• שליחות אקדמית

    לראשונה יצאה לפולין משלחת אקדמית מטעם המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, הכוללת חוקרות הגירה, פליטות וטראומה, ששמה לה מטרה ללמוד ולתרום מהידע שצברה לגורמים שונים המעורבים בקליטה הראשונית של הפליטים מאוקראינה בפולין ובישראל.

    קרא עוד

  • שליחות אקדמית

    לראשונה יצאה לפולין משלחת אקדמית מטעם המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, הכוללת חוקרות הגירה, פליטות וטראומה, ששמה לה מטרה ללמוד ולתרום מהידע שצברה לגורמים שונים המעורבים בקליטה הראשונית של הפליטים מאוקראינה בפולין ובישראל.

    קרא עוד

הגיע הזמן לשינוי: הכלכלה מצליחה אבל רבים מהאזרחים עניים

הגיע הזמן לשינוי: הכלכלה מצליחה אבל רבים מהאזרחים עניים

הטיפול ביוקר המחיה אינו מספק • דרושה תפיסה חדשה שכוללת הורדת מע"מ דיפרנציאלית, טיפול בספסור הקרקע וטיפול בחוב הלאומי

קרא עוד

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

יוד הוא יסוד החיוני לבריאות האדם. האוכלוסייה בישראל סובלת ממחסור ביוד, בעיקר בשל היקפי ההתפלה הגדולים בארץ, שגורמת לסילוק היוד (כמו גם מינרלים אחרים) מהמים, ומכיוון שלא קיימת בישראל מדיניות להעשרת יוד בתזונה.

קרא עוד

המעונות לגיל הרך בקריסה, הממשלה צריכה להעלות הילוך

המעונות לגיל הרך בקריסה, הממשלה צריכה להעלות הילוך

הצוות לא עובר הכשרה והסייעות עוזבות: זה הזמן להחלת הפיקוח על מעונות עם פחות משבעה ילדים ולתוספת תקציב משמעותית

קרא עוד

"התאבדות אינה גזירת גורל"

דר' יוסי לוי בלז מהמרכז האקדמי רופין מתייחס למחקר בנושא מניעת אובדנות בישראל כייעוד, מתוך תחושת שליחות ואמונה שניתן להציל חיי אדם וניתן למנוע את ההתאבדות הבאה

דר' יוסי לוי בלז, פסיכולוג קליני, ראש המחלקה למדעי ההתנהגות וראש תוכנית אלונים למצטיינים במרכז האקדמי רופין, רואה בתחום ההתמחות המחקרי שלו ייעוד. עיקר מחקריו של דר' לוי בלז מתמקדים בדרכים להבין את הסיבות להתנהגות הטראגית והחריפה כל כך של התאבדות. "כל המחקר שלי מונע מהרצון להציל חיים. יש כאן אג'נדה מחקרית ולצידה אג'נדה טיפולית. אני מאמין שהתאבדות אינה גזירת גורל, כך שאם נדע להושיט יד מתאימה ולהבין איך אפשר לסייע, נוכל להציל חיים ולשנות, אולי, את אותה בחירה קשה המשפיעה לאורך שנים על הפוגעים בעצמם ועל בני משפחותיהם". מעבר לעשייה המחקרית, דר' לוי בלז פועל גם במישור הציבורי והוא משמש בן השאר כחבר הנהלה בעמותת "בשביל החיים", כמו גם ראש תחום פסיכודיאגנוסטיקה בתוכנית לתואר השני בפסיכולוגיה קלינית וקלינית גרונטולוגית במרכז האקדמי רופין.
בישראל, מתים כל שנה יותר בני אדם מהתאבדויות מאשר בתאונות דרכים!

דר' יוסי לוי-בלז: "המחקר שלי מונע מהרצון להציל חיים"דר' יוסי לוי-בלז: "המחקר שלי מונע מהרצון להציל חיים""אני מוצא חיבור טבעי בין עבודת המחקר שלי והגישה הערכית של המרכז האקדמי רופין. הרוח הכללית של רופין מלווה באמונה במעורבות חברתית, מתוך הבנה שאקדמיה היא לא רק מגדל השן, אלא מוקד של השפעה על החברה. לכן, חברי הסגל שלנו במחלקה למדעי ההתנהגות הם לא רק חוקרי מעבדה, אלא כאלה שיוצאים לשטח ומחפשים במחקר שלהם מענה לצרכים ובעיות חברתיות. ההתאבדות היא מגיפה עולמית. קרוב למיליון בני אדם מתאבדים בעולם כל שנה.  מטרתנו היא לעורר מודעות ובסופו של דבר, להביא להשקעת משאבים לאומיים באופן שיאפשר הקטנת התופעה", ממשיך דר' לוי בלז. "הידע המחקרי שלנו ושיתופי הפעולה על מסגרות בריאות הנפש בצה"ל היו חלק מהסיבות לירידה המשמעותית של 75% באחוזי מקרי ההתאבדות בצה"ל, זה אומר כך וכך חיילים שפשוט ניצלו ממוות", מסכם דר' לוי בלז  את התייחסותו לחיבור בין המחקר במרכז האקדמי רופין וההתייחסות וההשפעה שלו על תופעות בחברה הישראלית.

"נכון, המספרים גבוהים מאוד. אבל, עדיין יש מה לעשות. לחברה הישראלית יש מאפיינים ייחודים שמציבים אותה במקום טוב באופן יחסי לחברות אחרות בעולם". מסביר דר' לוי בלז את הגישה הסוציולוגית להבנת התופעה, ומדגיש את המודל המחקרי של דורקהיים, שקבע שללכידות החברתית יש השפעה של שיעורי ההתאבדות בחברה. "אנחנו חברה ים-תיכונית, שמתבססת על שייכות וקרבה. ההרגשה של 'אני חלק ממשהו גדול' מסייעת להפחתת שיעורי ההתאבדויות. כמו כן, באותו אופן מסייעת גם יכולתנו להחצין ולבטא רגשות והיכולת 'לקטר'. אלה תכונות המתוארות בספרות המחקרית כיכולות חשובות לביטוי של מצוקה כשצריך. במחקרים שביצענו גילינו כי אנשים המסוגלים לחשיפה עצמית וביטוי של מצוקה הינם אנשים שמתמודדים טוב יותר עם מצבי הלחץ בחייהם והסיכון האובדני שלהם נמוך יותר. לשם אנו מכוונים גם את מערך הטיפולים שאנו מציגים למטופלים הסובלים מדיכאון ואובדנות".


על הקשר בין התאבדות לבין עלייה
דר' לוי בלז מתייחס בדבריו לגורם חשוב מאוד בחברה הישראלית- העלייה, או הגירה כפי שהיא מוגדרת בספרות המחקרית. מחקרים אקדמיים מראים שיש קשר חזק בין שיעורי הגירה בחברה לבין שיעורי התאבדות בה. "כשליש מקרב המתאבדים בישראל הם עולים. וגם כאן יש מדרג סיכונים. ה'צבר' בתחתית, מעליו עולה מברית המועצות ומעליו במספרים מפלצתיים נמצאים גברים שעלו מאתיופיה. ייתכן שהקושי שלנו להבין את הניואנסים של העולים לגבי איתותי מצוקה ואיתותי דיכאון הם חלק מהסיבות לשיעורים עצומים אלה". לכן, חשוב כל כך ללמוד ולהעמיק במאפיינים התרבותיים ובדרכים של הבעת מצוקה באוכלוסיות שונות, בדיוק כפי שנעשה אצלנו במכון להגירה ושילוב חברתי ולתוכנית לתואר שני בהגירה ושילוב חברתי. "עם זאת, חשוב להדגיש, שאם נדע להבין ולשמוע איתותים אלו מבעוד מועד, נוכל להקטין את שיעורי ההתאבדויות באוכלוסיות אלו. זהו עוד תחום שבו מוצא דר' לוי בלז את החיבור החשוב בין המחקר והתרומה לחברה הישראלית.

"מבחינתי, היתרון הגדול שלנו ברופין הוא הדינמיות והראש הצעיר, הסקרן והמוכן להעיז. במחקרים שלנו אנחנו הופכים כל אבן ומוכנים לבדוק גם הנחות יסוד ואקסיומות שכאילו כבר ידועות ומקובלות. ההשוואה בין אוניברסיטה גדולה אלינו דומה להשוואה בין אוניית משא גדולה לבין סירת מרוץ. אנייה גדולה צריכה לעמול קשה לכל תנועה של כמה מעלות. אנחנו כמו סירת המרוץ יכולים להגיב מהר יותר, זריזים ופעילים. זה למשל מאפשר לנו לראות את הצורך ולהגיב לו. כך, שבימים אלה אנו מקימים את המרכז הייחודי בארץ לחקר האובדנות והכאב הנפשי. לשם כך גייסנו את פרופ' אלן אפטר, חוקר בעל שם עולמי בתחום מניעת אובדנות בקרב בני נוער, שיעמוד בראש המרכז. אנו מאמינים שמרכז כזה, ושיתופי פעולה הקשורים למחקר, מניעה והסברה בתחום יוכלו לסייע להבנתנו את הנושא ולתרום להצלת חיים. זו הגישה החברתית שלנו וזו בדיוק הגישה החברתית של המחלקה למדעי ההתנהגות ושל המרכז האקדמי רופין כולו".