• "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

  • "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

"אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים", אומר פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. "אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות". "כשסטודנט שואל אותי למה בכלל לעשות תואר במדעי הים, הוא מרים לי להנחתה", מספר בחיוך פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. הוא מצביע בידו מערבה, אל הים הנשקף ממשרדו, ומוסיף: "אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים. אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות".

קרא עוד

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

ב-6.6.23 התקיים במרכז האקדמי רופין, טקס הענקת תארים לשנת 2023, לכ-1,215 בוגרים ומוסמכים, מתוכם 20 מוסמכים מצטייני הנשיא. האירוע התקיים בנוכחות פרופ' אביעד קליינברג, נשיא המרכז האקדמי רופין, מר רענן דינור, יו"ר הועד המנהל, חברי סגל והנהלה, דיקאני הפקולטות, בוגרים ובני משפחותיהם שמילאו את הקמפוס בהתרגשות וחיוכים. העיתונאית הגב' דנה וייס הנחתה את הערב והזמר אוהד שרגאי הנעים את אוזננו במהלכו.

קרא עוד

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

מאמר דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

קרא עוד

המהפכה ההיברידית

הממשלה לוקחת 65 אגורות מכל שקל שאנו משלמים על דלק, ולכן לא מעודדת רכישת כלי רכב היברידיים — אך האם זה החסם היחיד?

מאת: פרופ' אייל גמליאל, דיקאן ביה"ס למדעי החברה והקהילה

באחרונה התבשרנו כי צה"ל החליט לרכוש עבור קציניו הבכירים כלי רכב היברידיים, כשהשיקול המרכזי היה חיסכון בדלק. ואמנם, בנסיעה של 20 אלף ק"מ בשנה, רכב משפחתי היברידי יחסוך כ–1,000 ליטר, שעלותם השנתית גבוהה מ–6,000 שקל. היות שצה"ל הוא זה שנושא בנטל התשלום על הדלק, הגיעו קברניטיו להחלטה המושכלת לרכוש כלי רכב היברידיים.
מדוע מרבית האזרחים שמממנים את הדלק מכיסם לא מקבלים החלטה דומה, ומדוע לא עושים זאת גם מנהלים של ציי רכב בארגונים שמממנים את עלויות הדלק של "רכבים צמודים"? אמנם כלי רכב היברידי מעט יקר יותר והוא זקוק להחלפת הסוללה החשמלית אחרי כמה שנים, אך הוצאות אלה ואחרות מתקזזות (ויותר מכך) על ידי החיסכון השנתי בדלק.

בעוד שיעילות הדלק של רכב עם מנוע בנזין רגיל יורדת בנסיעה במהירויות נמוכות, לרכב היברידי יש יעילות דלק דומה במהירויות נמוכות וגבוהות כאחד. עם ריבוי פקקי התנועה בכבישים עירוניים ובין־עירוניים בישראל, היתרון של הרכב ההיברידי על פני כלי הרכב הרגיל בחיסכון בדלק גדל והולך. למכוניות היברידיות יש יתרון נוסף בכך שהן מזהמות את הסביבה הרבה פחות ממכוניות רגילות.
קל להבין מדוע הממשלה, שמשלשלת לכיסה 65 אגורות מכל שקל שהאזרחים משלמים על דלק, אינה מעודדת כמעט רכישה של כלי רכב היברידיים. קל גם אולי להבין מדוע נהגים שמפיקים הנאה מנהיגה "ספורטיבית", המלווה בהאצות מהירות, מעדיפים כלי רכב רגיל. קשה יותר להבין מדוע נהגים אחרים ומנהלי ציי רכב של ארגונים לא בוחרים יותר בכלי רכב היברידיים. ייתכן שהחדירה האיטית יחסית של כלי הרכב ההיברידיים לשוק הישראלי נובעת משמרנות — ואולי גם מחששות מחסרונות אפשריים של הטכנולוגיה החדשה.
לפני שנה וחצי, אחרי לא מעט התלבטויות וחששות, רכשתי מכונית היברידית. הגעתי להחלטה לאחר שקיבלתי המלצות משתי עמיתות לעבודה שגמרו את ההלל על כלי הרכב ההיברידיים שלהן, ולא לפני שבעל המוסך שאותו אני נוהג לפקוד אישר את הצעד. כאשר רכשתי את המכונית שאלתי את עצמי כיצד נהגי המוניות, שיש להם נסועה עירונית גבוהה יחסית, לא גילו עדיין את כלי הרכב ההיברידיים. בחודשים האחרונים אני רואה יותר ויותר מוניות היברידיות, ואולי הן הסנוניות שמבשרות את בוא האופנה הירוקה הבאה.