• שליחות אקדמית

    לראשונה יצאה לפולין משלחת אקדמית מטעם המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, הכוללת חוקרות הגירה, פליטות וטראומה, ששמה לה מטרה ללמוד ולתרום מהידע שצברה לגורמים שונים המעורבים בקליטה הראשונית של הפליטים מאוקראינה בפולין ובישראל.

    קרא עוד

  • שליחות אקדמית

    לראשונה יצאה לפולין משלחת אקדמית מטעם המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, הכוללת חוקרות הגירה, פליטות וטראומה, ששמה לה מטרה ללמוד ולתרום מהידע שצברה לגורמים שונים המעורבים בקליטה הראשונית של הפליטים מאוקראינה בפולין ובישראל.

    קרא עוד

הגיע הזמן לשינוי: הכלכלה מצליחה אבל רבים מהאזרחים עניים

הגיע הזמן לשינוי: הכלכלה מצליחה אבל רבים מהאזרחים עניים

הטיפול ביוקר המחיה אינו מספק • דרושה תפיסה חדשה שכוללת הורדת מע"מ דיפרנציאלית, טיפול בספסור הקרקע וטיפול בחוב הלאומי

קרא עוד

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

יוד הוא יסוד החיוני לבריאות האדם. האוכלוסייה בישראל סובלת ממחסור ביוד, בעיקר בשל היקפי ההתפלה הגדולים בארץ, שגורמת לסילוק היוד (כמו גם מינרלים אחרים) מהמים, ומכיוון שלא קיימת בישראל מדיניות להעשרת יוד בתזונה.

קרא עוד

המעונות לגיל הרך בקריסה, הממשלה צריכה להעלות הילוך

המעונות לגיל הרך בקריסה, הממשלה צריכה להעלות הילוך

הצוות לא עובר הכשרה והסייעות עוזבות: זה הזמן להחלת הפיקוח על מעונות עם פחות משבעה ילדים ולתוספת תקציב משמעותית

קרא עוד

אז זה רציני? - האם מידע רפואי אישי יגרום לנו להתקשר לרופא או ללכת להבדק?

יותר ויותר, המציאות מתווכת לנו באמצעות טכנולוגיות מידע, יישומונים, וגאדג'טים לניטור עצמי. באמצעות הגליון הרפואי הממוחשב, מטופלים יכולים לצפות, לעיתים אף לפני הרופא המטפל, בתוצאות הבדיקות שלהם. כעת, ביכולתם של המטופלים לעקוב אחר מצבם הבריאותי, להעריכו ולהחליט כיצד לפעול.

 מאת: ד"ר שירלי בר-לב, ד"ר דיצה ביימל

מערכת מידע בבריאות
הנחת היסוד היא שמטופל מושכל, מעורה ומעודכן ינהג באחריות – יאמץ התנהגויות בריאות, יפנה לקבלת ייעוצים/שירותים רפואיים בזמן רק במקרה הצורך, ויעבור בדיקות לאיתור ולמניעת מחלות קשות. האמנם?
הגישה לנתונים מעלה שתי שאלות:
1. האם מטופלים נעדרי השכלה רפואית, יפרשו את ממצאי הבדיקות כשם שרופאים מפרשים אותם? 
2. כיצד הגישה לממצאים תשפיע על התנהגותם של המטופלים? האם תעודד נקיטת פעולה או שתעודד סבילות והעברת האחריות לרופאים המטפלים?

תצוגה קובעת מציאות
מחקר שנערך במרכז לחקר המידע בבריאות, במרכז האקדמי רופין, מצביע על קשר אפשרי בין תצוגת המידע לבין האופן שבו המשתתפים פירשו את חומרת המצב הבריאותי.
298 משתתפי המחקר התבקשו לקרוא עשרה תרחישים ולהעריך את מצבם הבריאותי של הדמויות המופיעות בתרחישים השונים על בסיס ממצאי הבדיקות שהופיעו בגליון הרפואי הממוחשב. ממצאי הבדיקות חולצו מגליונות רפואיים אמיתיים והוצגו בשלושה אופנים: באמצעות מספרים, גרף או טבלה ומלל. התרחישים הציגו מצבים בריאותיים כרוניים או אקוטיים הדורשים מעקב רפואי, אך אינם מסכני חיים (חוסר הורמונלי, הימצאות דלקת, כולסטרול וכדומה). לשם בקרה, התבקשו שני רופאים ואחות להעריך גם הם את חומרת המצב הבריאותי. סרגל חומרת המצב הבריאותי נע בין 1= כלל לא חמור ועד 5 = חמור מאד. המשתתפים יכלו לבחור בחלופה 6 = לא יודע/ת. לאחר מכן התבקשו המשתתפים לציין כיצד היו פועלים במצב זה לו היו המטופלים. 

תוצאות
1. המשתתפים נטו להפריז בחומרת המצבים הבריאותיים שהוצגו במספרים או באמצעות גרף, ולדייק בחומרת המצבים הבריאותיים שהוצגו באמצעות מלל 
2. מספר המשתתפים שבחרו בחלופה 6 (לא יודע) היה הגבוה ביותר כאשר תוצאות הבדיקות הוצגו באמצעות מספרים, והנמוך ביותר כאשר תוצאות הבדיקות הוצגו כגרף.
3. ככל שהמצבים הבריאותיים נתפסו חמורים יותר, כך נטו המשתתפים לבחור בחלופת הפעולה "אתקשר מיד לרופא המשפחה". מעניין לראות שמשתתפים שבחרו בחלופת ה"לא יודע", נטו לבחור בחלופת פעולה של "לברר את הממצא באינטרנט", או, "לחכות שרופא המשפחה יתקשר אלי".

מסקנות: מה מצבי, מה לעשות, מה יצא לי מזה
המחקר מלמד שחיבור לנתונים האישיים יכול להניע לפעולה. אולם, בכדי להניע אנשים ליזום פעולות (התחסנות, גילוי מוקדם של מחלות, ניטור מצבים בריאותיים וכדומה), על המידע האישי לענות בברור על שלוש שאלות:
1. מה מצבי
2. מה אפשר לעשות
3. מה ייצא לי מזה
מידע לא בהיר, כזה שהמטופל לא מבין את משמעותו, יכול לייצר סבילות והעברה של האחריות לרופא המטפל. בכך אנו מחמיצים את פוטנציאל ההעצמה הטמון במידע רפואי אישי.