• להיות יזם ים

    תכירו את החקלאות הימית, תחום מרתק ופורץ גבולות שנלמד ונחקר בפקולטה למדעי הים.

    קרא עוד

  • להיות יזם ים

    תכירו את החקלאות הימית, תחום מרתק ופורץ גבולות שנלמד ונחקר בפקולטה למדעי הים

    קרא עוד

פרופ' אביעד קליינברג - נשיא חדש למרכז האקדמי רופין

פרופ' אביעד קליינברג - נשיא חדש למרכז האקדמי רופין

אושר פה אחד מינויו של פרופ' אביעד קליינברג כנשיא החדש של המרכז האקדמי רופין. פרופ׳ קליינברג יחליף בתפקיד את פרופ' גליה צבר שמסיימת את תפקידה בהצלחה גדולה לאחר 5 שנות כהונה.

קרא עוד

האקתון בינה מלאכותית - היי טק ברופין

האקתון בינה מלאכותית - היי טק ברופין

סטודנטים בהנדסה התחרו בהאקתון בינה מלאכותית וזכו בפרסים מכובדים ובהתנסות מעשית בפיתוח מעבד שתשרת אותם בעבודתם בתעשייה.

קרא עוד

שיא של 1149 בוגרים טריים

שיא של 1149 בוגרים טריים

בטקס מרגש שהתקיים בקמפוס בשבוע שעבר הוענקו 1149 תארי בוגר ומוסמך במרכז האקדמי רופין. האירוע היה לנקודת מפגש מיוחדת שבה לאחר כשנה שבה לא פקדו את הקמפוס סטודנטים, שמחנו לארח אלפי מבקרים בניהם בוגרים, בני משפחה נרגשים וחברי סגל אקדמי ומנהלי.

קרא עוד

מחקר חדש: 54% מהמתחסנים חושבים שצריך לחייב התחסנות בחוק

98% מאלו שלא מתחסנים, מתנגדים להגבלות על מי שלא התחסן | מחקר של המרכז האקדמי רופין, חושף את עמדות הישראלים על סנקציות ותמריצים לעידוד התחסנות

 מאת: ד"ר שירלי- בר לב, ראש המרכז לחקר המידע בבריאות במרכז האקדמי רופין

54% מהמתחסנים בישראל חושבים כי יש לחייב את ההתחסנות בחוק. 61% מהמתחסנים מאמינים שיש להטיל הגבלות על מי שאיננו מתחסן. בקרב מי שלא מתחסן 98% מנגדים להגבלות. כך עולה ממחקר שביצעה ד״ר שירלי בר-לב, ראש המרכז לחקר המידע בבריאות על שם דרור (אמרי) אלוני, המרכז האקדמי רופין. עוד עולה מהמחקר:מבוגרים נוטים לתמוך בחיוב בהתחסנות ובהטלת סנקציות על מי שאיננו מתחסן, יותר מאשר צעירים.

"המתחסנים גיבשו דעות מאוד מוצקות לגבי זכותה של המדינה או העסקים לשלול זכויות של מי שאינם מתחסנים" מסבירה ד"ר בר לב ל'דבר' "באותה העת, מי שאיננו מעוניין להתחסן מציג עמדות מובהקות שמדיניות שכזו תהווה פגיעה חמורה בזכותו על גופו ופגיעה שאיננה מידתית בחירותו"

בר לב אומרת שהיא חוקרת בתחום בריאות הציבור כבר שנים רבות, וזו הפעם הראשונה שהיא רואה הבדלים כל כך מובהקים בין קבוצת המתחסנים או מתכוונים להתחסן – לבין אלו שאינם מתכוונים להתחסן. "הפערים היו עצומים".

מבוגרים רואים בהתחסנות ערבות הדדית, צעירים חוששים מכפיה

את המחקר, ערכה ד"ר בר-לב באמצעות שאלון אינטרנטי שהופץ במחצית השניה של חודש פברואר, עם תחילת ההקלות מהסגר השלישי. בין היתר הופץ הסקר בקבוצות של תומכי ומתנגדי חיסונים, והשיבו עליו 325 משיבים.

79.6% מהמשיבים דיווחו כי התחסנו או שבכוונתם להתחסן, ו-20.4% דיווחו שאין בכוונתם להתחסן. ד"ר בר-לב מציינת, כי 56% מקבוצת הלא מחוסנים, השיבו כי על אף שאינם מעוניינים להתחסן לקורונה, הם כן מתחסנים בחיסונים אחרים. כלומר, רק 10% מכלל המשיבים על הסקר, העידו על עצמם כי 'מתנגדי חיסונים' באופן גורף.

מבחינה סוציאולוגית, אומרת ד"ר בר-לב, לא נמצאו הבדלים בין קבוצת המתחסנים לקבוצה שלא התחסנה – לא ברמת הדתיות, לא ברמת ההשכלה ואפילו לא במצבם הבריאותי, אם כי יש לציין כי השאלון נערך באינטרנט והשתתפו בו חרדים ספורים בלבד. "מה שכן רואים, זה שככל שהגיל עולה גם שיעור ההתחסנות עולה, ואיתו התמיכה במדיניות של תמריצים חיוביים ושליליים לעידוד התחסנות".

"בקרב בני שישים ומעלה, הייתה תחושה בתקופת הקורונה שהם ציבור שנפגע ביתר שאת. הם הרגישו מודרים מהמרחב הציבורי, שהם נדרשו לגונן על עצמם מפני הצעירים. לכן הם חשים שזו מחויבות של הצעירים כלפיהם להתחסן כעת. אפשר לראות שבגילאים המבוגרים רואים יותר בהתחסנות ביטוי לערבות הדדית, וחובה מוסרית של דאגה לשלום הציבור.

מנגד, בקרב הצעירים בגילאי 18-40 אפשר לראות שרבים יותר רואים במדיניות המחייבת התחסנות פגיעה בזכויותיהם. זה מעניין גם כי קבוצות הגיל הצעירות הן קבוצות הגיל שנפגעו באופן הקשה ביותר בשוק התעסוקה בתקופת הקורונה, ואלו גם עובדים חלשים יותר בשוק העבודה התלויות יותר במעסיקים שלהם, ולכן זו גם קבוצה שייתכן שתחווה את הלחץ מצד המעסיקים להתחסן באופן יותר חזק כדבר פוגעני".

מעדיפים תמריצים חיוביים על פני סנקציות

במסגרת המחקר, הציגה בר-לב למשתתפי המחקר את מדיניות הדרכון הירוק המוצעת, וכן שורה של אירועים שפורסמו באמצעי התקשורת – בהם ההנחיה בצבא להפעיל עוצר יציאות על יחידות קרביות ששיעור ההתחסנות בהן נמוך, החלטת ראש עיריית לוד שאזרחים שלא יחוסנו לא יקבלו שירותים מהעירייה ואף לא יוכלו להכניס את ילדיהם לגנים, וכן הודעת בית ההשקעות מיטב ד"ש כי בכוונתו לתגמל כל עובד שיתחסן ב-500 שקלים. המשיבים נדרשו להביע עמדתם באשר למידת התמיכה שלהם במדיניות זו, ובאשר למידת הפגיעה שיש בה בזכות האדם על גופו.

ואיך הגיבו אנשים למהלכים כאלה?

"המשתתפים בסקר נטו לתפוס את המדיניות של ראש העיר ושל צה"ל כענישה וצידדו בה פחות מאשר במדיניות של בית ההשקעות ושל המדינה (דרכון ירוק)"

מה ההבדל?

"שתי האחרונות נתפסו כתימרוץ חיובי למתחסנים, ומדיניות מתמרצת, כלומר מתן פרס למי שהתנהגותם 'רצויה', זכתה ללגיטימציה רבה יותר ממדיניות מענישה – הן מצד מתחסנים והן מצד מי שאינו מתחסן. עם זאת, עבור המתחסנים, הדרה של לא מתחסנים מהמרחב הציבורי, נתפסה כלגיטימית מאד".

החיסון עצמו צריך להיות התמריץ

בר-לב מציינת כי אחד הדברים המעניינים בשיח בחברה הישראלית בנוגע לחיסונים, הוא שנראה שהוא איננו מתייחס כל כך לעובדה שטרם הוכח שהחיסון אכן מונע הדבקה – נימוק שהביא את ארגון הבריאות העולמי להתנגד לרעיון של 'דרכונים ירוקים'.

"יש כאן שאלה פרקטית ומעשית ולא רק היבט מוסרי" מסבירה בר לב את הויכוח. "התמרוץ מנסה להמיר את הדילמה האישית מתחום הבריאות להיבט הכלכלי. אבל מה יקרה אם יתברר שנדרש חיסון מחזורי, שצריך לעשות אחת לתקופה מסויימת? האם בכל שנה נצליח לייצר תמריצים חיוביים או שליליים?

את חושבת שהתמריצים ישפיעו על שירוי החיסון?

"אני מניחה שלמדיניות הדרכון הירוק אכן תהיה השפעה חיובית על ההתחסנות בטווח הקצר. אבל מה יקרה אם יתברר שהוא לא יעיל בטווח הארוך נגד ווריאנט כזה או אחר של הנגיף? מה זה יעשה לאמון של הציבור בחיסונים בכלל, במערכת הבריאות ובממשלה?"

אז לדעתך עדיף להימנע גם מסנקציות וגם מתמריצים?
"אנחנו עלולים למצוא עצמינו במצב הרבה יותר גרוע. אני סבורה, שאם חיסון הוא דבר טוב, אז הוא צריך להוות בעצמו את 'הפרס'. השימוש בשיטת הגזרים והמקלות עשוי ליצור נזק בטווח הארוך".

ומה עם הדרישה של מעסיקים מהעובדים שלהם להתחסן?

"הקריאות האחרונות מצד מעסיקים לאפשר הוצאת עובדים שאינם מחוסנים לחל"ת או אף להביא לפיטוריהם, עשויות להוביל לפגיעה בקבוצות עובדים חלשות, או לחילופין לכך שעובדים אלו יילחצו להתחסן בניגוד לצו ליבם".

"במישור החברתי, זה דבר בעייתי שארגונים למטרות רווח יקבלו סוג כזה של כוח לדרוש או לחייב הליכים רפואיים או מידע רפואי – משום שעם הארוחה יבוא התיאבון, וזה עשוי להיות מדרון חלקלק מאוד", היא אומרת. "איפה יעבור הגבול? כעת מעסיקים מבקשים גישה למידע רפואי של עובדים, בעתיד הם יוכלו לדרוש גם הערכות פסיכולוגיות או גנטיות במקום העבודה? האם בעתיד המעסיק יוכל למשל לדורש ממני לקחת ריטלין?"

לקריאת המאמר המלא שפורסם בדבר בתאריך 21.02.2021 לחצו כאן