"הסיעוד הוא מקצוע המספק בעולם בזכות השילוב בין ערכים, טכנולוגיה, אקדמיזציה ומנהיגות מקצועית"

ד"ר קרן גרינברג מהמרכז האקדמי רופין: "הפיכת הסיעוד לפרופסיה מקצועית ועצמאית תושלם בקרוב בזכות המשך פתיחת תוכניות אקדמיות להכשרת מומחיות קליניות בסיעוד (Nurse Practitioner), וחקיקת חוק האחיות המסדיר את העיסוק בסיעוד ומקנה להן סמכויות טיפול מורחבות"

לאחר שנות הקורונה, שבהן עמדו האחיות והאחים בישראל בחזית ההתמודדות עם המגפה, נדמה שכולם מבינים, שצוותים אלה הם שומרי הסף של בריאות החברה הישראלית. הם אלה שנמצאים בקשר יומיומי עם המטופלים ומשפחותיהם, הם האוזן הקשבת, והם אלה שעוקבים ביומיום אחרי הטיפול ומנהלים אותו בפועל.

"יש חוסר הלימה בין העלייה בצורך לשירותי בריאות בכל העולם, הנובעת מהעלייה בתוחלת החיים הממוצעת, עלייה בשיעור החולים הכרוניים, עלייה בשיעור החולים במחלות נלוות למחלות הללו ואירועים כמו מגפת הקורונה, (שכפי הנראה לא תהיה המגפה האחרונה) לבין העובדה שבישראל נמנים רק כ-6.53 אחיות ואחים לכל 1,000 נפש, לעומת מדינות ה-OECD שם היחס הממוצע עומד על 9 אחיות ל-1,000 נפש", אומרת ד"ר קרן גרינברג, ראשת המחלקה למדעי הסיעוד במרכז האקדמי רופין.

99% הצלחה ומסלול לנשים חרדיות

ד"ר גרינברג, שמנהלת בחמש השנים האחרונות את המחלקה למדעי הסיעוד תחת הפקולטה למדעי החברה והקהילה ברופין, מספרת שתוכנית תואר זה קיימת ברופין יותר מעשור, ומכשירה 90-60 בוגרות.ים בכל שנה. בנוסף, קיימת שלוחת לימודים במסגרת בית הספר לסיעוד על שם טסלר בבית החולים לניאדו באחריות אקדמית של רופין, המיועדת לבנות המגזר החרדי ומכשירה כ-30 אחיות נוספות.

 ד"ר קרן גרינברג, ראש התוכנית למדעי הסיעוד ברופין

ד"ר גרינברג גאה, לדבריה, בעיקר בשני הישגים מרשימים. הראשון - אחוז נשירה מזערי ביותר של כ-3% מהסטודנטים שהתחילו את התואר. השני מרשים אף יותר - 99% מהמגיעים לקו הגמר עוברים בהצלחה את הבחינה הסופית של משרד הבריאות Registered Nurse‏ (RN) ומקבלים תעודת אח/ות מוסמכ/ת ממנהל הסיעוד, המאפשרת להם לעסוק במקצוע.

ד"ר גרינברג: "אחוזי ההצלחה המרשימים הללו מעידים יותר מכל דבר אחר על עבודה מוקפדת של הסגל האקדמי והמנהלי בתהליך ההכשרה, שבו אנחנו מספקים לסטודנטים שלנו מעטפת תומכת מכל הכיוונים ולא מוותרים על אף אחד בדרך לתואר".

הופכים את הסיעוד לפרופסיה

תוכנית הלימודים לתואר ראשון במדעי הסיעוד ברופין מושתתת על תוכנית הליבה של מנהל הסיעוד במשרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה, וכוללת לימודים עיוניים ומעשיים במסלול ארבע שנתי. ד"ר גרינברג, שמכהנת בין השאר כחברת העמותה הישראלית למחקר בסיעוד וכחברה באגודת המצוינות בסיעוד האירופאית SIGMA, מאמינה כי לאקדמיזציה יש תרומה מכרעת לאיכות ובטיחות הטיפול הסיעודי ואין ספק שהיא מחזקת את מעמדו של מקצוע הסיעוד. "הכשרה אקדמית מייצרת אנשי מקצוע ביקורתיים ומעודכנים יותר במחקרים המדעיים שמתעדכנים ללא הרף, ומשמשים אותם בעבודתם היומיומית".

"בנוסף, העיסוק המתמיד בקבלת החלטות קליניות בשגרה ובחירום מחייב את הצוות הסיעודי להיות בעל ראייה רב-מערכתית והוליסטית, ולהתנהל על בסיס ידע מבוסס ראיות מדעיות. האקדמיזציה של התחום תוביל את הסיעוד בישראל ובעולם כמה צעדים קדימה ותסייע למצב אותו כפרופסיה. זה חשוב למקצוע עצמו ולנו כחברה. לשמחתי, מנהל הסיעוד במשרד הבריאות הוכר בשנת 2020 כמרכז לשיתוף פעולה בינלאומי למנהיגות ומשילות בסיעוד על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO). בעיניי, הכרה זו היא צעד משמעותי עבור המקצוע ומעמדו.

לימודי אח.ות אקדמאי.ת ברופין

"התהליך שבו אנו מקבלים את הסטודנטים.ות שלנו אמפתי והדרגתי. בשנה א' עוברים הסטודנטים 'סדנת הסתגלות', שמטרתה הקניית מיומנויות אקדמיות בסיסיות ויכולות למידה. ההיכרות המוקדמת וההפריה ההדדית בינם לבין עצמם מאפשרות להם לשתף בתחושותיהם, ומגבשות אותם כקבוצה", אומרת ד"ר גרינברג.

"בשנה ב', ולפני יציאתם להתנסויות קליניות בבתי החולים ובקופות החולים, נחשפים הסטודנטים.ות להתנסויות קליניות ב'מעבדת סימולציה', שבה הם מתרגלים על בובות מיוחדות מצבים מדמי מציאות, ומפתחים מיומנויות קריטיות תוך כדי הכנסת צנתרים, זונדות, קטטרים, חבישות, תיאורי מקרה ייחודיים ועוד. כאן אפשר לטעות ולתקן ללא כל חשש. בשלב מתקדם אנו מפעילים שיחקולציות - שהן סימולציות מתקדמות הכוללות שחקנים רפואיים המדמים מצבים קליניים אמיתיים מהשטח. כל ההתנסויות הללו בונות בהדרגה את ביטחונם העצמי של הסטודנטים לקראת יציאתם להתמודדות האמיתית עם המטופלים ובני משפחותיהם בעולם האמיתי. אין תחליף למגע האישי, ובהכירנו את הקשיים שיש לחלק מהתלמידים, הוספנו 'פרויקט מנחה אישי', שבמסגרתו מלווה, מכוון ומייעץ כל מרצה מספר מצומצם של סטודנטים, ומשמש עבורם כתובת ראשונית בכל סוגיה אקדמית, אישית או מנהלתית. הסטודנטים יודעים שהם לא מספר תעודת זהות עבורנו וזה ניכר בתוצאות ההסמכה הסופיות".

מעבדת סימולציות רופין

טיפול מיטבי תלוי תרבות

כיתות הלימוד במחלקה למדעי הסיעוד ברופין הן הטרוגניות ויש בהן ביטוי למגוון הקבוצות בחברה הישראלית. מחקרים מעידים כי כשירות תרבותית של מטפלים מובילה להענקת טיפול "רגיש תרבותית", טיפול יעיל, איכותי ומקצועי יותר, ואף לצמצום אי שוויון במערכת הבריאות.

ד"ר גרינברג: "ברמה האישית אני מאמינה ש'כוחנו בשונותנו', וכדי להעניק טיפול מיטבי, עלינו להכיר ולהבין את השונות התרבותית שקיימת בחברה שלנו, בין כשירות הצוות המטפל, לבין טובת המטופלים ובני משפחותיהם המגיעים מרקע תרבותי שונה (Cultural competence). בקורס 'סיעוד בחברה רב-תרבותית' אנחנו מקנים לסטודנטים ידע והבנה בהבדלים הבין תרבותיים הללו ומפתחים עמם חשיבה ביקורתית בנוגע לסוגיות בריאות בהקשר התרבותי והמגדרי.

"מעבר לדרישות מנהל הסיעוד והמל"ג, אני גאה גם בהעשרה הרחבה שאנו מספקים. תחומי העיסוק רבים מאוד – סיעוד במצבי חירום, סיעוד גריאטרי, סיעוד הילד והמתבגר, בריאות הנפש ועוד. אך המטרה שלנו בהעשרה היא לתת ערך מוסף לבוגרים שלנו. בפקולטה למדעי החברה והקהילה מתקיימים בכל שנה עשרות ימי עיון וכנסים במגוון נושאים מרתק: 'ילדים בסיכון', 'כאב', 'רב-תרבותיות', 'הגירה ובריאות', 'אובדנות', 'זקנה' ותחומי תוכן נוספים שמלווים את הבוגרים בהמשך בחייהם המקצועיים". 
ד"ר גרינברג מסכמת: "הצוותים הסיעודיים הם העוגן של מערכת הבריאות, המקצוע מגוון ומרתק ומשלב שליחות עם ביטחון לצד קידום תעסוקתי. בריאות קודמת לכל, ובלעדיה אף חברה או כלכלה לא יכולה להתפתח, לצמוח ולהצליח. בדיוק בשביל זה אנחנו כאן".