• להיות יזם ים

    תכירו את החקלאות הימית, תחום מרתק ופורץ גבולות שנלמד ונחקר בפקולטה למדעי הים.

    קרא עוד

  • להיות יזם ים

    תכירו את החקלאות הימית, תחום מרתק ופורץ גבולות שנלמד ונחקר בפקולטה למדעי הים

    קרא עוד

פרופ' אביעד קליינברג - נשיא חדש למרכז האקדמי רופין

פרופ' אביעד קליינברג - נשיא חדש למרכז האקדמי רופין

אושר פה אחד מינויו של פרופ' אביעד קליינברג כנשיא החדש של המרכז האקדמי רופין. פרופ׳ קליינברג יחליף בתפקיד את פרופ' גליה צבר שמסיימת את תפקידה בהצלחה גדולה לאחר 5 שנות כהונה.

קרא עוד

האקתון בינה מלאכותית - היי טק ברופין

האקתון בינה מלאכותית - היי טק ברופין

סטודנטים בהנדסה התחרו בהאקתון בינה מלאכותית וזכו בפרסים מכובדים ובהתנסות מעשית בפיתוח מעבד שתשרת אותם בעבודתם בתעשייה.

קרא עוד

שיא של 1149 בוגרים טריים

שיא של 1149 בוגרים טריים

בטקס מרגש שהתקיים בקמפוס בשבוע שעבר הוענקו 1149 תארי בוגר ומוסמך במרכז האקדמי רופין. האירוע היה לנקודת מפגש מיוחדת שבה לאחר כשנה שבה לא פקדו את הקמפוס סטודנטים, שמחנו לארח אלפי מבקרים בניהם בוגרים, בני משפחה נרגשים וחברי סגל אקדמי ומנהלי.

קרא עוד

קטסטרופה בחופים: אסון הזפת והשאלות הקשות

למה הזפת זוהתה רק כשהגיעה לחופי ישראל, מי אמור לפקח וכמה זמן יימשכו פעולות הניקיון? מומחים מתייחסים לאסון הזפת, שפקד כמעט את כל חופי ישראל

מאת: פרופסור גיתי יהל, מהפקולטה למדעי הים במרכז האקדמי רופין

כמעט כל החופים בישראל כוסו בזפת, לאחר שככל הנראה דלק דלף מספינה, שהייתה לפני כשבוע כ-50 ק"מ מערבית לאשקלון. במהלך סוף השבוע נערכו פעולות לנסות לנקות את הזפת מהחופים, אך ההערכה היא כי ייקח זמן רב להתמודד עם האסון האקולוגי - שגרם נזק רב גם לבעלי החיים הימיים. בינתיים לא ידוע מה מקור הדליפה ולא ברור למה היא זוהתה רק כשהכמות העצומה של הזפת הגיעה לחופי ישראל.
עד עתה בין 160 ל-170 ק"מ של חוף נפגעו, מי יותר ומי פחות. חופים מראש הנקרה בצפון ועד זיקים בדרום נפגעו. בחוף נווה ים ניקו מתנדבים מעל 3 טון זפת משך ארבע שעות, בשטח של כ-200 מטר בלבד. חוף דור הבונים נפגע בצורה הקשה ביותר. חוף גדור וחוף השרון מוגדרים כ"מזוהמים מאוד". ואילו חוף פלמחים מוגדר כ"מזוהם". חופי הדרום נפגעו פחות, אך ריח הזפת עדיין נישא באוויר. חופים נוספים שנפגעו בצורה קשה הם אכזיב, ג'סר א-זרקא וקיסריה.

פרופ' קולין פרייס מבית הספר ללימודי סביבה ומדעי כדור הארץ על שם פורטר באוניברסיטת תל אביב פירט כיצד הגיעו כמויות גדולות של זפת לחופי הארץ: "זה גורם מלאכותי שהגיע מספינה או כלי שיט שעבר ליד החוף. כנראה מזג האוויר השפיע. הסופות והגלים בים, והעוצמה של הרוחות דחפו את הכול לכיוון חוף הים, וזה גרם אולי להחמרה של הבעיה. במקום שהכול או הרוב יישאר בים, זה הגיע לחוף. החומר גם עלה חזק על החוף בגלל הגלים והגאות. זה כנראה מה שגרם לריכוז הגדול אחרי הסופה. הגלים הביאו את הכול לחופים". פרופ' גיתי יהל מהפקולטה למדעי הים במרכז האקדמי רופין הוסיף: "ברגע שהזפת מגיעה לחוף – זאת קטסטרופה רצינית שמאוד קשה לטפל בה".
במשרד להגנת הסביבה אמרו כי כתם חשוד זה, הנמצא מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, זוהה באמצעות לוויין, והוא נבדק כמקור אפשרי לזיהום, על-ידי שימוש במודל לחיזוי תנועת ים. במשרד אמרו כי תוצאות המודל מראות התאמה טובה למקור, וחיבור שלו לגושי הזפת הנפלטים בימים האחרונים בחופים - הן מבחינת הזמן והן מבחינת המרחב שנפגע. בשלב זה, בדיקת המשרד להגנת הסביבה מעלה אפשרות לשיוך של לפחות 10 ספינות שחלפו בזמן ובמקום המתאימים להיווצרות כתם השמן.

פרופ' יהל התייחס לשאלה מי אמור לפקח כדי שאסון כזה לא יפקוד את חופי ישראל. "אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה. הם אחראים על נושא הזה", הוא אמר. "יש יחידות למניעת זיהום ים, שיש להן ספינות ייעודיות ותקציבים גדולים. איך זה קרה שזה הגיע לחוף והם לא טיפלו בזה בזמן? ברור שיש פה דברים שהם חייבים לתת להם הסברים, כי אלו הדברים שהם נערכים לטיפול בהם. גם מסתבר שכשזה קרה, הם לא מוכנים, ולא עשו את מה שמוטל עליהם. אני מקווה מאוד שבסופו של דבר יהיה בירור של מה קרה, כדי לוודא שזה לא יחזור על עצמו. כי יש תקציבים במדינה, יש תוכנית לאומית למניעת נזקי נפט. במסגרת התוכנית הזאת ניתנו תקציבים".

כיצד התעוררנו לימים שחורים בחופים ללא כל התראה? רק בחודש יוני 2020 ערכו אנשי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית תרגיל, ובו דימו זיהום שמן המתקדם לחופי ישראל אשר נוצר מחוץ למים הטריטוריאליים. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, אמרה אז כי "על ישראל ללמוד ממסקנות האסונות הסביבתיים שאירעו בעולם, בהם זיהום הים בשמן במפרץ מקסיקו ב-2010. עלינו להבטיח היערכות מלאה לאירועי חירום סביבתיים בים ובחופים. הצורך לשמור על הסביבה הימית מתחדד לאור התבססותנו על הים כמקור למי שתייה לאור תשתיות האנרגיה הנמצאות בו וכן לאור הצורך לשמור על המגוון הביולוגי והמערכת האקולוגית". נכון לעכשיו מתקני ההתפלה וחברת החשמל לא נפגעו מהזיהום לאורך החופים.

גם המומחים התייחסו לשאלה איך כמויות עצומות של זפת הגיעו לחופי ישראל מבלי שאיש יאתר אותם קודם לכן. אמנם לא מדובר בספינה שדיווחה על דליפה, אלא על ספינה שלא דיווחה על הכמות העצומה שהיא פלטה לים - אבל בכל זאת עד שהזפת הגיעה לחופי הארץ - לא זוהה החומר המתקרב אל החופים. פרופ' פרייס: "אין ניטור כל הזמן של מה קורה שם - עשרות קילומטרים מהחוף. צריך אולי לחשוב לעתיד על רחפנים, על בדיקות של הים, כדי שיהיה ניתן לראות מה יש בים. ואז אולי אפשר למנוע מזה להגיע לחוף. ניתן לסגור את השטח עם מצופים, אולי לנקות את פני השטח בים לפני ההגעה לחוף. אבל אין ניטור כל הזמן, וזה יכול לקרות די מהר, למשל כשיש תקלה בספינה. מדברים על בין שעות לימים עד שזה מגיע לחוף. אם אין ניטור כל הזמן, קשה מאוד לראות את זה, אז אולי אחד הפתרונות זה באמת שיהיה מעקב באמצעות מטוסים או רחפנים לאורך החוף כדי לבדוק אם יש זיהום בים".
פרופ' יהל לא פוסל את האפשרות שמדובר בדליפה מצינור: "אם למשל מסתבר שזה צינור ישן שהיה מונח על הקרקעית, צינורות ארוכים כאלו יכולים להכיל הרבה מאוד נפט. למשל: יכול להיות שמדובר בצינור נפט מאזור שדות הנפט של צפון מערב סיני - אלו אזורים שהייתה בהם שאיבת נפט רבה. אם מסתבר שהסופה פירקה שם צינורות, וזה מה שהגיע לחופים שלנו, אז אין למי לבוא בטענות. ייתכן גם שאלו התפרצויות טבעיות ששחררו כמויות גדולות של נפט. האפשרות שזה קרה היא לא בלתי אפשרית, חייבים לבדוק את זה".

על אי זיהוי הזיהום לפני הגעתו לחוף התייחס גם רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה. "כשדבר כזה נשפך לים זו תקלה או עבריינות סביבתית", הוא אמר. "אם הייתה מתרחשת תאונה - היינו יודעים. אנחנו מסתמכים על דיווחים מאוניות או כלי טיס או מידע מהאירופים. במקרה הזו נוספה סערה ובים גבוה כמעט שלא ניתן לראות דבר כזה באופן אקראי. בנוסף, זיהומים תמיד מגיעים בהפתעה".
לגבי משך הזמן שיימשך ניקוי החופים, אמר פרופ' פרייס: "זה יכול לקחת חודשים ואפילו שנים. אני לא חושב שאפשר לנקות כל גרגיר של זפת. חלק נכנסים לאזורים אקולוגיים ולנחלים. בסופו של דבר, הטבע יעזור קצת, אבל זה יכול לקחת שנים, אפילו לחזור למצב הקודם. את הדברים הבולטים שרואים בעין ניתן לנקות תוך שבועות עד חודשים. אבל יש גם הרבה זיהום שלא רואים, שנכנס מתחת לסלעים, לאורך החופים ואפילו בתוך המים. וזה משפיע גם על המערכות האקולוגיות. לא רק את מה שרואים, כמו ההרג של צבי הים ואחרים שגם מושפעים, כגון ציפורים".

וכמה יעלו לנו פעולות הניקיון? בקרן לזיהום ים יש 15 מיליון שקלים. אלא שלפי הערכות הניקיונות, כוח אדם, השינוע של הפסולת והטיפול בה יעלו כ-10 מיליון שקלים. זו רק הערכה ראשונית ושמרנית, שלא כוללת את הנזק האקולוגי לחופים. המשרד להגנת הסביבה אישר העברת תקציבי חירום לרשויות המקומיות לטובת הטיפול באירוע. "יש בי כעס, עצב, תסכול ופחד", אומר מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין. "זה יום שחור לאקולוגיה בישראל. זה האסון הגדול ביותר שידענו. וזה הולך לעלות הרבה מאוד כסף. לפי חוש הריח שלי זה יעלה למדינה לפחות כמה עשרות מיליונים". ברשות אומרים כי ייקח חודשים לנקות את הזיהום, אולי אפילו שנים. "הציבור צריך לדעת שחוף הים שיגיע אליו בקיץ יהיה שונה. זה אסון בקנה מידה עולמי וצריך לגייס את כל המשאבים כדי לטפל בזה. לא בטוח שהקרן למניעת זיהום תספיק לטיפול באסון הזה".

על הנזק האקולוגי הכבד, הוסיף פרופ' פרייס: "כל מערכת אקולוגית רגישה לזיהום. זהו זיהום די חמור, וגם מונע את התנועה של חלק מהציפורים והדגים, כך שכל המערכות האקלוגיות לאורך החופים הולכות לסבול מזה גם על היבשה, על החולות, במקומות שיש בעלי חיים וצמחים, וגם באזור של החוף - במקומות שיש בריכות, דגים וסרטנים. יש לשער שההשפעה תהיה לטווח ארוך".
פרופ' יהל הוסיף: "אם היה לנו 'מזל', והסופה זרקה את רוב הנפט לחלק העליון של החוף, מצבנו טוב יחסית. אם כשהים יירד, לאחר שעלה בגלל הסופה, שאזורי ה'כרית', אזורי הגאות והשפל, טבלאות הגידוד והאזורים העמוקים יותר נפגעו, המשמעות קטסטרופה, כי הגלים יכולים לקחת את גושי הזפת, לרסק אותם על הסלעים ועל היצורים, ולפגוע בהכול. זאת באמת קטסטרופה. דאגה גדולה היא שטבלאות הגידוד נפגעו. אחרי הסופה, כשהים יירד, נראה אם אזור הטבלאות התכסה בזפת. אם כן - אז מצבנו הרבה יותר קשה. זה אזור שבו מרוכזים בעלי החיים רבים. אם הזפת נמצאת גם בעומק של כמה מטרים - אז המצב קשה עוד יותר".
הוא הוסיף כי עדיין מוקדם לדעת מה הנזק האמיתי שנגרם לסביבה בחוף. "אנחנו לא יודעים איך הזפת התנהגה, כמה זפת הייתה שם, כמה היא כבדה", אמר פרופ' יהל. "במקומות אחרים בעולם יש מקרים שהיא שקעה, ואז היכולת לנקות תהיה הרבה יותר קטנה. קשה מאוד לנקות את הזפת הזאת, כי הוא נדבקת להכול. צריך לזכור שהחומר גם חונק את היצורים החיים, גם מכיל חומרים רעילים לטווח הקצר וגם מכיל חומרים מסרטנים. אז השילוב של כל הדברים האלה יכול לגרום נזק לעשרות שנים. כולם מזדעזעים מהצבים או מהסרטנים שרואים אותם מכוסים בזפת, אבל העניין הוא שהחומרים האלה, עם ההשפעות שלהם, יהרוג מגוון ביולוגי רב. גם הטיפול עצמו, וייתכן שייאלצו לטפל בעזרת התזה בלחץ גובה, יהרוג מגוון חיים ימי. הכול יגרום נזק. אין דרך טובה לטפל בזה. אנחנו עוד לא יודעים להאריך את הנזק, אבל זה אירוע קשה מאוד".

החופים שהפכו לשחורים ובעלי החיים שנפגעו זעזעו רבים. נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו התייחסו לזיהום החופים. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, הבטיחה לנסות למצוא את האחראים לזיהום הכבד. "הטבע שלנו, הסביבה הימית והבריאות של כולנו הם לא הפקר!", היא אמרה. במקביל, יו"ר איגוד ערים שרון כרמל וראש המועצה האזורית חוף הכרמל, אסיף איזק, אמר: 'המראות פה קשים מאוד. מדובר באסון אקולוגי שלא ידענו כמותו. אני קורא לפוליטיקאים להפסיק לברבר את עצמם לדעת ולהגיע לפה לעזור לנו. יש פה אירוע סביבתי חמור בסדר גודל שלא הכרנו כמותו בעבר. בשטח חופי מרחב האיגוד ישנם למעלה מ-2,500 מתנדבים מרחבי הארץ. אני פונה לכל מי שהטבע והים יקר לליבו להגיע ולהתנדב להציל את החופים ואת בעלי החיים".
מהבוקר יקבלו פעולות הניקיון חיזוק משמעותי. הרטמכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי, ומנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין, סיכמו כי החל מהשבוע הקרוב יסייעו אלפי חיילי צה"ל לעובדי ומתנדבי רשות הטבע והגנים במיפוי האזורים שנפגעו מזיהום הזפת, בניקיון החופים ובפינוי מוסדר של האשפה לאתרים המיועדים לכך.

לקריאת המאמר המלא שבפורסם ב-YNET בתאריך 21.02.2021 לחצו כאן