• "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

  • "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

"אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים", אומר פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. "אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות". "כשסטודנט שואל אותי למה בכלל לעשות תואר במדעי הים, הוא מרים לי להנחתה", מספר בחיוך פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. הוא מצביע בידו מערבה, אל הים הנשקף ממשרדו, ומוסיף: "אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים. אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות".

קרא עוד

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

ב-6.6.23 התקיים במרכז האקדמי רופין, טקס הענקת תארים לשנת 2023, לכ-1,215 בוגרים ומוסמכים, מתוכם 20 מוסמכים מצטייני הנשיא. האירוע התקיים בנוכחות פרופ' אביעד קליינברג, נשיא המרכז האקדמי רופין, מר רענן דינור, יו"ר הועד המנהל, חברי סגל והנהלה, דיקאני הפקולטות, בוגרים ובני משפחותיהם שמילאו את הקמפוס בהתרגשות וחיוכים. העיתונאית הגב' דנה וייס הנחתה את הערב והזמר אוהד שרגאי הנעים את אוזננו במהלכו.

קרא עוד

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

מאמר דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

קרא עוד

קצין מבחן בשמיים

במחקר שערכו ד"ר מיכל מורג וד"ר אלי תימן מהפקולטה למדעי החברה והקהילה, נמצא כי עבריינים שחזרו בתשובה בעת מאסרם, והשתתפו בתוכנית שיקום תורנית חזרו לפשיעה באחוזים נמוכים יותר מיתר האסירים המשוחררים (14% בחמש השנים שבהן עסק המחקר לעומת 34%). גם בקרב אסירים לשעבר שהשתתפו בתוכניות שיקום אחרות היה שיעור הפשיעה החוזרת גבוה משמעותית בהשוואה לתוכניות התורניות.

המחקר שהתפרסם בכתב עת מקצועי וסוקר בעיתון 'הארץ', בחן את מגמת ההתקרבות לדת בבתי הכלא בישראל, שבאה לידי ביטוי בהכפלת בתי המדרש והאגפים התורניים בבתי הכלא ובעלייה משמעותחת במספר האסירים באגפים אלה.
במחקר בדקו ד"ר מורג וד"ר תימן מה קורה עם אסירים שבוחרים בדרך הדת גם אחרי השחרור מהכלא, וגילו כי הדבקות באורח החיים הדתי בשילוב עם תוכנת שיקום מובנת מסייעת להם להימנע מעבירות חוזרות.
"חלק גדול מההתחזקות במגמת החזרה בתשובה בכלא קשורה לשיקולים תועלתניים" מספרת ד"ר מורג, "קל יותר להיות דתי בתוך הכלא, השהות באגפים התורניים יותר נעימה, היא מוגנת יותר כי ישנו סינון של אנשים מראש ובוחרים את האסירים הפחות אלימים. מעבר לכך יש רוטינה שהיא מלאה בעשייה, בשבתות יש אווירה קהילתית והדבר מונע את הבדידות הגדולה של הכלא".

ד"ר מיכל מורגד"ר מיכל מורגד"ר אלי תימןד"ר אלי תימן

תוצאות המחקר שהתמקד בחיים שלאחר השחרור מהכלא מעידות על כך ששמירה על אורח חיים תורני מחוץ לכלא מעמידה בפני האסיר קונפליקטים אמיתיים, כשהוא פוגש את הסביבה שנותרה חילונית ורק אז למעשה מתחילה ההתמודדות האמיתית שלו. המחקר בחן 284 אסירים לשעבר שכולם חזרו בתשובה בעת מאסרם והשתתפו אחרי השחרור בתוכנית התורנית של הרשות לשיקום האסיר. החוקרות בדקו כמה מתוך האסירים האלה חזרו לפשע במשך שלוש שנים מיום השחרור ומצאו כי מדובר באחוז קטן פי שניים ממשתתפי תכניות שיקום אחרות ( 14% לעומת 28%) ובהפרש גדול עוד יותר ביחס לכלל העבריינים המשוחררים ש 34% נתפסים בפלילים בשלוש השנים שלאחר שחרורם.
עוד עולה מן המחקר כי משתתפי תוכנית השיקום התורנית רכשו כלים שונים מהעולם הדתי ומהעולם השיקומי שסייעו להם להתמודד עם העולם בחוץ, והאמונה בכוח עליון תרמה להם ביציאה ממעגל הפשיעה ובהתרחקות מסביבתם הקודמת ומחבריהם הישנים.
"התחלתי את המחקר ממקום יותר ציני ועם אותן תהיות שיש לכולנו כשרואים עבריין ששם פתאום כיפה על הראש" משתפת ד"ר מורג." היום אני הרבה פחות שיפוטית וחושבת שאפשר לזקק מהדת היהודית כלים רבים לתוכניות שיקום"