• אז איך את אוהב.ת את הכרטיס טיסה שלך לתאילנד?

    כל יום בממוצע אנחנו מקבלים כ- 35,000 החלטות!! מתי לשתות קפה ואיפה, איזו פנייה לקחת בכביש ואיזו חולצה ללבוש היום. אבל יש החלטות, בעיקר כלכליות, שאנחנו חייבים להקדיש להן תשומת לב גבוהה יותר. לדוגמא: איך להתנהל בחופש? ואיך כל זה משפיע על הכיס.

    קרא עוד

  • אז איך את אוהב.ת את הכרטיס טיסה שלך לתאילנד?

    כל יום בממוצע אנחנו מקבלים כ- 35,000 החלטות!! מתי לשתות קפה ואיפה, איזו פנייה לקחת בכביש ואיזו חולצה ללבוש היום. אבל יש החלטות, בעיקר כלכליות, שאנחנו חייבים להקדיש להן תשומת לב גבוהה יותר. לדוגמא: איך להתנהל בחופש? ואיך כל זה משפיע על הכיס.

    קרא עוד

טקס מצטיינים 2022

טקס מצטיינים 2022

טקס המצטיינים השנה התקיים ב-12/12/22 ואיתו ההתרגשות של הסטודנטים והמשפחות שהגיעו לחגוג את הישגיהם של יקיריהם בערב של מצוינות אקדמית ועשייה חברתית בעלת ערך של בוגרי רופין.

קרא עוד

דור ה-Z בפרנקפורט

דור ה-Z בפרנקפורט

עוד לפני שגרמניה לא עלתה לשמינית גמר מונדיאל 2022, נתנאל אטיאס, סטודנט שנה ג' לכלכלה ומנהל ייצג את המרכז האקדמי רופין במשלחת סטודנטים בפרנקפורט בכנס DISK2022.

קרא עוד

פתרון המשבר העולמי בשרשרת האספקה נמצא בבינה המלאכותית

פתרון המשבר העולמי בשרשרת האספקה נמצא בבינה המלאכותית

אימוץ בינה מלאכותית בניתוח של חיזוי ביקושים, תכנון מערך ההובלות, בחירת ספקים, ניהול מלאי ועוד יביא לשינויים משמעותיים בתפעול שרשרת האספקה ויהפוך אותה לסתגלנית, זריזה וגמישה ומותאמת לתנודתיות הצפויה בשווקים בעתיד הנראה לעין. מה הם האתגרים באימוץ זה?

קרא עוד

מי לא אוהב את הים בישראל?

בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים מגלים שנולדה לצדנו מדינת ים. הנתון המפתיע הוא שהשטח הימי ששייך למדינת ישראל גדול מהשטח היבשתי שלה!

מדינת ישראל-ים הייתה שם תמיד.
ועכשיו כשצפוף לנו, כשגילינו גז טבעי, כשהתפלנו מים, כשאנחנו יודעים ש98% מהסחר נערך דרך הים ואנחנו כבר כמעט 9 מיליון ישראלים שרוצים ליהנות מהמשאבים בלי לקלקל אותם, הגיע הזמן לרתום את מדינת הים - למדינת היבשה.

הנה כמה דוגמאות:
לישראל כ-195 ק"מ של חוף בים התיכון, רק 56 ק"מ של שמורות טבע וחוף ים פתוח ורק כ-18 ק"מ בלבד הינם חופים מוכרזים לרחצה. אם בקום המדינה היו לכל אחד מאתנו 25 ס"מ חוף בממוצע, כיום יש לכל אחד רק 2 מילימטר בממוצע, וזה רק, ילך ויצמצם!
כבר עכשיו יש תכניות על הנייר לבניית 'איים מלאכותיים', שירכזו חלק מהפעילות שחוסמת לנו את הגישה לחוף היבשתי. שדות תעופה, בסיסי חיל הים, תחנות כוח ומיזמים נוספים צריכים לעבור דירה למדינת ישראל-ים.
כיום 70% מהמים שאנחנו שותים מותפלים מהים. יש לנו 5 מתקנים מהגדולים בעולם להתפלה ומתוכננים עוד שניים נוספים שישחררו אותנו מדאגה יומיומית לגובה מפלס הכנרת. אבל תוצרי הלוואי של ההתפלה מזיקים לחי ולצומח בים ובחוף. איך אנחנו מבטיחים שהגידול בצריכה לא יפגע בסביבה החופית והימית?
ומה לגבי התושבים האמתיים של הים, שמזמן שחו מכאן לחופי קפריסין, טורקיה, ומערב הים התיכון?
95% מכל הדגים שאנו אוכלים מיובאים ממדינות אלו. כישראלים אנחנו אוהבים לאכול דגים, אבל מתוך 5% דגים כחול לבן רק 2.5% באים מחקלאות ימית.
חוות הדגים בים יכולות לשנות את התמונה והפריצה הטכנולוגית שלהם כבר כאן. תעשיית הדייג משתנה, והשינוי דורש מומחיות.
בישראל יש 70 אלף רישיונות שייט, אבל רק כ-3,000 מקומות עגינה ליאכטות. לצורך כך המדינה מקדמת תכנית להקמת מרינות נוספות בתל אביב, נתניה, חדרה, חיפה. מי ינהל את המהלך הזה בעשור הקרוב ? מי יעקב, יינטר ויתריע אם תהיה פגיעה בסביבה. התשובה היא – אנשים שמבינים את חוקי הים.
האנרגיה והגז הטבעי הביאו למרחב הימי נקודות ישוב חדשות. תמר, תנין, לוויתן, דולפין, שמשון ואפילו אפרודיטה...כולם נקודות ישוב בתעשיית האנרגיה. 
אין ספק שכדי לנהל את המרחב הימי נזדקק לאנשים איכותיים שמבינים את הפוטנציאל הכלכלי, פועלים לפיתוחו ומבינים את החשיבות בשמירה עליו.
ועוד לא דיברנו על נמלים, על אנרגיה מרוח ומגלים ועל התחזיות הוודאיות של עליית מפלס מי הים כתוצאה מהתחממות כדור הארץ ואיך כל זה ישפיע על 5 מיליון תושבים שגרים סמוך לחוף.
במדינת ישראל מספר המועסקים ביבשה עומד על כ 4 מיליון איש ואשה, ומספר המועסקים בים עומד על כ-500. 
אפשר להניח שכאן יש הזדמנות גדולה.