תעלומה: מדוע גדל בעשור האחרון מספר הכרישים ששוחים קרוב לחופי ישראל בעונת החורף?

לדר' ירון טיקוצ׳ינסקי מבית הספר למדעי הים יש כמה הסברים

דר' ירון טיקוצ'ינסקי - בית הספר למדעי היםימי החורף הקרים והגשומים מביאים עמם בשנים האחרונות לים התיכון סוד שרק מעטים נחשפו אליו. הרוחות והגלים הסוערים מסתירים את שידוע לדייגם, לצוללנים, ליורדי הים ולחוקרים. קרוב לחופי הים התיכון, השקטים בדרך כלל, מצויות להקות כרישים גדולות, בעלי סנפיר מרשימים בגודלם שצולחים מרחקים ארוכים כשטמפרטורת המים יורדת, רק כדי להגיע לכאן. עבור הביולוגים הימיים, מדובר בתעלומה. איש אינו יודע מדוע בעשר השנים האחרונות מספרם גדל. איש אינו יודע מדוע לפני 20 שנה דווח על פרטים בודדים בלבד והיום מדובר בעשרות. הכרישים נצפים בדרך כלל בחדרה, באשקלון ובאשדוד.

דר' ירון טיקוצ'ינסקי מבית הספר למדעי הים, ביולוג וחוקר ימי בבית הספר למדעי הים ברופין, שעוקב אחרי אוכלוסיית הים התיכון מקמפוס מכמורת, סבור שיש לו כמה הסברים שיכולים לתת מענה לתעלומה. טיקוצ'ינסקי מייחס משקל חשוב בהעדפה של הכרישים את חופי ישראל לזרמי המים החמים שפולטים מתקני ההתפלה ותחנות הכוח. מרכיב נוסף בשיקול דעתם של הכרישים הוא המזון שזמין להם בסביבה.

תהיה הסיבה אשר תהיה, מדובר במחזה מרהיב. הסנפירים הארוכים, שעולים אל מעל לפני המים, מזכירים סרטים מצינות מתח מסרטי קולנוע. עם זאת, מציין טיקוצ'נסקי, למרות התדמית המפחידה ומאיימת של הכרישים, הם בסך הכל מגיעים לאזורנו לחפש כאן קצת שקט ומרגוע ואינם תוקפניים כלפי בני אדם ברוב המקרים.

הכרישים ניזונים מדגת הים התיכון, חוששים מציידים שגורמים להכחדתם ומבקשים ב-30 שנות חייהם להספיק להעמיד דור צאצאים חדש שעתיד לשמור על האיזון האקולוגי בים התיכון. עד כה נצפו בישראל כ-50 מינים של כרישים, כשהנפוץ שבהם הוא הסנפירתן.

 מאחר שמדובר בתופעה חדשה יחסית. מעט מאוד עוסקים בחקר כרישים במסגרת האקדמיה הישראלית ודר' טיקוצ'ינסקי שייך לקבוצה קטנה של חוקרים. את מחקריו שבינהם  מיפויי הגנום של צבי הים, כמו גם חקר האוכלוסיות בים התיכון, הוא מנהל בקמפוס מכמורת של המרכז האקדמי רופין שם נמצאים אתרי ההטלה של צבי הים, כמו גם מעבדות המחקר הכמעט יחידות בישראל לנושא הים התיכון במסגרת בית הספר למדעי הים של רופין.