• להיות יזם ים

    תכירו את החקלאות הימית, תחום מרתק ופורץ גבולות שנלמד ונחקר בפקולטה למדעי הים.

    קרא עוד

  • להיות יזם ים

    תכירו את החקלאות הימית, תחום מרתק ופורץ גבולות שנלמד ונחקר בפקולטה למדעי הים

    קרא עוד

פרופ' אביעד קליינברג - נשיא חדש למרכז האקדמי רופין

פרופ' אביעד קליינברג - נשיא חדש למרכז האקדמי רופין

אושר פה אחד מינויו של פרופ' אביעד קליינברג כנשיא החדש של המרכז האקדמי רופין. פרופ׳ קליינברג יחליף בתפקיד את פרופ' גליה צבר שמסיימת את תפקידה בהצלחה גדולה לאחר 5 שנות כהונה.

קרא עוד

האקתון בינה מלאכותית - היי טק ברופין

האקתון בינה מלאכותית - היי טק ברופין

סטודנטים בהנדסה התחרו בהאקתון בינה מלאכותית וזכו בפרסים מכובדים ובהתנסות מעשית בפיתוח מעבד שתשרת אותם בעבודתם בתעשייה.

קרא עוד

שיא של 1149 בוגרים טריים

שיא של 1149 בוגרים טריים

בטקס מרגש שהתקיים בקמפוס בשבוע שעבר הוענקו 1149 תארי בוגר ומוסמך במרכז האקדמי רופין. האירוע היה לנקודת מפגש מיוחדת שבה לאחר כשנה שבה לא פקדו את הקמפוס סטודנטים, שמחנו לארח אלפי מבקרים בניהם בוגרים, בני משפחה נרגשים וחברי סגל אקדמי ומנהלי.

קרא עוד

עזבו אתכם מפיקוח מחירים, תחרות יעילה פי שלושה

התעוררותה של מחאת יוקר המחיה מעלה על נס את פתרון הקסם — פיקוח מחירים. ואולם פיקוח מחירים משמש כמשכך כאבים בעל השפעה מיידית אך קצרת טווח, שאינו מרפא אלא מפחית סימפטומים בלבד. המחלה עצמה היא היעדר תחרות מספקת.

מאת: ד"ר אסף כהן, ראש תוכנית מוסמך (MBA) במנהל עסקים
הנה דוגמה מרפורמת הסלולר, שהתמקדה בפיתוח התחרות בשוק ולא בפיקוח מחירים. בשמונה השנים שחלפו מאז הופעלה הרפורמה (בינואר 2011 הופחתו דמי הקישוריות, ובמאי 2012 החלו גולן טלקום ו HOT מובייל לפעול), חסכו צרכני התקשורת הסלולרית בישראל סכום מצטבר של כ 50 מיליארד שקל. סכום זה מחושב כפער המצטבר בין הכנסותיהן בפועל של החברות משירותי סלולר ב 2018–2011 לבין הכנסותיהן התיאורטיות בתקופה זו, אילו היקף ההכנסה היה נותר (נומינלית) ברמה של 2010. קצב החיסכון הנוכחי הוא בהיקף של כ 8 מיליארד שקל בשנה. בנוסף, הרפורמה פתחה לתחרות את שוק המכשירים הסלולריים, וכיום מרבית המכשירים נמכרים לציבור שלא באמצעות חברות הסלולר.
אי אפשר שלא לתהות מה היה קורה אילו ב 2011 היה מחליט משרד התקשורת להמיר את הרפורמה בפיקוח מחירים. נניח שרמת המחיר המפוקח היתה נקבעת כך ששיעור הרווחיות של חברות הסלולר ירד מרמתו ב 2010 לרמה המקובלת בשווקים התחרותיים ביותר באירופה, משיעור EBITDA (רווח תפעולי תזרימי) של 38% ל 20%. אילו כך היה נקבע המחיר המפוקח, הרי שהכנסות החברות היו יורדות ב 21%.
לכאורה, היה הדבר מוצג כהישג אדיר של מדיניות פיקוח המחירים. ואולם כפי שנראה, הרפורמה שהסירה חסמי כניסה ואיפשרה את פעילותן של HOT מובייל וגולן טלקום במסגרת תנאי מכרז שתימרץ פעולות שיווק אגרסיביות מצדן והסירה חסמים למעבר של לקוחות בין החברות, איפשרה להקטין את הוצאות הציבור על שירותים סלולריים בשיעור של 58%. מהוצאה של 14 מיליארד שקל בשנה ל 6 מיליארד שקל בשנה.
כיצד הושגה הורדת מחירים יותר מכפולה מזאת שהיתה מושגת במשטר של פיקוח מחירים? התשובה היא שהרפורמה טיפלה במחלה - חוסר התחרותיות, ולא בסימפטומים, המחיר.
בעקבות הרפורמה השתנה מבנה הענף והאופן שבו ניתן שירות הסלולר. את התוכניות המסובכות, הכוללות מחיר שונה לדקת שיחה בתוך ומחוץ לרשת, ומתן זיכוי על זמן אוויר בשל רכישת טלפונים סלולריים מהחברות, החליפו חבילות פשוטות של הכל כלול; ועסקות מכירת ושדרוג טלפונים, שהקשו על מעבר לקוחות בין החברות, הופרדו מתוכניות השירות הסלולרי. בכך, נפתחה הדרך בפני החברות הסלולריות להקטין את הוצאות התפעול, לרבות הוצאות על כוח אדם בשירות הלקוחות.
הוצאות התפעול (ללא פחת) בחברות פלאפון, סלקום ופרטנר ירדו מ 12 מיליארד שקל ב 2010, ל 6 מיליארד שקל ב 2017. הקטנת הוצאות התפעול איפשרה להקטין את ההכנסות, כפי שהיה נקבע במשטר פיקוח המחירים, כאשר שיעור הרווחיות יורד ל 22%. חשוב להדגיש: במשטר פיקוח המחירים השוק היה ממשיך לפעול במתכונתו הקודמת, אם כי ברמת מחירים נמוכה יותר, ולא ניתן היה להקטין את הוצאות התפעול, כפי שנעשה כאשר נפתחה התחרות, ותנאי התחרות בשוק השתנו לחלוטין.
פיקוח מחירים אינו האמצעי הראשון שיש להשתמש בו כתגובה ליוקר המחיה. מעבר לקשיים יישומיים הנוגעים לאופן חישוב המחיר המפוקח והתאמתו לכל אחד מהמוצרים והשירותים שעליהם מעוניינים לפקח, הרי שהשימוש בו עלול ליצור תחושת שווא שלפיה הבעיה נפתרה. ואולם לא רק שהבעיה עדיין קיימת, אלא שתחושת שווא זו עלולה למנוע או לפחות לעכב יישום רפורמות תחרותיות חשובות שהן קשות ליישום ותרומתן ניכרת רק בטווח הבינוני והרחוק.

*המאמר פורסם ב 'TheMarker' ב 25.12.2018