• "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

  • "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

"אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים", אומר פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. "אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות". "כשסטודנט שואל אותי למה בכלל לעשות תואר במדעי הים, הוא מרים לי להנחתה", מספר בחיוך פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. הוא מצביע בידו מערבה, אל הים הנשקף ממשרדו, ומוסיף: "אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים. אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות".

קרא עוד

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

ב-6.6.23 התקיים במרכז האקדמי רופין, טקס הענקת תארים לשנת 2023, לכ-1,215 בוגרים ומוסמכים, מתוכם 20 מוסמכים מצטייני הנשיא. האירוע התקיים בנוכחות פרופ' אביעד קליינברג, נשיא המרכז האקדמי רופין, מר רענן דינור, יו"ר הועד המנהל, חברי סגל והנהלה, דיקאני הפקולטות, בוגרים ובני משפחותיהם שמילאו את הקמפוס בהתרגשות וחיוכים. העיתונאית הגב' דנה וייס הנחתה את הערב והזמר אוהד שרגאי הנעים את אוזננו במהלכו.

קרא עוד

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

מאמר דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

קרא עוד

גשר בערפל

המדריך לזיהוי והתערבות במצבי משבר אובדני אצל חבר/ה

נתחיל מהסוף - אפשר למנוע התאבדות! כל אחד יכול לעזור ולהציל חיים.


רוב האנשים שנמצאים במשבר אובדני רוצים לחיות, אך הם מתקשים לעשות כן במציאות חייהם שנראית חסרת תקווה ומוצא.
בניגוד לסטיגמה, לדבר על התאבדות עם מישהו במצוקה לא מוביל להגברת סיכון. צריך אומץ וגם קצת ידע איך לעשות זאת, ועל כך נפרט בהמשך.
התאבדות הינה מגורמי המוות המרכזיים, בעולם מתאבדים כמיליון איש בכל שנה וקרוב ל-500 בישראל. כ-6000 איש מנסים להתאבד כל שנה בארץ.
מצבי משבר הינם שכיחים, ומופיעים אצל כולנו בעתות לחץ כגון לימודים, עומס, תקופות מבחנים ועוד. לעיתים המשבר מתעצם והופך לכבד מנשוא.


מהם סימני האזהרה למשבר חריף שיש לשים לב אליהם 
- דיבורים על מוות, מחשבות אובדניות במישרין ובעקיפין, מחוות שונות כגון מסירת חפצים ומתנות, כתיבת מסרים/סטטוסים המעידים על מצוקה
- אירועי חיים שליליים המעוררים דחק כגון כישלונות, פרֵידה, אובדן, פגיעה גופנית, מצב משפחתי מורכב, אירוע טראומטי, מצבי לחץ ועומס רב
- אירועי חיים ברשת – שיימינג, קורבנות, אלימות בפוסטים ובמסרים
- דיכאון: התעצמות תחושות כגון עצב וייאוש, חוסר משמעות לחיים ובמיוחד העדר תחושת תקווה לשינוי והעדר הנאה מפעילויות
- שימוש מוגבר בחומרים ממכרים ובאלכוהול
- שינויים בתפקוד: כגון היעדרויות ממסגרות עבודה ולימודים
- נסיגה מקשרים ומחברת אחרים והיעדר מערכות תמיכה בין-אישיות
- שינויים קיצוניים בהופעה החיצונית ושינויים בתיאבון ובדפוסי השינה
- התנהגות אימפולסיבית והתנהגות מסכנת חיים
- כלל האצבע מדגיש כי נוריות האזהרה צריכות להידלק כאשר חל שינוי מהותי לרעה בתפקוד אך גם שינוי פתאומי לחיוב אחרי מצב דיכאון הוא סימן אזהרה


מה ניתן לעשות כאשר חבר/ה נמצאים במשבר אובדני?
- לפנות ולשוחח. אם מישהו מהקרובים לנו מראה סימני אזהרה, יש לפנות אליו ישירות מבלי להסס ולהעלות את הנושא מתוך דאגה.
- להקשיב. לתת לו את מלוא תשומת לבנו. לא להפריע לדבריו, לא לשפוט, לא להתווכח או לבקר. המטרה אינה לפתור את הקושי/בעיה של האדם שלפנינו.
- לתת תקווה. לכל בעיה יש יותר מפתרון אחד וחשוב להדגיש בפניו כי המצוקה הינה זמנית, ואילו ההתאבדות היא סופית. אנשים במצוקה אובדנית מתקשים למצוא פתרונות חלופיים ונוטים לפסול פתרונות קיימים. חשוב להנכיח את קיומם של פתרונות אחרים למצב. התקווה היא מרכיב מציל חיים!
- לשאול את השאלה! אם יש סיבות לחשש, אל תהססו לשאול באופן ישיר : "האם אתה חושב על התאבדות?", "האם יש לך מחשבות לסיים את חייך?" המחקר והניסיון מלמדים כי שאלות אלו מצילות חיים. הן אינן "מכניסות מחשבות" ולהיפך – הן מאפשרות שיח פתוח וזיהוי של אלו הנמצאים בסיכון.
- להפנות לעזרה. עודדו ונסו לשכנע לפנות לעזרה מקצועית. הדגישו את הערך הרב בפנייה זו שיכולה לסייע מאוד, גם אם כעת קיים קושי לראות זאת. אל תשארו עם זה לבד. גם אם החבר/ה משביעים אתכם לא לשתף. פנו למישהו שאתם סומכים עליו והעזרו.

לאן אפשר להפנות?
באינטרנט: צ'אט ופורומים של ער"ן סה"ר.
בקהילה: רופא משפחה, פסיכולוגים קליניים, מרפאות ציבוריות.
חדר מיון : אם אתם סבורים כי קיימת סכנה מידית, גשו עם החבר/ה לחדר המיון הכללי הקרוב!

מה עוד חשוב? 
לא להישאר עם זה לבד. היעזרו בנו - בצוות מרכז הנגישות, היעזרו בבני משפחה, בחברים ובגורמים מקצועיים וערבו אותם במצוקתו של האדם הקרוב אליכם כדי שתוכלו לתמוך בו ואחד בשני.
אפשר למנוע התאבדות. מותר וחשוב לדבר על מחשבות אובדניות עם מי שנמצא במצוקה ומשבר. חשוב להכיר את גורמי הסיכון והגורמים למצוקה, להקשיב ולהפנות לגורמי סיוע ולאנשי מקצוע בעת הצורך.

המדריך פורסם על ידי המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי על שם ליאור צפתי במרכז האקדמי רופין, ומבוסס על הספר 'להאיר את הרי החושך - אובדנות בקרב בני נוער' שיצא בהוצאת דיונון לפני כשנתיים, בעריכת פרופ' יוסי לוי בלז, פרופ ענת ברונשטיין קלומק, ד"ר ירי גביעון ופרופ' אלן אפטר ובשיתוף עמותת 'בשביל החיים'.