• להיות יזם ים

    תכירו את החקלאות הימית, תחום מרתק ופורץ גבולות שנלמד ונחקר בפקולטה למדעי הים.

    קרא עוד

  • להיות יזם ים

    תכירו את החקלאות הימית, תחום מרתק ופורץ גבולות שנלמד ונחקר בפקולטה למדעי הים

    קרא עוד

פרופ' אביעד קליינברג - נשיא חדש למרכז האקדמי רופין

פרופ' אביעד קליינברג - נשיא חדש למרכז האקדמי רופין

אושר פה אחד מינויו של פרופ' אביעד קליינברג כנשיא החדש של המרכז האקדמי רופין. פרופ׳ קליינברג יחליף בתפקיד את פרופ' גליה צבר שמסיימת את תפקידה בהצלחה גדולה לאחר 5 שנות כהונה.

קרא עוד

האקתון בינה מלאכותית - היי טק ברופין

האקתון בינה מלאכותית - היי טק ברופין

סטודנטים בהנדסה התחרו בהאקתון בינה מלאכותית וזכו בפרסים מכובדים ובהתנסות מעשית בפיתוח מעבד שתשרת אותם בעבודתם בתעשייה.

קרא עוד

שיא של 1149 בוגרים טריים

שיא של 1149 בוגרים טריים

בטקס מרגש שהתקיים בקמפוס בשבוע שעבר הוענקו 1149 תארי בוגר ומוסמך במרכז האקדמי רופין. האירוע היה לנקודת מפגש מיוחדת שבה לאחר כשנה שבה לא פקדו את הקמפוס סטודנטים, שמחנו לארח אלפי מבקרים בניהם בוגרים, בני משפחה נרגשים וחברי סגל אקדמי ומנהלי.

קרא עוד

הכנס המדעי השישי לחקר האובדנות - להבין כדי למנוע

השבוע (28.5) התקיים במרכז האקדמי רופין הכנס המדעי השישי לחקר האובדנות בישראל, בסימן 'אופקים חדשים בדרכים למניעת אובדנות: מהמחקר למניעה בפועל'.

כ-500 מתושבי מדינת ישראל מתאבדים מידי שנה, ממוצע של יותר מאדם אחד ליום ופי 1.5 ממספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל. על פי מדד שיעור האובדנות במדינות העולם, ישראל נמצאת במקום ה-90 (מתוך 150), עם 5.9% התאבדות, כאשר גברים נמצאים עם נטייה גבוהה יותר להתאבדות (11.7%) לעומת נשים (2.4%). בהשוואה למדינות אחרות בעולם, ישראל נמצאת במקום טוב עם שיעורי אובדנות נמוכים, זאת הודות למערך בריאות הנפש והעמותות המטפלות ביותר מ-6000 מקרים של ניסיון התאבדות בשנה.
במסגרת הכנס, שהתקיים ביוזמת המרכז האקדמי רופין, האקדמית תל אביב יפו ועמותת 'בשביל החיים', הופנה זרקור לידע מחקרי חדשני שעתיד לייעל תהליכי איתור, הערכה, טיפול, מניעה ותמיכה במשפחות שיקיריהן התאבדו. כבעבר, הכנס הפנה זרקור גם לעשייה המחקרית במסגרות קליניות ומוסדיות שונות כגון צה"ל, שירותים פסיכולוגיים וחינוכיים ועוד.

ד"ר יוסי לוי בלזד"ר יוסי לוי בלזד"ר סמי חמדאןד"ר סמי חמדאן

ד"ר יוסי לוי בלז, ראש המחלקה למדע ההתנהגות וחבר הנהלת עמותת 'בשביל החיים' הציג מחקר שערך יחד עם דני פלג, מהמגמה הקלינית במרכז האקדמי רופין, ובה הם חושפים כי הקהילה הלהט"בית מוגדרת כקבוצת סיכון לאובדנות, כשמעל ל-61% ממשתתפי המחקר דיווחו על מחשבות אובדניות, 32% סיפרו על ניסיון אובדני בעברם, 63% מהנשאלים לא סיפרו לאיש על כוונותיהם האובדניות. אירועי-חיים כאפליה ואלימות מצד להט"בופובים, נמצאו כמנבאים התנהגות אובדנית בקהילה בעוד מאפיינים פסיכו-חברתיים, כגון תמיכה-חברתית, נמצאו כגורמי חוסן. זהו מחקר ראשון מסוגו בישראל שמטרתו לבחון בצורה שיטתית את חומרת האובדנות בקרב להט"בים, ואת המשתנים הפסיכולוגיים המנבאים הבדלים בחשיבה ובהתנהגות אובדנית בקהילה בארץ. המחקר בחן מודל פסיכולוגי-חברתי-תרבותי של גורמי סיכון וחוסן לאובדנות, הכולל סטיגמה כלפי הזהות, חוסר תקווה וחשיפה עצמית.
ד"ר סמי חמאדן מהאקדמית תל אביב יפו הציג את מחקרו העוסק באובדנות בקרב יוצאים בשאלה מהמגזר החרדי וחשף כי מעל ל-50% ממשתתפי המחקר נמצאו בעליי נטייה אובדנית, כש 31.9% מהנשאלים חוו טראומה מינית, ו-28.2% חוו אלימות במשפחה.
המחקר מראה כי פעמים רבות מופעלות על ה"חילונים החדשים" סנקציות חברתיות והם עלולים לחוות בדידות, קשיי הסתגלות ומתח נפשי.

ד"ר אסף יעקבי, ממרפאת בריאות הנפש לילדים ונוער, בבית החולים איכילוב, הציג את מחקרו בנושא דיכאון ואימפולסיביות בקרב חיילי צה"ל וחשף כי 47% מהחיילים שסבלו מדיכאון תכננו את המעשה בימים שקדמו להתאבדות לעומת 21% מהחיילים הלא דיכאוניים. מעל 45% מהחיילים שסבלו מדיכאון עשו שימוש באלכוהול בזמן ההתאבדות לעומת 14.9% מהחיילים הלא דיכאוניים.
עוד בנושא הצבא, פְּאֵרָה אֵדלמן, עובדת סוציאלית מאוניברסיטת חיפה, הציגה נתונים ממחקרה על הדומה והשונה בחוויית השכול של ההורים שחוו אובדן של בן בפעילות מבצעית לעומת אובדן של בן שהתאבד בתוך המסגרת הצבאית. בנוסף, ד"ר יוסי לוי-בלז, הציג מחקר ראשון מסוגו, העוסק במושג החדש 'פציעה מוסרית' בקרב לוחמים משוחררים, השלכותיה הפסיכולוגיות הקשות שנים אחרי, והשפעתה על ההתנהגות האובדנית. במחקר זה השתתפו 191 לוחמים לשעבר, בעלי פוטנציאל לחשיפה לאירועים ו/או שהיו עדים למעשים שהיו מנוגדים לאמונות ולציפיות המוסריות שלהם, כגון בגידה מצד דמויות צבאיות, אלימות כלפי אזרחים פלסטיניים, מעורבות במוות של חפים מפשע, הריסת רכוש של אזרחים שלא לצורך ועוד.
גם לתקשורת תפקיד חשוב מאוד בהקשר של התנהגות אובדנית והתאבדות. מחד, סיקור בלתי-הולם בתקשורת, שאינו עומד בהנחיות, עלול להוביל לעלייה ניכרת בסיכון למעשים אובדניים בקרב הציבור. מאידך, אמצעי התקשורת עשויים לסייע במניעת התאבדויות באמצעות חינוך הציבור והגברת המודעות לדרכים למניעת אובדנות, לגורמי הסיכון ולדרכי התערבות. ד"ר יוסי לוי בלז דיבר על מחקרו "מילים יכולות להרוג", מחקר שבחן את אופן הסיקור התקשורתי של מקרי התאבדות בישראל – לפני ואחרי כניסת התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, מהמחקר עולה כי סיקור נושא האובדנות אינו עומד בקריטריונים לסיקור אחראי של מקרי התאבדות, 62% מהכתבות בתקשורת פרטו את שיטת ומקום ההתאבדות, 91% מהכתבות לא אזכרו את גורמי הסיכון כפי שראוי לעשות וכי 97% מהכתבות לא סיקרו את ההתערבות במקרים אלו.

פרסומים אודות הכנס והמחקרים שהוצגו:

ג"לצ - ראיון עם ד"ר יוסי לוי בלז

ידיעות אחרונות - 61 אחוז מהלהט"בים חוו מחשבות אובדניות

מעריב - גברים מתאבדים יותר כי הם סגורים יותר

 

הרצאות מכנס:

 ד"ר גדי זרח מחקר: אובדנות בקרב לוחמים משוחררים, הכנס המדעי השישי לחקר האובדנות בישראל

דני פלג: מחקר על אובדנות בקרב קהילת הלהטבים, הכנס המדעי לחקר האובדנות בישראל 

אלעד שלו מחקר: התנהגות אובדנית בקרב יוצאים בשאלה, הכנס המדעי השישי לחקר האובדנות

ד"ר יוסי לוי בלז: מחקר למה קשיי תקשורת תורמים, כנס לחקר האובדנות ברופין, קרדיט רן אליהו

 ח"כ יעקב מרגי נושא דברים בכנס המדעי השישי לחקר האובדנות בישראל