• "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

  • "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

"אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים", אומר פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. "אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות". "כשסטודנט שואל אותי למה בכלל לעשות תואר במדעי הים, הוא מרים לי להנחתה", מספר בחיוך פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. הוא מצביע בידו מערבה, אל הים הנשקף ממשרדו, ומוסיף: "אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים. אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות".

קרא עוד

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

ב-6.6.23 התקיים במרכז האקדמי רופין, טקס הענקת תארים לשנת 2023, לכ-1,215 בוגרים ומוסמכים, מתוכם 20 מוסמכים מצטייני הנשיא. האירוע התקיים בנוכחות פרופ' אביעד קליינברג, נשיא המרכז האקדמי רופין, מר רענן דינור, יו"ר הועד המנהל, חברי סגל והנהלה, דיקאני הפקולטות, בוגרים ובני משפחותיהם שמילאו את הקמפוס בהתרגשות וחיוכים. העיתונאית הגב' דנה וייס הנחתה את הערב והזמר אוהד שרגאי הנעים את אוזננו במהלכו.

קרא עוד

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

מאמר דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

קרא עוד

שר האוצר ליברמן: שינוי אמיתי או התרסקות קשה

העובדה שמפלגתו של ליברמן מונה ח"כים בודדים, ושהממשלה תהיה מורכבת מסיעות רבות שאינן תמימות-דעים ביחס לנושאים השונים - תקשה מאוד על שר האוצר לקבוע מדיניות משלו ותעמיד אותו במבחן קשה

 מאת מאיר שטרית , ראש התמחות "מנהיגות, אסטרטגיה וניהול בכיר" בתכנית התואר השני במנהל עסקים במכללת רופין

השבעתה של ממשלת השינוי תעמיד מידית במבחן אמיתי את יכולתה ורצונה של הממשלה הזאת לשנות את סדר העדיפויות במדינה. בין כל השרים, הנבחן הראשון ברצינות כוונותיו והצהרותיו יהיה שר האוצר המיועד אביגדור ליברמן. האם הוא זה שיגרום לשינוי מסלול של חלוקת תקציב המדינה ויקבע מסלול חדש הגיוני יותר שייתן עדיפות לבעיות הבוערות?

האם העברת תקציב מיידית - בהתחשב בכך שהפעם האחרונה שבה דנה הכנסת בתקציב הייתה בשנת 2017, אז אישרו את תקציבי 2018-19, ומאז אין תקציב מדינה כלל - תבטל את המנהג המגונה של הקצבות קואליציוניות לכל מפלגה, כולל למפלגתו של ליברמן? צריך להבין שמדובר בהקצבות המסתכמות במיליארדים רבים שיכלו להיות מתוקצבים ממזמן לבעיות הבוערות במשק.

האם ליברמן יקטין את ההקצבות למפלגות החרדיות, כפי שהוא התבטא לאורך כל תקופות הבחירות האחרונות? האם ידרוש להחזיר את תוכניות הליבה למערכת החינוך החרדית כתנאי להקצבת מערכת חינוך זאת? או שנמשיך לגדל דור שיוצא ממערכת החינוך ללא הכישורים האלמנטריים להשתלב בשוק העבודה? האם הוא יממש את הבטחתו להעלות את גובה הפנסיה לעולים החדשים, ועל חשבון מי?

בהתחשב בעובדה שליברמן מקבל משק עם גירעון ענק בגין הקורונה, האם הוא ינקוט צעדים המתחייבים כדי לצמצם את הגירעון הזה בשנים הקרובות החל מעכשיו? האם הוא ישנה את מדיניות החל"ת הבלתי אחראית שהונהגה בישראל מאז הקורונה ואשר גורמת לכך שצעירים אינם מוכנים לחזור לעבודה על אף הביקוש העצום לעובדים?

לאור עמדתו שהעלאת מסים זה לא חכם ולא אפקטיבי, האם ינקוט את הצעד המתחייב מעמדה זו ויקצץ את תקציב המדינה דרמטית ואת הסקטור הציבורי היקר? האם יתמודד בהצלחה עם היקף תקציב הביטחון, אשר גדל בשנים האחרונות לממדים עצומים ללא הצדקה ותוך תמיכה כמעט אוטומטית של הממשלה בהגדלת התקציב?

העובדה שמפלגתו של ליברמן מונה חברי כנסת בודדים, ושהממשלה תהיה מורכבת מסיעות רבות שאינן תמימות-דעים ביחס לנושאים השונים שמניתי לעיל וביחס לאחרים, תקשה מאוד על שר האוצר לקבוע מדיניות משלו, כזכור, כדי לאשר תקציב צריך ראש הממשלה לאשר את התקציב לפני הגשתו לממשלה, ובתוך הממשלה יש סיעות עם גישות סותרות, כך שלא כל צעד יזכה בהכרח לתמיכה בממשלה ובכנסת.

לנוכח המצב, לדעתי הדרך הנכונה ללכת היא לקבוע מדיניות כלכלית שתקבל ביטוי בתקציב שבה יפעל בדיוק בהתאם לצעדים של כלכלה נכונה, כולל איזון בין העלאת מסים לבין קיצוצים בתקציב. ביטול הוצאות מיותרות של הממשלה, השקעה בתחום התעסוקה כדי להעלות את הפריון במשק הישראלי אשר מפגר לעומת מדינות מפותחות. זוהי הזדמנות פז לטפל ברצינות בחברה הערבית ולשלבה בחברה הישראלית, ובכך להיענות לשאיפתם של רבים להיות חלק אינטגרלי מהחברה בישראל.

צריך לבטל את הטבות המס המפליגות לסקטורים שונים, אשר מסתכמות בעשרות מיליארדים לשנה שמוזרמים דווקא לקבוצות החזקות במשק. יש להשקיע יותר באוכלוסיות החלשות, בעיקר בתחום החינוך, כדי לייצר להן אפשרות להשתלב בחברה הישראלית עם כשירויות הדרושות. צריך להעלות את תלמידי ישראל לרמה יותר גבוהה בהשוואה עולמית, בניגוד למצב הנוכחי בו תלמידי ישראל הם בין האחרונים במדינות ה-OECD.

כזכור, הממשלה החליטה להקים קרן לדורות הבאים מכספי הגז שיועברו למדינה. ואכן המדינה כבר פועלת להקים את הקרן הזאת. ההכנסות הצפויות הן ענקיות, ולכן אני מציע להקפיא את הקמת הקרן, ובמקום זאת להעביר את כל רווחי הגז לצמצום החוב הממשלתי שעומד כיום על כ-72 אחוזי תל"ג. אם החוב יצומצם לאפס, המשמעות היא חיסכון של תשלום ריבית שנתית בתקציב המדינה של- 42 מיליארד שקל לשנה. כך שפשר יהיה להגדיל את תקציב ההוצאות האזרחיות של הממשלה בתחומי - החינוך, הבריאות הרווחה, ועוד מבלי לחרוג ממסגרת התקציב. רק לאחר השגת מטרה זאת נעביר את כספי הגז שייכנסו לקרן הדורות הבאים - כך לא נזנח את הדור הזה שמחייב טיפול ראוי יותר ואשר יבטיח דורות עתידיים טובים יותר.

צעד אחד כבר הוחמץ, והוא צמצום מספר משרד הממשלה ל-18 בלבד, וזאת לנוכח נסיבות הקמתה של הממשלה. אני מניח כי לא היה מנוס מכך. יש להימנע משגיאות נוספות. רק פעולה משותפת של המפלגות בממשלה לטובת העם והמדינה תביא לכך שיחול שיוני דרסטי בחברה הישראלית ובמערכת הפוליטית הישראלית.

 

לקריאת המאמר המלא שפורסם בגלובס בתאריך 14.6.21 לחצו כאן