• להיות יזם ים

    תכירו את החקלאות הימית, תחום מרתק ופורץ גבולות שנלמד ונחקר בפקולטה למדעי הים.

    קרא עוד

  • להיות יזם ים

    תכירו את החקלאות הימית, תחום מרתק ופורץ גבולות שנלמד ונחקר בפקולטה למדעי הים

    קרא עוד

פרופ' אביעד קליינברג - נשיא חדש למרכז האקדמי רופין

פרופ' אביעד קליינברג - נשיא חדש למרכז האקדמי רופין

אושר פה אחד מינויו של פרופ' אביעד קליינברג כנשיא החדש של המרכז האקדמי רופין. פרופ׳ קליינברג יחליף בתפקיד את פרופ' גליה צבר שמסיימת את תפקידה בהצלחה גדולה לאחר 5 שנות כהונה.

קרא עוד

האקתון בינה מלאכותית - היי טק ברופין

האקתון בינה מלאכותית - היי טק ברופין

סטודנטים בהנדסה התחרו בהאקתון בינה מלאכותית וזכו בפרסים מכובדים ובהתנסות מעשית בפיתוח מעבד שתשרת אותם בעבודתם בתעשייה.

קרא עוד

שיא של 1149 בוגרים טריים

שיא של 1149 בוגרים טריים

בטקס מרגש שהתקיים בקמפוס בשבוע שעבר הוענקו 1149 תארי בוגר ומוסמך במרכז האקדמי רופין. האירוע היה לנקודת מפגש מיוחדת שבה לאחר כשנה שבה לא פקדו את הקמפוס סטודנטים, שמחנו לארח אלפי מבקרים בניהם בוגרים, בני משפחה נרגשים וחברי סגל אקדמי ומנהלי.

קרא עוד

כ-%5 מתלמידי י"ב ממוצא אתיופי למדו 5 יחידות מתמטיקה, לעומת %21 בחינוך העברי

מחקר שבחן את נתוני משרד החינוך מצא עוד כי כרבע מהתלמידים האתיופים לא למדו כלל מתמטיקה ב–2019 — כפול מכלל התלמידים בחינוך העברי. רק 111 תלמידים ממוצא אתיופי למדו במסלול משולב של מתמטיקה ומקצוע מדעי ברמה מוגברת

מאת: ד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי־בולוטין, ד''ר רוית תלמי־כהן וליאור יוחנני מהמכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין

רק 134 תלמידים ממוצא אתיופי למדו ב-2019 מתמטיקה ברמה מורחבת של 5 יחידות לימוד. מדובר
בכ-%8.4 מכלל תלמידי י"ב ממוצא אתיופי בתיכונים בישראל, בעוד שבקרב כלל התלמידים היהודים
בחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי עמד שיעור תלמידי 5 יח"ל על %21 .הנתונים עולים ממחקר חדש,
המציג תמונה עדכנית של פערים בהישגים הלימודיים בין תלמידים ממוצא אתיופי לעמיתיהם שאינם
ממוצא זה.
עוד עולה מהמחקר — שערכו ד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי־בולוטין, ד''ר רוית תלמי־כהן וליאור יוחנני
מהמכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין — כי על אף שיפור בשיעור הזכאות הארצי
לתעודת בגרות בשנים האחרונות, עדיין ישנם הבדלים גדולים בין קבוצה זו לבין כלל התלמידים
היהודים. אלה באים לידי ביטוי במיוחד במקצועות לימוד בתיכון הנחשבים ליוקרתיים, כמו מתמטיקה,
מדעים ואנגלית בהיקף 5 יח"ל.
במחקר נבחנו קבצי נתונים של משרד החינוך, תוך התמקדות במסלולי לימוד בתיכון והישגים לימודיים
במקצועות הליבה (לשון, מתמטיקה ואנגלית) ובתחומי לימוד מדעיים (פיזיקה, כימיה וביולוגיה). בשנת
הלימודים תשע"ט (2018-2019 (למדו בכיתות י''ב במערכת החינוך 832,2 תלמידים ממוצא אתיופי,
כ-%62 מהם נולדו בישראל. מכיוון שגיל העלייה הממוצע של התלמידים שנולדו באתיופיה הוא 8
וחצי, הרי שרוב גדול מתלמידי י"ב - דור ראשון או שני - למדו בבתי ספר ישראליים במשך רוב שנות
חייהם.

לפי הנתונים, בין 2013 ל-2019 נרשמה עלייה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב תלמידים
ממוצא אתיופי, ואצל שאר התלמידים בחינוך העברי, אך הפער בין הקבוצות עדיין משמעותי, ועמד
ב-2019 על %16%) 82 לעומת %66 ,בהתאמה). נתון זה אינו כולל תלמידים שנשרו מלימודים לפני
כיתה י"ב. בהשוואה בין ילידי אתיופיה (דור ראשון) לכאלה שנולדו בישראל להורים מאתיופיה (דור
שני) מתברר כי בקרב תלמידים בנים, שיעור הזכאות לבגרות גבוה יותר אצל הראשונים מאשר
האחרונים. זאת, בניגוד לתפיסה המקובלת לפיה הישגיהם של בני הדור השני טובים יותר מאלה של
הדור הראשון — כפי שאכן היה בקרב תלמידות בנות.
עוד מתברר כי הפער בציוני הבגרות בלשון בין תלמידים ממוצא אתיופי (בשני הדורות) לבין עמיתיהם
עומד על 7 נקודות, ולא השתנה בתקופה שנבדקה. בהקשר זה מציינות החוקרות כי ההבדלים ברמת

השליטה בשפה משפיעים לא רק על ההצלחה במקצועות רבי-מלל כמו לשון, היסטוריה או ספרות
אלא גם במקצועות אחרים.
לפי המחקר, %25 מהתלמידים ממוצא אתיופי בכלל לא למדו מתמטיקה או ניגשו לבחינה ברמה
כלשהי ב-2019 - שיעור כפול מזה שנרשם במגזר היהודי (ללא החינוך החרדי). תלמידים אלה אינם
זכאים לתעודת בגרות. שיעורי הנבחנים ברמה הבסיסית ביותר של 3 יח"ל הם כ-%60 לעומת
כ-%45 ,בהתאמה. עוד נמצא כי בשנים האחרונות גדל הפער בין שתי הקבוצות בשיעור הנבחנים
ברמה של 5 יח"ל.

במילים אחרות, הדגש שנתן משרד החינוך בתקופתו של השר נפתלי בנט על לימודים מורחבים
במתמטיקה לא השפיע באופן דומה על כל קבוצות התלמידים. בנוסף לכך, כ-%55 מהתלמידים
ממוצא אתיופי למדו אנגלית ברמה של 3 או 4 יח"ל - שיעור זהה מקרב התלמידים שאינם אתיופים
שלמדו ברמה של 5 יח"ל.

לדברי החוקרות, מסלולי הלימוד המשלבים מתמטיקה עם לפחות אחד מהמקצועות המדעיים, כמו
כימיה, פיזיקה או ביולוגיה, ברמה של 5 יח"ל, נחשבים ליוקרתיים ביותר בתיכונים. השוואה לאורך
השנים שנבדקו מעלה כי הפער בין שתי הקבוצות במספר הלומדים במסלול המשולב רק הלך וגדל.
ב–2013 עמד הפער על כ-%8 ,אולם ב-2019 הוא גדל ל-%5.14 .בשנה זו, מספר התלמידים ממוצא
אתיופי שלמדו במסלול המשולב הסתכם ב-111 בלבד - %4 לעומת %5.18 מקרב כלל התלמידים
היהודים. פער גדול נרשם בשנה זו גם בקרב תלמידי פיזיקה בהיקף מורחב - כ-%5.3 תלמידים
ממוצא אתיופי (מאה בסך הכל), לעומת %6.13 בקרב כלל ציבור התלמידים.
לדברי ד"ר צ'אצ'אשווילי־בולוטין, הנתונים מציגים "תמונת מצב עגומה", במיוחד על רקע העובדה כי
מרבית התלמידים ממוצא אתיופי נולדו בישראל או עלו ארצה בגיל צעיר. נדמה כי הנתונים גם מציבים
סימני שאלה אם ההשקעה בתלמידים - דרך מערך מסועף של תוכניות ופרויקטים שמפעילים משרדי
ממשלה וארגוני מגזר שלישי - נעשתה באופן נכון.
מכאן גם המלצתן של החוקרות להשקיע בתוכניות מצוינוּת, בנוסף לסיוע לתלמידים עם הישגים
נמוכים. צ'אצ'אשווילי־בולוטין אף הוסיפה כי בשונה מבני קבוצות מוחלשות אחרות (שגם הישגיהן
נמוכים), תלמידים ממוצא אתיופי חווים קשיים מתמשכים לא רק בגלל העלייה לישראל אלא גם בגלל
"תגובות גזעניות לצבע עורם". היא הוסיפה כי למרות אמונה רווחת שאפשר להתקדם כיום גם ללא
תעודת בגרות, הרי "רק מעטים מבני הקבוצות המוחלשות מצליחים מבחינה תעסוקתית וכלכלית בלי
תעודת בגרות, ובוודאי בלי כזו איכותית. בלעדיה, מרביתם צפויים לעבוד במקצועות צווארון כחול, עם
יוקרה תעסוקתית פחותה ופוטנציאל השתכרות נמוך".
עו"ד שלומית בוקיה, מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה, כינתה את הנתונים העולים מהמחקר, "ציון נכשל
מהדהד למערכת החינוך". לדבריה, "לא מדובר עוד בעולים חדשים, ולכן פערי שפה או תרבות אינם
יכולים להיחשב יותר כחסמים. יותר מהכל, הנתונים מעידים על השקעה לא נכונה או לא מספקת
בתלמידים שלנו".

אשת החינוך שולה מולא סיפרה בשיחה עם "הארץ" על מפגשם הקרוב של ילדיה עם המציאות
המתוארת במחקר. "אחד המורים של הבן שלי סיפר בכיתה שהמצליחנים הגדולים בעולם לא סיימו
בית ספר, ושבישראל רבים לומדים רק 3 יחידות מתמטיקה", סיפרה מולא. "אנחנו ממש כעסנו, כי
ידענו שזה לא נכון בשביל הבן שלנו — לא רק שהוא יכול לצלוח 5 יחידות לימוד אלא שהדרך שלו
להגדיל את הסיכויים שלו בחברה גזענית כמו שלנו היא להצטיין בפרמטרים שבנו הלבנים. לצערי, אין
מקום להתפשר ולבחור בבחירות שמרחיקות אותך מהסיכוי להתגבר על המוצא שלך". לדבריה, בתה
ביקשה ללמוד אנגלית בהיקף מוגבר, ואחד המורים אמר לה כי היא "לא מהעדה הנכונה".
מולא הוסיפה כי סיפורים אישיים כאלה מאפשרים "להציץ לדינמיקה המייצרת מצב בו רק 111
תלמידים למדו 5 יחידות במתמטיקה". זאת לדבריה, בעיקר בגלל "ציפיות נמוכות של מורים,
שמקרקעות את הילדים החומים שלנו בתחתית ההישגים הלימודיים. אנחנו חייבים מורים מודעים
חברתית, אך עד אז ההורים צריכים להיות מודעים לדרכים שבהן בתי הספר מנמיכים ומסלילים את
הילדים שלנו".

ממשרד החינוך לא נמסרה תגובה.

 

מאמר שפורסם ב 10.5.21 בעיתון הארץ