• "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

  • "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

"אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים", אומר פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. "אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות". "כשסטודנט שואל אותי למה בכלל לעשות תואר במדעי הים, הוא מרים לי להנחתה", מספר בחיוך פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. הוא מצביע בידו מערבה, אל הים הנשקף ממשרדו, ומוסיף: "אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים. אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות".

קרא עוד

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

ב-6.6.23 התקיים במרכז האקדמי רופין, טקס הענקת תארים לשנת 2023, לכ-1,215 בוגרים ומוסמכים, מתוכם 20 מוסמכים מצטייני הנשיא. האירוע התקיים בנוכחות פרופ' אביעד קליינברג, נשיא המרכז האקדמי רופין, מר רענן דינור, יו"ר הועד המנהל, חברי סגל והנהלה, דיקאני הפקולטות, בוגרים ובני משפחותיהם שמילאו את הקמפוס בהתרגשות וחיוכים. העיתונאית הגב' דנה וייס הנחתה את הערב והזמר אוהד שרגאי הנעים את אוזננו במהלכו.

קרא עוד

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

מאמר דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

קרא עוד

עולים לישראל וממשיכים לעבוד בחברות צרפתיות

מחקר שערכו חוקרות הגירה מהמרכז האקדמי רופין מצא כי עולים מצרפת, שמספרם שולש בחמש שנים האחרונות, משתלבים בחברות צרפתיות המשרתות קהל בצרפת

מחקר, שבוצע במכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, חושף תופעה מעניינת בקרב העולים מצרפת- תעסוקה בחברות דוברות צרפתית, הפועלות כמוקדי שירות טלפוניים לקהל דובר צרפתית, בעיקר מחוץ לישראל.

"בישראל פועלות כ–80 חברות דוברות צרפתית, המעסיקות עולים מצרפת וממוקמות בערים שבהן יש ריכוז של עולים מצרפת", אומרות החוקרות, דר' קארין אמית ודר' שירלי בר לב. "כ–50% מהעולים מצרפת בשנים האחרונות התנסו בעבודה בחברות אלה שמספקות שירותים שונים לקהלי יעד בצרפת (חבילות נופש, קורסים, ביטוח, שירותי תמיכה לטלפונים ניידים וכו'). העולים מוצאים בקלות יחסית תעסוקה בחברות, ובמשך שעות העבודה שלהם נמצאים במובלעת צרפתית, שלרוב אינה קשורה לשוק העבודה הישראלי. אחד המרואיינים במחקר סיפר 'כשאני מגיע למקום העבודה בבוקר אני מעביר את הדרכון שלי וחוזר לצרפת'".

העולים, התופסים את מקומות העבודה האלה כמקומות זמניים המאפשרים פרנסה קלה ושילוב כלכלי מהיר, מעידים כי הם נאלצים להישאר במקומות אלה בשל קשיי שפה וחוסר היכרות עם שוק העבודה הישראלי. התחושה כי מקומות העבודה האלה בולמים את השתלבותם בשוק העבודה הישראלי בולטת יותר בקרב עולים בעלי השכלה אקדמית.

ד"ר אמית וד"ר בר לב ביקשו לברר מהן ההשלכות של דפוס תעסוקתי זה על תחושת ההשתייכות והזהות של העולים. האם עולים שנמצאים בעבודה "בצרפת" ירגישו פחות בבית בישראל?

ממצאי המחקר היו מפתיעים: למרות הסגירות התרבותית של העולים, הם מרגישים חלק מהחברה הישראלית. "הסבר לממצאים אלה נעוץ במניעי העלייה הציוניים והדתיים הבולטים של עולי צרפת, ובעובדה כי רובם מגדירים עצמם כקשורים לדת היהודית (מסורתיים או דתיים)", קובעות החוקרות. "מקומות העבודה המתנהלים בצרפתית מטפחים את הזהות היהודית, וייתכן שבאופן זה מפצות על הסגירות התרבותית של העולים. כך ניתן ללמוד מהמקרה של המרואיינת שרה, עולה חרדית מצרפת, שעונה בעבודה לשם מרי, המעירה בשיחת הטלפון הערות על מזג האוויר בפריז, בעודה יושבת בתא שמקושט בדגל ישראל ובתמונות רבנים, ובצדי שולחנה כיבוד מחגיגת ראש החודש בארגון".

מחקר נוסף שבוצע במכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, על ידי דר' סבטלנה צ'אצ'אשווילי־בולוטין, בדק את השתלבות העולים מצרפת במערכת החינוך.

מהמחקר עולה כי התלמידים העולים מצרפת נוטים להשתלב בחינוך הממלכתי־דתי ובחינוך העצמאי (חרדי) בשיעורים גבוהים במיוחד בהשוואה לכלל אוכלוסיית התלמידים בישראל.

"אף שתלמידים אלה מגיעים מבתים עם השכלה יחסית גבוהה, הישגיהם הלימודיים הבאים לידי ביטוי בזכאות לבגרות אינם גבוהים וקיימות עדויות לשיעורי נשירה מעט גבוהים מהממוצע במגזר היהודי", קובעת צ'אצ'אשווילי־בולטין. "ממצאים אלה מצביעים על קושי של התלמידים יוצאי צרפת להשתלב במערכת החינוך".

המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין הוא הראשון והיחיד בארץ. במסגרת המכון פועלת תוכנית המוסמך בהגירה ושילוב חברתי. זוהי תכנית לימודים חדשה אשר פותחה לפי אמות מידה בינלאומיות הנהוגות באוניברסיטאות מובילות בעולם החוקרות תחום זה (אוקספורד, סאן דייגו, טורנטו ועוד). התכנית עונה על צורך מחקרי, לימודי, מקצועי וחברתי שהתעורר במדינות קולטות הגירה כמו ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה וגרמניה והיא עוצבה בהתאם לצרכים הייחודיים של החברה בישראל.