החיוני לבריאות האדם. האוכלוסייה בישראל סובלת ממחסור ביוד, בעיקר בשל היקפי ההתפלה הגדולים בארץ, שגורמת לסילוק היוד (כמו גם מינרלים אחרים) מהמים, ומכיוון שלא קיימת בישראל מדיניות להעשרת יוד בתזונה.

קרא עוד

המעונות לגיל הרך בקריסה, הממשלה צריכה להעלות הילוך

המעונות לגיל הרך בקריסה, הממשלה צריכה להעלות הילוך

הצוות לא עובר הכשרה והסייעות עוזבות: זה הזמן להחלת הפיקוח על מעונות עם פחות משבעה ילדים ולתוספת תקציב משמעותית

קרא עוד

הפתרון ליוקר המחיה: אימוץ ערכים אקולוגיים

יוקר המחיה מהווה בעיה קשה עבור צרכנים המתקשים לקנות מוצרים כי הכנסתם הריאלית נשחקת. השאלה המתבקשת היא כיצד מתמודדים עם בעיה זו.

 הכותב: ד"ר אריק שרמן , ראש המחלקה לכלכלה ומנהל וחוקר כלכלת אושר במרכז האקדמי רופין

 

אם נתעלם מסיוע ממשלתי ונתמקד בהתנהגות הצרכנים בלבד, השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא - מה מטרת הצרכן? שאלה זו עולה בכל שיעור מבוא לכלכלה שבו לומדים על התנהגות הצרכן.

מבין שלל התשובות: "לקנות בזול", "לקנות הרבה" ו"לקנות עוד ועוד", בולטת ההתעלמות מהשאיפה להגדיל את האושר ושביעות הרצון מהחיים. מימוש מטרה זו יכול לסייע במאבק להפחתת יוקר המחיה.

 ראשית, עלינו להבין כי השפעת התצרוכת החומרית על רמות האושר מוגבלת. צרכנים רבים לא מנצלים בצורה נכונה את הכנסתם וקונים מוצרים זולים ולא כי הם נהנים לצרוך אותם. וגם אם נהנים מהתצרוכת, ההנאה לרוב היא קצרת טווח.

אנו מסתגלים מהר לתצרוכת "פשוטה" שלא מגרה את המוח. המוח מפריש הורמוני אושר, דוגמת דופמין, כדי לקיים את יצר ההישרדות שלנו, אך המציאות מלמדת כי אנו כבר לא נמצאים בסכנה מעין זו. אנו חיים בתקופת שפע שבה ניתן לקנות הרבה וכדי שנהנה באמת, אנו צריכים לחוות ריגוש חדש בכל פעם. קנייה של חולצה אינה מספקת כפיתוח תחביב שהושקע בו מאמץ או רכישת חוויה משותפת עם חברים טובים.

עידן השפע מציב בפנינו בעיה נוספת – והיא הבעיה האקולוגית. תצרוכת היתר גורמת לעלויות סביבתיות רבות שהיצרנים מנסים להסתיר מאתנו, מכיוון שמטרתם להרוויח כמה שיותר. הרווח יגדל כתוצאה מעליית מחירים. השילוב בין הדאגה לסביבה ולעתיד הדורות הבאים עם הרצון להגביר את האושר האישי, יכול להוות פתרון ראוי ליוקר המחיה.

ממצאים מהעולם מעידים כי צרכנים שבוחרים להגביל את תצרוכתם החומרית מדווחים על רמות אושר גבוהות יותר מאלו שאינם עושים כך. הסיבה טמונה בכך שהאושר מושפע מהערכים שאנו מאמצים. פעולה למען ערכים אקולוגיים מסבה לנו משמעות לחיים שאינה מתקבלת בקניית מוצרים במחיר מוזל. השפעת התצרוכת על האושר מוגבלת, בעוד שלערכים שאנו מאמצים יש השפעה מתמשכת. נמצא כי לערכים שאנו מקבלים בילדות יש קשר חיובי לרמות האושר שנדווח עליהן בגיל מבוגר. כן נמצא כי לערך כמו הסתפקות במה שיש, יש תרומה למדדי אושר.

אם כך מה הפתרון ליוקר המחיה?

ככל שרבים יאמצו ערכים אקולוגיים בהגבלת מגוון וכמות מוצרי צריכה תיווצר תגובת שרשרת. הביקוש למוצרים יקטן ואז יוזל. היצרנים ירצו לשמור על רמת רווח ויאלצו להתאים את עצמם למציאות שבה הצרכנים לא קונים סתם מוצרים שלא משפרים את רמת האושר שלהם.

היצרנים יאלצו לאמץ ערכים אקלוגיים, ערכים שיתבטאו בתהליכי ייצור ידידותיים לסביבה כמו שימוש בחומרים מתכלים והגברת הייצור המקומי כדי לצמצם זיהום הנגרם מהובלה מחו"ל. היצרנים יבינו שהביקוש למוצרים שלהם ירד כי הצרכנים שינו את מערכת הטעמים שלהם. הצרכנים רוצים להיות מאושרים והדרך לכך היא אימוץ ערכים אקולוגיים.

 

המאמר פורסם ב: כלכליסט בתאריך 11.2.22לקריאת המאמר