• "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

  • "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

"אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים", אומר פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. "אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות". "כשסטודנט שואל אותי למה בכלל לעשות תואר במדעי הים, הוא מרים לי להנחתה", מספר בחיוך פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. הוא מצביע בידו מערבה, אל הים הנשקף ממשרדו, ומוסיף: "אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים. אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות".

קרא עוד

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

ב-6.6.23 התקיים במרכז האקדמי רופין, טקס הענקת תארים לשנת 2023, לכ-1,215 בוגרים ומוסמכים, מתוכם 20 מוסמכים מצטייני הנשיא. האירוע התקיים בנוכחות פרופ' אביעד קליינברג, נשיא המרכז האקדמי רופין, מר רענן דינור, יו"ר הועד המנהל, חברי סגל והנהלה, דיקאני הפקולטות, בוגרים ובני משפחותיהם שמילאו את הקמפוס בהתרגשות וחיוכים. העיתונאית הגב' דנה וייס הנחתה את הערב והזמר אוהד שרגאי הנעים את אוזננו במהלכו.

קרא עוד

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

מאמר דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

קרא עוד

"אחים לנשק אך לא אחים ואחיות בבתי חולים?"

יום העיון של המכון להגירה ושילוב חברתי של המרכז האקדמי רופין, שהתקיים בדצמבר דן בסוגיית הקליטה וההשתלבות המאתגרת של העולים מצרפת בשנים האחרונות בישראל.

השתתפו בו הקונסול הכללי של שגרירות צרפת, פרנק וורמולן, פרופ' גליה צבר, נשיאת המרכז האקדמי רופין, אריאל פיקארד, כלכלן משרד הבריאות, מר אריאל קנדל מנכ"ל קעליטה, מר ז'יל דרמון, יו"ר ומייסד ארגון לתת, ראשי ארגונים, אנשי עסקים, בכירים באקדמיה ופוליטיקאים .
ביום העיון עלתה לדיון העובדה החמורה, כי מדינת ישראל עלולה לפספס גל עלייה עצום של יהדות צרפת, הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם, ודווח כי מספר העולים מצרפת ירד משמעותית אחרי שבשנים האחרונות צרפת הייתה המדינה ממנה עלה המספר הרב ביותר של עולים.
עוד עלה ביום העיון, כי גם כיום – כמעט עשור אחר תחילתה של העלייה מצרפת - מדינת ישראל לא ערוכה לקליטת העולים, וטרם הגדירה תכנית אסטרטגית ייעודית שתאפשר לה לקלוט עשרות אלפי עולים בצורה מיטבית.

הבעיה המרכזית עמה העולים מצרפת מתקשים להתמודד היא בעיית התעסוקה, הבאה לידי ביטוי בחוסר הכרתה של המדינה בהסמכה של מאות אחיות עולות שהוסמכו במוסדות צרפתיים, זאת למרות שמערכת הבריאות בישראל סובלת ממחסור חמור בכוח אדם. בנוסף עולים בעלי מקצועות כדוגמת, פסיכולוגים ומהנדסים, שהוכשרו בצרפת לא יכולים לעבוד במקצועות אלו בארץ. חלקם מנסים להתמודד ומסתפקים בעבודות זמניות במטרה לשרוד (טלמרקטינג, מוכרים, זבנים), וחלקם מבינים שיוכלו לחיות בישראל רק במידה ויעבדו בצרפת ויחיו על קו ישראל-צרפת (תופעה שזכתה לכינוי "עליית בואינג").
בעיה חמורה נוספת שעלתה במהלך יום העיון היא השתלבות העולים מצרפת במערכת החינוך הישראלית. בהשוואה לשאר התלמידים במגזר היהודי, הישגיהם הלימודיים של העולים מצרפת כגון זכאות לבגרות אינם גבוהים, יחד עם שיעורי הנשירה הגבוהים יש בכך כדי להצביע על הקושי הרב של התלמידים יוצאי צרפת להשתלב במערכת החינוך.

ד"ר קארין אמית, ראש התכנית לתואר שני בהגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, ערכה מחקר יחד עם ד"ר שירלי בר לב בנושא: זהות טרנס לאומית של עולי צרפת. מחקר זה בחן את כינונה של זהות טראנס-לאומית בקרב עולים מצרפת המועסקים בחברות המעניקות שירותים בצרפתית לקהלים בצרפת. מנתוני מהמחקר עולה כי 64% מהמרואיינים מועסקים במוקדי שירות טלפוני, כ-10% נמצאים בתהליך הקמה של חברה עצמאית והיתר עובדים כבעלי עסקים קטנים. מסקנות המחקר מצביעות על כך שהעולים תופסים את מקום העבודה כאמצעי פרנסה בלבד ולא כמסלול קריירה וכי קיימות השלכות אפשריות של זיקה כפולה הן לארץ המוצא והן לארץ הקולטת.

תוצאותיו של סקר נוסף שנערך ביוזמת עמותת "קעליטה" - ארגון הגג של עולי צרפת בישראל שופך אור נוסף על בעיית התעסוקה של העולים מצרפת לישראל ומציג נתונים לפיהם 65% מתוך פוטנציאל העובדים, מחפשים סיוע במציאת עבודה, 40% עובדים בתחום שונה מזה שעסקו בחו"ל מתוך אילוצי הקליטה, ו 37% מקרב העולים משנת 2014 בגילאי העבודה – אינם עובדים!
עוד הוסיף אריאל קנדל, מנכ"ל עמותת "קעליטה" ואמר: "מדינת ישראל עומדת לפספס גל עלייה עצום של יהדות צרפת. בעיית התעסוקה, לצד בעיית החינוך, הן הגורמים המרכזיים לירידה במספר העולים מצרפת, ומכשול מרכזי העומד בפני מי שמתלבט האם להגיע לארץ".