סמינר לימודי במינכן - רשמי מסע של תלמידי תכנית המוסמך בהגירה ושילוב חברתי

הסמינר הוגדר כסיכום מוצלח בכל היבט אפשרי, לתכנית לימודים שמאירה תופעה עולמית גוברת והולכת שמשפיעה על חלקים נרחבים ממדינות העולם כיום.

באפריל האחרון, יצאה משלחת בת 24 סטודנטים, מתכנית לימודי המוסמך MA בהגירה ושילוב חברתי בהובלתה של ראש התכנית, ד"ר קארין אמית, מרצה וחוקרת במרכז האקדמי רופין.
אם נלך לסוף, הסמינר הוגדר כסיכום מוצלח בכל היבט אפשרי, לתכנית לימודים שמאירה תופעה עולמית גוברת והולכת שמשפיעה על חלקים נרחבים ממדינות העולם כיום.
אשתף אתכם בכמה רשמים מהסיור, כשאני וחבריי הרגשנו במהלכו ברי מזל ואסירי תודה, על ההזדמנות לראות ולשמוע מקרוב, איך החומר האקדמי משתקף במציאות. ההרצאות המרתקות, הסיורים והמפגשים עם אנשי מפתח בתחום ההגירה וכמובן, גם הבילויים המשותפים בסוף כל יום, הפכו אותנו לחבורה אחת מגובשת שנושאת מסר חשוב בתחום.

מובן שאי אפשר להתחיל סיור בלי האספקט היהודי
משדה התעופה במינכן נסענו ישר אל ארוחת ערב במסעדת איינשטיין - מסעדה יהודית מפוארת הנמצאת במבנה של הקהילה היהודית במינכן. רב הקהילה סיפר לנו את ההיסטוריה של הקהילה שלו והוליך אותנו בסיום הארוחה אל תוך בית הכנסת הגדול. על קירות המסדרונות הוצגו שמות הנספים בשואה מקרב קהילת יהודי מינכן המפוארת.

היום השני נפתח בבניין הקונסוליה הישראלית "אמריקה האוס", ששופץ ע"י ממשלת בוואריה וניתן לממשלת ישראל. קיבלה אותנו המנהלת Dr. Meike Zwingenberger, שסיפרה בקצרה על ההיסטוריה של גרמניה מסיום מלחה"ע ה-2 ועד היום ותיארה את תופעת ההגירה באירופה תוך שהיא מתעכבת על ההבדלים בין מדיניות אירופה לארה"ב בתחום ההגירה.
בנושא תפקידה החשוב של גרמניה כמובילת האיחוד האירופאי בכל הקשור לקבלת וקליטת פליטים ומהגרים ועל היכולת של אירופה להתמודד עם סוגיה חברתית מורכבת זו שמענו מד"ר דן שחם, הקונסול הכללי של ישראל במינכן. בסיור הרגלי עם הקונסול גילינו, שהמבנים ההיסטוריים שבקרבת הקונסוליה, שימשו למרבה האירוניה, את מטה המפלגה הנאצית בעבר. לאורך כל הסיור, קשה היה שלא לקשור בין הסיפור היהודי ועליית הנאציזם, לבין סוגיות הנוגעות לגזענות ולקליטת מהגרים כיום במדינות העולם המערבי.
הגרמנים הקימו מרכז קליטה ראשונית לפליטים, ובאמצעות נציגת ממשלת בוואריה האחראית על המרכז, סיירנו במבנה וראינו מקרוב כיצד מתבצע תהליך הקליטה ונפגשנו עם Matthias F. Lill - מממשלת בוואריה, האמון על האינטגרציה של מהגרים בחברה. הרצאתו עסקה בנושא היחס לפליטים המגיעים לגרמניה והשתלבותם בחברה. לסיום היום המעניין יצאנו לארוחת ערב שתוכננה עבורנו מראש במסעדה בווארית, מה שנקרא "בירה ונשירה". האווירה הייתה שמחה ועליזה, חזרנו למלון "עייפים אך מרוצים".

מרכז קליטה ואולפן לא רק בישראל

היום השלישי התחיל במרכז קליטה לפליטים (שלב ב’) בעיירה דאכאו הקרובה למינכן. ראש מועצת דכאו, Stefan Lowel, קיבל אותנו בחום רב עם בעלי תפקידים נוספים ומתנדבים במקום, ודרכם שמענו על ההתמודדות של הפליטים ועל הקשיים שמתעוררים לחברה הקולטת אותם. במבני הדירות שהוקמו עבור הפליטים בסמוך למרכז הקליטה, לומדים המהגרים גרמנית ומקבלים ייעוץ, הכוונה, תמיכה וטיפול בכל צרכיהם. היה מפתיע לטובה, לראות את התנאים האנושיים והיחס החם להם זכו, סוף סוף מי ששרדו את הטראומות הקשות עד הגעתם.

בארוחת הצהרים מצאנו את עצמנו, במסעדה על שפת האגם בעיירה ציורית ושלווה, שקשה לדמיין את עברה השחור, סועדים בפורום מכובד ובאווירה סוריאליסטית משהו. זו הייתה הזדמנות חד פעמית עבורי וחבריי, ללמידה לא פורמאלית איך צריך לקלוט הגירה.

היום המשיך במשרד הפדרלי להגירה ופליטים (BAMF) שבנירנברג, ששימש, איך לא, כמפקדה של האס אס בעבר. במשרד המשמש גם לארגונים בינלאומיים למען מהגרים ופליטים פגשנו את  Aleksandra Koluvija  מ IOM - ארגון ההגירה הבינלאומי. שספרה לנו על דרכי ההתמודדות עם מקרים מורכבים, איך מקבלים מעמד של פליטים? ועם איזה אתגרים הם צריכים להתמודד בדרך לאינטגרציה בלימוד השפה ובהשגת תעסוקה.
בהמשך היום התארחנו בבית הקהילה המוסלמית-טורקית, המשמש כמעין מוזיאון עם פריטים עתיקים ונדירים משלושת הדתות. נוכחנו לדעת שלקהילת המוסלמים בבוואריה יש קשר הדוק עם הקונסוליה הישראלית והיא עושה רבות למען שלום בין הדתות. ביום האחרון חזרנו ל"אמריקה האוס" לשמיעת הרצאות נוספות וסיכום הסמינר.

הרצאה מרגשת נשמעה מפי Charmain Hedding, שהינה ראש עמותה בשם " Shai Fund" העובדת עם עקורים ופליטים בסוריה ועירק (יאזידים ונוצרים). בקול נרגש ועיניים דומעות, סיפרה שרמיין על הזוועות שפליטים אלו עוברים בסוריה ועל האידאולוגיה הדעא"שית שבמרכזן. למדנו שיש גם מי שמנסה ואף מצליח להציל חלק מהנשים והילדים הנצורים בחבל ארץ זה ועוזר להם בהתמודדות הקשה לחזור לשפיות. בהמשך שמענו מפי Simone Helmschrott, את עיקרי התוכנית לשילוב פליטות מקבוצת יזידיות ונוצריות והטיפול הצמוד בהן.

לפני שהתפזרנו לכמה שעות חופשיות, סיכמה ד"ר קארין אמית את הסמינר והשאירה אותנו עם שאלות למחשבה על נקודות ההשוואה בין ההגירה לגרמניה וישראל. החצי השני של היום הוקדש לשיטוט חופשי במינכן היפה. מזג האוויר הנפלא האיר לנו פנים ואפשר לכולנו להסתובב בעיר העתיקה וכמובן אי אפשר בלי קצת שופינג. בערב נפגשנו במסעדה מודרנית לבילוי משותף אחרון בטרם נחזור ארצה.

דעה אישית ותודה
הסיור היה מרתק והעניק ערך מוסף עצום עבור כל מי שהשתתף בו. הקבוצה חזרה מגובשת אף יותר משהיתה מלכתחילה, ונוצרו חברויות חדשות בין הסטודנטים משנה א’ וב’.  זו הייתה חוויה חד פעמית. , תודה ליהודה בן עזרא ובועז ירדני שהיו ממתכנני הסמינר ועשו זאת עם כל הלב והנשמה
בהזדמנות זו, אני וחבריי רוצים להביע את תודתנו למארגני הסמינר על כל היבטיו.
תודה מיוחדת לד"ר קארין אמית המדהימה שליוותה אותנו וידעה לנווט בין תפקידה כמרצה וראש התכנית לבין היותה "אחת מהחברה".

ובנימה אישית ההחלטה ללמוד תואר שני בהגירה ושילוב חברתי ברופין, הייתה אחת ההחלטות החכמות שעשיתי בחיי.  צוות המרצים מעורר ההשראה, התוכנית העשירה, ההשקעה בסטודנטים והיחס החם מצד צוות המרצים והצוות המנהלי.

כותבת: מיטל מוארמן ברוך, סטודנטית לתואר שני, MA בהגירה ושילוב חברתי