תערוכת "גלים" - פתוחה לציבור
"גלים" - על משמעותו של הצבע השחור באמנות ועל היחסים בינו לבין שאר הצבעים | אוצר: דר' גיא מורג צפלביץ'
במסגרת חגיגות הסיגד, חגם של קהילת יוצאי אתיופיה הנחגג מידי שנה בקמפוס המרכז האקדמי רופין, נפתחה ב- 29 לנובמבר התערוכה "גלים" שמנסה לבדוק את פעולות הגומלין בין השחור לצבעים האחרים, מבחינה אופטית, סימבולית וכמובן בהקשר הישראלי, ביחס ליחסים התרבותיים בין השחור ללבן בישראל. התערוכה לא מנסה להצטרף למחאה כזו או אחרת, אלא מתייחסת למקומה של האמנות על הציר האסתטי ההיסטורי ועל המשמעויות החברתיות של צבע. מטרתה לעורר דיון פוליטי ואמנותי, על משמעויות הצבע במשולש בין אמנות, אדם, חברה.
צבע הוא הכינוי הניתן לתפיסת הראייה של האדם של אורכי גל של אור. תחושת הצבע נוצרת במוח בעת צפייה בעצמים שמגיע מהם אור אל העין, בהתאם לספקטרום של האור וליכולת ראיית הצבעים של הצופה. צבעים הנתפסים כבהירים מחזירים לעין הצופה אור רב יותר מאלו הנתפסים ככהים, והצבע השחור סופג את רוב אורכי הגל. אולם לצבע אין רק משמעויות אופטיות, של יופי, הדר והפרדה בין משטחים פיזיים – אלא גם בעל משמעויות פוליטיות, חברתיות וסימבוליות. (מויקיפדיה)
היצירה: " 39 מעלות בצל " | האומן: רוני לנדה
אמנות עוסקת בין היתר בקומפוזיציה ומשמעויות של תוכן מול צבע. מאז ומעולם אנשים עשו שימוש בצבע השחור, שהינו הכלה של כל הצבעים ביחד, אולם צבע זה שהוא פרשנות אנושית בלעדית, הפך לאחד הגוונים הרווחים ביותר וסימבול לרע, לאבל, לקושי, פחד ומוות. יחד עם האמנות החזותית, גם האמנות המילולית (ספרות, שירה, כתיבה) לקחה את הצבע השחור והשליכה עליו משמעויות בעיקרן התפיסה של השחור כרוע. למשל: המושגים "חתול שחור", "חיים שחורים", "שחור בנשמה" ועוד – הם כולם משפטים המקבעים במחשבה ובתודעה כי שחור = רע. וכאשר מפגש אסתטי/ שיפוטי זה פוגש בני אדם, מתחילות בעיות.
מוצגים מתערכות "גלים" במרכז האקדמי רופין
מוצגים מתערכות "גלים" במרכז האקדמי רופין
הדוגמה הבולטת ביותר היא אפליה על רקע צבע העור. בני האדם שונים זה מזה בצבע עורם, ולמרות החלוקה לכמה צבעי בסיס – בכל תרבות "יודעים" להפריד בין גוון אחד למשנהו ברמת דיוק גבוהה מאוד. ישראל כמדינת הגירה מכילה בתוכה אוכלוסיות שונות, עולים מאמריקה, אפריקה, אסיה ואירופה. ממדינות רבות מאד, וכשהמפורסמת ביותר בשנים האחרונות (ואולי גם מהאחרונות בגלי העלייה של שלושים השנים האחרונות) היא קהילת יוצאי אתיופיה שהחלה להעלות לתודעה את ההפרדה על רקע הצבע בישראל.
מוצגים מתערכות "גלים" במרכז האקדמי רופין
מוצגים מתערכות "גלים" במרכז האקדמי רופין
השאלה האופטית והאסתטית – כלומר שיפוט ע"פ צבע כאובייקט המכיל בתוכו משמעויות תרבותיות – היא מאפיין עיקרי, גם אינו מנוסח בצורה זו, במחאת יוצאי אתיופיה בשנים האחרונות. אתיופיה היא מהמדינות המרתקות והעשירות ביותר באפריקה, עם השפעות של התרבות האיטלקית, קולינריה מפותחת, תרבות משגשגת, שווקים, נופים וקפה משובח. אך כל אלו משוטחים ומורחקים מהשיח בישראל, רק בגלל... צבע. לאורך השנים יוצאי אתיופיה שמרו על שתיקה, אולם הדור החדש שנולד בישראל אינו מוכן לקבל זאת עוד ויצא למלחמה על זכויותיו.
מוצגים מתערכות "גלים" במרכז האקדמי רופין
התערוכה פתוחה לציבור בשלושת החודשים הקרובים | בימים א'-ה' בין השעות 09:00-16:00 וביום ו' 09:00-13:00
המשתתפים: אור טסמה אברהם / גדעון אגז'ה / מאיה אטון / שי עיד אלוני / אוהד אלימלך / לילך בר עמי / שרית גופן / אריק וייס / רחלי חבה שרפשטיין / טל טנא צ'צ'קס / גולי כהן / רוני לנדה / אילנית נאוטרה / NORITAMY / פוגי נעים/ חנן קדמי/ יובל קדר/ שולה קובו/ מורן קליגר/קרן שפילשר/