• להיות יזם ים

    תכירו את החקלאות הימית, תחום מרתק ופורץ גבולות שנלמד ונחקר בפקולטה למדעי הים.

    קרא עוד

  • להיות יזם ים

    תכירו את החקלאות הימית, תחום מרתק ופורץ גבולות שנלמד ונחקר בפקולטה למדעי הים

    קרא עוד

פרופ' אביעד קליינברג - נשיא חדש למרכז האקדמי רופין

פרופ' אביעד קליינברג - נשיא חדש למרכז האקדמי רופין

אושר פה אחד מינויו של פרופ' אביעד קליינברג כנשיא החדש של המרכז האקדמי רופין. פרופ׳ קליינברג יחליף בתפקיד את פרופ' גליה צבר שמסיימת את תפקידה בהצלחה גדולה לאחר 5 שנות כהונה.

קרא עוד

האקתון בינה מלאכותית - היי טק ברופין

האקתון בינה מלאכותית - היי טק ברופין

סטודנטים בהנדסה התחרו בהאקתון בינה מלאכותית וזכו בפרסים מכובדים ובהתנסות מעשית בפיתוח מעבד שתשרת אותם בעבודתם בתעשייה.

קרא עוד

שיא של 1149 בוגרים טריים

שיא של 1149 בוגרים טריים

בטקס מרגש שהתקיים בקמפוס בשבוע שעבר הוענקו 1149 תארי בוגר ומוסמך במרכז האקדמי רופין. האירוע היה לנקודת מפגש מיוחדת שבה לאחר כשנה שבה לא פקדו את הקמפוס סטודנטים, שמחנו לארח אלפי מבקרים בניהם בוגרים, בני משפחה נרגשים וחברי סגל אקדמי ומנהלי.

קרא עוד

אז זה רציני? - האם מידע רפואי אישי יגרום לנו להתקשר לרופא או ללכת להבדק?

יותר ויותר, המציאות מתווכת לנו באמצעות טכנולוגיות מידע, יישומונים, וגאדג'טים לניטור עצמי. באמצעות הגליון הרפואי הממוחשב, מטופלים יכולים לצפות, לעיתים אף לפני הרופא המטפל, בתוצאות הבדיקות שלהם. כעת, ביכולתם של המטופלים לעקוב אחר מצבם הבריאותי, להעריכו ולהחליט כיצד לפעול.

 מאת: ד"ר שירלי בר-לב, ד"ר דיצה ביימל

מערכת מידע בבריאות
הנחת היסוד היא שמטופל מושכל, מעורה ומעודכן ינהג באחריות – יאמץ התנהגויות בריאות, יפנה לקבלת ייעוצים/שירותים רפואיים בזמן רק במקרה הצורך, ויעבור בדיקות לאיתור ולמניעת מחלות קשות. האמנם?
הגישה לנתונים מעלה שתי שאלות:
1. האם מטופלים נעדרי השכלה רפואית, יפרשו את ממצאי הבדיקות כשם שרופאים מפרשים אותם? 
2. כיצד הגישה לממצאים תשפיע על התנהגותם של המטופלים? האם תעודד נקיטת פעולה או שתעודד סבילות והעברת האחריות לרופאים המטפלים?

תצוגה קובעת מציאות
מחקר שנערך במרכז לחקר המידע בבריאות, במרכז האקדמי רופין, מצביע על קשר אפשרי בין תצוגת המידע לבין האופן שבו המשתתפים פירשו את חומרת המצב הבריאותי.
298 משתתפי המחקר התבקשו לקרוא עשרה תרחישים ולהעריך את מצבם הבריאותי של הדמויות המופיעות בתרחישים השונים על בסיס ממצאי הבדיקות שהופיעו בגליון הרפואי הממוחשב. ממצאי הבדיקות חולצו מגליונות רפואיים אמיתיים והוצגו בשלושה אופנים: באמצעות מספרים, גרף או טבלה ומלל. התרחישים הציגו מצבים בריאותיים כרוניים או אקוטיים הדורשים מעקב רפואי, אך אינם מסכני חיים (חוסר הורמונלי, הימצאות דלקת, כולסטרול וכדומה). לשם בקרה, התבקשו שני רופאים ואחות להעריך גם הם את חומרת המצב הבריאותי. סרגל חומרת המצב הבריאותי נע בין 1= כלל לא חמור ועד 5 = חמור מאד. המשתתפים יכלו לבחור בחלופה 6 = לא יודע/ת. לאחר מכן התבקשו המשתתפים לציין כיצד היו פועלים במצב זה לו היו המטופלים. 

תוצאות
1. המשתתפים נטו להפריז בחומרת המצבים הבריאותיים שהוצגו במספרים או באמצעות גרף, ולדייק בחומרת המצבים הבריאותיים שהוצגו באמצעות מלל 
2. מספר המשתתפים שבחרו בחלופה 6 (לא יודע) היה הגבוה ביותר כאשר תוצאות הבדיקות הוצגו באמצעות מספרים, והנמוך ביותר כאשר תוצאות הבדיקות הוצגו כגרף.
3. ככל שהמצבים הבריאותיים נתפסו חמורים יותר, כך נטו המשתתפים לבחור בחלופת הפעולה "אתקשר מיד לרופא המשפחה". מעניין לראות שמשתתפים שבחרו בחלופת ה"לא יודע", נטו לבחור בחלופת פעולה של "לברר את הממצא באינטרנט", או, "לחכות שרופא המשפחה יתקשר אלי".

מסקנות: מה מצבי, מה לעשות, מה יצא לי מזה
המחקר מלמד שחיבור לנתונים האישיים יכול להניע לפעולה. אולם, בכדי להניע אנשים ליזום פעולות (התחסנות, גילוי מוקדם של מחלות, ניטור מצבים בריאותיים וכדומה), על המידע האישי לענות בברור על שלוש שאלות:
1. מה מצבי
2. מה אפשר לעשות
3. מה ייצא לי מזה
מידע לא בהיר, כזה שהמטופל לא מבין את משמעותו, יכול לייצר סבילות והעברה של האחריות לרופא המטפל. בכך אנו מחמיצים את פוטנציאל ההעצמה הטמון במידע רפואי אישי.