• שליחות אקדמית

    לראשונה יצאה לפולין משלחת אקדמית מטעם המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, הכוללת חוקרות הגירה, פליטות וטראומה, ששמה לה מטרה ללמוד ולתרום מהידע שצברה לגורמים שונים המעורבים בקליטה הראשונית של הפליטים מאוקראינה בפולין ובישראל.

    קרא עוד

  • שליחות אקדמית

    לראשונה יצאה לפולין משלחת אקדמית מטעם המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, הכוללת חוקרות הגירה, פליטות וטראומה, ששמה לה מטרה ללמוד ולתרום מהידע שצברה לגורמים שונים המעורבים בקליטה הראשונית של הפליטים מאוקראינה בפולין ובישראל.

    קרא עוד

הגיע הזמן לשינוי: הכלכלה מצליחה אבל רבים מהאזרחים עניים

הגיע הזמן לשינוי: הכלכלה מצליחה אבל רבים מהאזרחים עניים

הטיפול ביוקר המחיה אינו מספק • דרושה תפיסה חדשה שכוללת הורדת מע"מ דיפרנציאלית, טיפול בספסור הקרקע וטיפול בחוב הלאומי

קרא עוד

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

יוד הוא יסוד החיוני לבריאות האדם. האוכלוסייה בישראל סובלת ממחסור ביוד, בעיקר בשל היקפי ההתפלה הגדולים בארץ, שגורמת לסילוק היוד (כמו גם מינרלים אחרים) מהמים, ומכיוון שלא קיימת בישראל מדיניות להעשרת יוד בתזונה.

קרא עוד

המעונות לגיל הרך בקריסה, הממשלה צריכה להעלות הילוך

המעונות לגיל הרך בקריסה, הממשלה צריכה להעלות הילוך

הצוות לא עובר הכשרה והסייעות עוזבות: זה הזמן להחלת הפיקוח על מעונות עם פחות משבעה ילדים ולתוספת תקציב משמעותית

קרא עוד

חיסון לקורונה הכלכלית: שמיטת חובות

שנת 2021 מביאה אתה בשורה בנוגע לחיסון למגפת הקורונה. מדובר בחיסון לפן הרפואי אך מה בנוגע לחיסון לקורונה הכלכלית? ההשלכות הרפואיות של המגפה ניתנות לניטור מיידי באמצעות מעקב אחר מספר החולים קשה ואחר מספר המתים, ואנו מקווים שהחיסון יוכל לצמצם את המגפה. ככל הנראה הקורונה לא תיעלם אלא תהפוך למחלה שנצטרך לחיות אתה.

 

מאת: ד"ר אריק שרמן, מרצה וחוקר כלכלת אושר במחלקה לכלכלה ומנהל.

השפעתה של הקורונה הכלכלית, לעומת זאת, צפויה להיות ארוכת טווח הן במישור הלאומי והן במישור האישי. הממשלה נקלעה לבעיה של גירעון ויחס חוב-תוצר שלא צפויים לרדת בשנה הקרובה ולכן הממשלה הבאה, בתקווה כי תקום במהרה, תצטרך לתכנן תקציב של גזרות כלכליות.

על כל המענקים שקיבלנו מפרוץ הקורונה נשלם בריבית דריבית בשנת 2022. אין לי ספק שבשנה זו המסים יועלו ותקציבים אזרחיים יצומצמו. מזה זמן, ההוצאה האזרחית בישראל נמוכה משמעותית מהמקובל במדינות ה-OECD, ערב המשבר היה פער של כ-150 מיליארד שקל, ומגמה זו צפויה להחריף עת יושתו שלל הגזרות. וכן, אל תאמינו להבטחות הפוליטקאים כי הם לא יעלו מסים. בראש ובראשנה יועלו המסים העקיפים שישפעו בעוצמה חזקה יותר באלו שהכנסתם נמוכה.

במישור האישי משקי בית רבים יגלו בשנת 2021 כי הם כבר לא זכאים לחל"ת וכי הגיע הזמן לשלם את המשכנתא וההלוואות שנדחו.

לפי בנק ישראל נדחו 738,577 הלוואות, מזה 401,688 הלוואות צרכניות, ו-156,600 הלוואות לעסקים קטנים, בסכום כולל 9.5 מיליארד שקל. הלוואות אלו צברו ריבית ולכן התשלום החודשי יהיה גבוה מזה שהיה טרום המגפה. יותר לטובת החזר הלוואות משמעו פחות לצריכה פרטית ופחות להשקעות (במקרה של פירמות וחברות).

עלינו להבין כאמור שהמגפה הכלכלית לא תיעלם עם תום מבצע החיסון לקורונה הרפואית. פירמות רבות יעברו תהליכי התייעלות שיגרמו לפיטורים של עוד עובדים ולהחרפת המצוקה הכלכלית. ללא מתן חיסון למגפה הכלכלית ההתאוששות של המשק תהיה איטית וכואבת. בדיוק כשיהיה צורך בהגדלת תקציבים ובהגדלת הביקושים לצריכה פרטית ולהשקעות, הממשלה תעלה מסים ותצמצם את תקציבה ומשקי בית ופירמות יצטרכו לשלם עבור החזר חובות.

לפיכך, לחיסון הכלכלי קוראים שמיטת חובות. כך נעשה בישראל בתהליך הלאמת הבנקים בשנת 1983 וגם בארה"ב עם מחיקת חובות לגופים הפיננסים הגדולים לאחר משבר הסאב-פריים. שמיטת חובות מסירה את הגיבנת הכבדה מגב הפירמה ומאפשרת לה התאוששות כלכלית.

כך בדיוק קרה בשנת 2009 כשהבנקים הגדולים בארה"ב חזרו לרווחיות אדירה ולתשלום דבדנדים שמנים לבעלי המניות. החיסון ניתן על ידי הממשלה, לא בחינם כי אם על חשבון משלם המסים. שמיטת חובות אינה המצאה מודרנית, אלא מצויה בלב ליבה של המסורת היהודית (ראו ספר דברים וספר שמות).

הגיע הזמן למתן חיסון למשקי הבית ולבעלי העסקים הקטנים. החובות שהם צברו בשנה האחרונה יקשו עליהם לחזור לשגרה מהירה. מדובר במעמסה כבדה שיש בכוחה של הממשלה להסיר. תכנון של תהליך שמיטת חובות, בשיתוף בנק ישראל והבנקים המסחריים, יאפשר הפצת חיסון לקורונה הכלכלית במקביל למתן החיסונים לקורונה הרפואית. זה חיסון קיים שאין צורך להשקיע מאמצים כדי לפתחו.

לקריאת המאמר המלא שפורסם ב MSN בתאריך 26.02.21 לחצו כאן