• שליחות אקדמית

    לראשונה יצאה לפולין משלחת אקדמית מטעם המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, הכוללת חוקרות הגירה, פליטות וטראומה, ששמה לה מטרה ללמוד ולתרום מהידע שצברה לגורמים שונים המעורבים בקליטה הראשונית של הפליטים מאוקראינה בפולין ובישראל.

    קרא עוד

  • שליחות אקדמית

    לראשונה יצאה לפולין משלחת אקדמית מטעם המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, הכוללת חוקרות הגירה, פליטות וטראומה, ששמה לה מטרה ללמוד ולתרום מהידע שצברה לגורמים שונים המעורבים בקליטה הראשונית של הפליטים מאוקראינה בפולין ובישראל.

    קרא עוד

הגיע הזמן לשינוי: הכלכלה מצליחה אבל רבים מהאזרחים עניים

הגיע הזמן לשינוי: הכלכלה מצליחה אבל רבים מהאזרחים עניים

הטיפול ביוקר המחיה אינו מספק • דרושה תפיסה חדשה שכוללת הורדת מע"מ דיפרנציאלית, טיפול בספסור הקרקע וטיפול בחוב הלאומי

קרא עוד

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

יוד הוא יסוד החיוני לבריאות האדם. האוכלוסייה בישראל סובלת ממחסור ביוד, בעיקר בשל היקפי ההתפלה הגדולים בארץ, שגורמת לסילוק היוד (כמו גם מינרלים אחרים) מהמים, ומכיוון שלא קיימת בישראל מדיניות להעשרת יוד בתזונה.

קרא עוד

המעונות לגיל הרך בקריסה, הממשלה צריכה להעלות הילוך

המעונות לגיל הרך בקריסה, הממשלה צריכה להעלות הילוך

הצוות לא עובר הכשרה והסייעות עוזבות: זה הזמן להחלת הפיקוח על מעונות עם פחות משבעה ילדים ולתוספת תקציב משמעותית

קרא עוד

והם חיו באושר או עושר?

ד"ר אריק שרמן, חוקר כלכלת אושר במחלקה לכלכלה וחשבונאות בדק האם מצבנו הכלכלי משפיע על רמת האושר שלנו.

חג הפסח חושף את כולנו ללחץ בלתי פוסק לקחת הלוואה לצריכה פרטית. תורת הכלכלה מתבססת על ההנחה שאדם פועל למען הרווחה האישית שלו ולשם כך כולנו צריכים לדעת מה אנחנו אוהבים ומה מספק לנו את האושר המרבי. התפתחות המחקר בתחום כלכלת האושר מלמדת שניתן להיות מאושרים גם ללא לקיחת הלוואה ושעבוד העתיד שלנו לטובת בנקים וחברות אשראי.
בתקופה של החגים עת ההוצאות גדלות וההכנסה קבועה התגובה של אנשים רבים היא להגדיל את המקורות הכספיים העומדים לרשותם באמצעות לקיחת הלוואות. שיחה שקיימתי עם סטודנטים חרדים מלמדת שאפשר להימנע מלקיחת הלוואות ועדיין להיות מאושרים. כולם יודעים שהאוכלוסייה החרדית בישראל היא אוכלוסייה ענייה, אך מעטים יודעים שאוכלוסייה זו היא המאושרת בישראל. מה הסוד שלהם? מממצאים מתחום כלכלת האושר עשויים להסביר את הפרדוקס.

ממצא ראשון נוגע להשפעת ההכנסה על האושר לנו. כן, כסף קונה אושר, אך הרבה פחות ממה שרובנו מדמיינים. במחקרים רבים נמצא שהכפלת ההכנסה מגדילה את האושר אך ורק ב-0.1 נקודה בסולם של 0-10. פרמטרים אחרים כמו קשרים חברתיים ותפיסה סובייקטיבית של הבריאות שלנו תורמים לאושרנו כמעט פי חמש מהשפעת ההכנסה. לגבי ההכנסה אנו יודעים שהאופן בו אנו תופסים את מצבנו הכספי תורמת הרבה יותר לאושר מההכנסה עצמה.
הלוואות רבות משמשות אותנו לקנייה של מוצרים שהתרומה שלהם לאושר קטנה עד אפסית. הסיבה לכך פשוטה, אנו מתרגלים מהר מאוד לצריכה נוספת. זה מיותר לקחת הלוואות כדי לקנות מוצרים שאינם תורמים לשביעות הרצון שלנו. את ההלוואה צריך להחזיר וחלק מהמוצרים אנו זורקים. מספיק לבדוק כמה אוכל נזרק בזמן שיש אנשים רעבים. סטודנטית חרדית שהתרעמה במהלך שיעור בעת אזכור בעיית העוני אצל חרדים אמרה: "אנחנו לא עניים. אנחנו קונים כל מה שאנחנו רוצים". התשובה שלה הזכירה לי שיחות עם קולגה עת כתב את עבודת הדוקטורט שלו. לטענתו הבעיה האמתית היא אינה מחסור במקורות, כפי שעולה מההגדרה המקובלת לתורת הכלכלה, אלא עודף ברצונות. אנחנו רוצים הרבה יותר ממה שאפשר לקנות. הפתרון הוא לא לקיחת הלוואה נוספת אלא ריסון הרצונות שלנו. אם כבר קונים אז תשקיעו בחוויות ובילוי עם אנשים שאתם אוהבים
כסף קונה אושר שלא דרך צריכה עצמית מוגזמת. תקנו משהו לאדם שאתם אוהבים או לאדם נזקק. מחקרים מראים שנתינה לאחר תורמת רבות לאושר שלנו.
במחקר משותף עם פרופ' טל שביט מהמכללה למנהל וד"ר גיא ברוקס מהמרכז האקדמי רופין, אנו מוציאים שיש מתאם חיובי וחזק בין מידת ההסתפקות במקורות הכספיים לבין האושר. במסכת אבות נכתב "איזהו עשיר - השמח בחלקו" והמחקר שלנו מצביע על כך שהסתפקות במקורות הכספיים היא תכונה שתורמת לאושר שלנו הרבה יותר מכמה כסף יש לנו. תכונה זו לא נמצאה מתואמת עם ההכנסה עצמה ובכך טמונה בשורה לכולנו – אפשר להיות מאושרים גם עם הכנסה נמוכה.