• "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

  • "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

"אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים", אומר פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. "אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות". "כשסטודנט שואל אותי למה בכלל לעשות תואר במדעי הים, הוא מרים לי להנחתה", מספר בחיוך פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. הוא מצביע בידו מערבה, אל הים הנשקף ממשרדו, ומוסיף: "אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים. אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות".

קרא עוד

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

ב-6.6.23 התקיים במרכז האקדמי רופין, טקס הענקת תארים לשנת 2023, לכ-1,215 בוגרים ומוסמכים, מתוכם 20 מוסמכים מצטייני הנשיא. האירוע התקיים בנוכחות פרופ' אביעד קליינברג, נשיא המרכז האקדמי רופין, מר רענן דינור, יו"ר הועד המנהל, חברי סגל והנהלה, דיקאני הפקולטות, בוגרים ובני משפחותיהם שמילאו את הקמפוס בהתרגשות וחיוכים. העיתונאית הגב' דנה וייס הנחתה את הערב והזמר אוהד שרגאי הנעים את אוזננו במהלכו.

קרא עוד

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

מאמר דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

קרא עוד

פתרון המשבר העולמי בשרשרת האספקה נמצא בבינה המלאכותית

אימוץ בינה מלאכותית בניתוח של חיזוי ביקושים, תכנון מערך ההובלות, בחירת ספקים, ניהול מלאי ועוד יביא לשינויים משמעותיים בתפעול שרשרת האספקה ויהפוך אותה לסתגלנית, זריזה וגמישה ומותאמת לתנודתיות הצפויה בשווקים בעתיד הנראה לעין. מה הם האתגרים באימוץ זה?

 שרשראות אספקה הן מערכות המחברות בין מספר רב של גורמים הכוללים אנשים, תשתיות, תהליכים ומידע. על מערכת קשרים מסועפת זו התווספו לאחרונה מגה-אירועים עולמיים כמו מגפת הקורונה, מלחמת רוסיה-אוקראינה ומלחמת הסחר בין סין למערב והמחישו את המורכבות הגדלה והולכת בתפעול זירות הסחר הגלובליות.

השינויים בהרגלי הצריכה, המחסור בכוח אדם מיומן והמגבלות הגיאוגרפיות העצימו את גורמי הסיכון ויצרו משבר עולמי המציב אתגר משמעותי לכל השחקנים בענף.

 ד"ר דוד בן טולילה - ראש תכנית ה-MA בלוגיסטיקה ושרשרת אספקה גלובליתד"ר דוד בן טולילה - ראש תכנית ה-MA בלוגיסטיקה ושרשרת אספקה גלובלית  פרופ' פרדי גבאי - דיקן הפקולטה להנדסה פרופ' פרדי גבאי - דיקן הפקולטה להנדסה

החדשות הטובות הן, שכמו בכל משבר, גם כאן טמונה הזדמנות אדירה להובלת שדרוג משמעותי במערכות הניהול, התכנון והבקרה של שרשראות האספקה. הפתרון המסתמן הוא שימוש בטכנולוגיות ומערכות המבוססות על בינה מלאכותית ושילובם עם כלי סימולציה מתקדמים לניהול מתקדם של שרשראות האספקה הגלובלית.


להתמודד עם רמות סיכון הולכות וגדלות
מהפכת הבינה המלאכותית סוחפת אין-סוף תחומים לתוכה: מערכות אוטונומיות, מסחר אלקטרוני, מערכות ייצור, שירותים (כמו רפואה, ביטוח, בנקאות) וכל תחום אפשרי העולה על הדעת. הכנסת הבינה המלאכותית לתחום עשויה להזניק את שרשרת האספקה לביצועים חסרי תקדים, ומפירותיה ייהנו בעתיד כל השחקנים: יצרנים, משווקים, חברות לוגיסטיקה וכמובן הצרכן הסופי.
למערכות נבונות המבוססות על למידה עמוקה (deep learning) מתוך נתוני עתק (big data) יש יכולות פנומנליות להתמודד עם רמות סיכון הולכות וגדלות. היכולת של מערכות אלו לזקק תובנות מתוך הקשרים המורכבים בין הגורמים השונים, לא רק תייעל תהליכים קיימים, אלא גם תכין את העוסקים בענף לגידול צפוי בצריכה, במחזורי הסחר ובפעילות העסקית. בנוסף, כלי סימולציה מתקדמים ומדויקים המבוססים על תאומים דיגיטליים (digital twins) מאפשרים לבצע ניתוחים אנליטיים מורכבים כדוגמת prescriptive analytics – (המוכרים בשם ?"what if"), אשר יבחנו תרחישים שונים ויבחרו את הפתרונות האופטימליים בצורה אוטומטית. בתנאי אי-וודאות ותנודתיות קיצונית, ניתוח זה שווה מיליארדים לכולם.


אתגרים עצומים
ארגונים שיבקשו להצטרף למהפכת הבינה המלאכותית בשרשראות אספקה גלובליות יזדקקו לארבעה מרכיבים:
חזון ניהולי - מידת ההצלחה בהטמעה של טכנולוגיות המבוססות בינה מלאכותית נשענות על תמיכה וגיבוי של ההנהלה הבכירה ברמת ה- c-level כיעד אסטרטגי של הארגון (דו"ח מקינזי 2018).
הון אנושי - מהפכת טכנולוגית נשענת על כוח אדם מיומן של מהנדסים ומפתחים בתחומי הבינה המלאכותית. גיוס מהנדסים בעלי יכולת לשלב כישורים אנליטיים מדעיים, יחד עם יישומים של שרשרת אספקה גלובלית בעולמות אלה, הופכים במהירות לאתגרים עצומים נוכח מחסורם בשוק.
מאגרי מידע - למידת מכונה ואנליטיקה מבוססות על מאגרים איכותיים של נתוני עתק המהווים את הדלק המניע את מנועי הלמידה של אלגוריתמים אלה. בהיבט זה ארגונים נדרשים לאפשר קישורים יעילים של צינורות המידע של המערכות האופרטיביות למערכות האנליטיקה והבינה המלאכותית. השימוש בכלי סימולציה מדויקים כדוגמת ה- digital twins עשוי לתת מענה למחסור בנתונים ולאפשר לתהליך הלמידה להתבצע על כלי סימולציה.
ממשק אדם מכונה - אתגר מרכזי נוסף הוא צבירת קרדיט מצד מערכות הבינה המלאכותית אל מול הגורם האנושי. על מנת לתת מענה לאתגר זה, חברות הפועלות בתחום יידרשו להדריך ולהנחות את מערכי הסגל התפעולי כחלק בלתי נפרד מתהליך ההטמעה של הטכנולוגיות המתוארות.


לסיכום, לפי דוחות משנת 2022 של חברות בארה"ב, כ- 29% מהחברות בתחום שרשרת האספקה משקיעות בבינה מלאכותית וב- digital twins. מחקרים מדעיים שפורסמו לאחרונה מציינים, כי אימוץ בינה מלאכותית בניתוח של חיזוי ביקושים, תכנון מערך ההובלות, בחירת ספקים, ניהול מלאי ועוד לא רק משפר באורח דרמטי את הביצועים, מוזיל את העלויות ומפחית הפסדים, אלא גם מביא לשינויים משמעותיים בתפעול השרשרת, שהופכים אותה לסתגלנית, זריזה וגמישה ומותאמת לתנודתיות הצפויה בשווקים בעתיד הנראה לעין.

האם הטכנולוגיה מעכבת פתרונות של כלכלה מעגלית?

האריזה משמשת את שרשרת האספקה לשינוע המוצר כך שיגיע ליעדו. בתום המסע, האריזה מסיימת את תפקידה ובמרבית המקרים הופכת לפסולת. מידי שנה, מאות מיליוני טונות של פסולת אריזה מזהמות את כדור הארץ ואחראיות על פליטה מוגברת של גזי חממה ובזבוז משאבי הטבע. כמויות פסולת האריזה הם עצומות וגדלות מידי יום. באיחוד האירופאי לדוגמה, כל אדם אחראי על ייצור כ-180 ק"ג פסולת אריזה בשנה. אמנם, במדינות מתקדמות, מעל 40% מפסולת האריזה (המיוצרת מפלסטיק, עץ, קרטון, מתכות וזכוכית) מגיעה למחזור, אך עדיין תהליכי המחזור עצמם מזהמים את הסביבה ומכלים את משאבי הכדור.

נעם הנקין - מרצה בתוכנית MA בלוגיסטיקה ושרשרת האספקה הגלובליתנעם הנקין - מרצה בתוכנית MA בלוגיסטיקה ושרשרת האספקה הגלובלית

מודל "הכלכלה המעגלית" יכול להיות פתרון לצמצום השימוש במשאביו הטבעיים של כדור הארץ ומציע שימוש חוזר במוצרים פעמים רבות. כך יישמרו מאגרי הטבע המידלדלים וזמינות המשאבים הטבעיים תישמר.
"הכלכלה המעגלית" מושתת על ארבעה יסודות: מודל כלכלי, תכנון מוצר, מוטיבציה בין השותפים ולוגיסטיקה בחזרה, או "לוגיסטיקה מעגלית".
על מנת להצליח ביישום עקרונות המודל המעגלי, כל הגורמים המתפעלים את שרשרת האספקה חייבים לשוחח זה עם זה, החל מתהליך התכנון, על מנת להיות שותפים מלאים בהרכבת כל חלקי הפאזל. השיחה וההקשבה זה לזה היא תנאי הכרחי לתכנון משותף, להחלפת נתונים, להבנת המכשולים ולטיפוח מוטיבציה בין השחקנים הלוגיסטיים בשרשרת. המפתח לישום הכלכלה המעגלית נמצא בצוותי פיתוח חוצי ארגונים שישוחחו זה עם זה וימצאו את הפתרון הקיימותי המיטבי.
בפועל, הקידמה הטכנולוגית מחליפה את השיחה בין אנשים. הטכנולוגיה משפרת באופן קבוע את ביצועי שרשרת האספקה באמצעי מעקב ובאמצעות מחסני מיון משוכללים. הרבה יותר טכנולוגיה, פחות קשר ישיר אנושי במהלך המסלול הלוגיסטי. מיליארדי אריזות נשלחות מידי יום ברחבי העולם ומגיעות ליעדם על-ידי טכנולוגיה התומכת במלאי זמין, הוראות ייצור, הזמנות, ליקוט יעיל, מסלולים מועדפים, חשבונות וסליקת כספים. את כל אלו עושה הטכנולוגיה המתקדמת באמצעות מערכות מחשוב משוכללות. בפועל, הקשר האנושי הולך ומתאדה בהדרגה מתהליכי העבודה בניהול המערכות הלוגיסטיות.
בכך מפריעה הקידמה הטכנולוגית לשמור על הסביבה, לצמצם פליטת גזי חממה ומעכבת את ההגנה על משאבי כדור הארץ ההולכים ומתכלים.
נשמע מוכר? פעם התקשרנו, היום אנחנו שולחים הודעה...


פרופ' פרדי גבאי הוא דיקן הפקולטה להנדסה במרכז האקדמי רופין ומומחה לבינה מלאכותית.
ד"ר דוד בן טולילה עומד בראש תכנית ה-MA בלוגיסטיקה ושרשרת אספקה גלובלית הפועלת במרכז האקדמי רופין.
נעם הנקין הוא מרצה בתוכנית MA בלוגיסטיקה ושרשרת האספקה הגלובלית של המרכז האקדמי רופין, ומנכ"ל חברת אקו-הנדלינג המתמחה ב"לוגיסטיקה מעגלית"

לפרטים נוספים על תכנית המאסטר לתואר שני בלוגיסטיקה ושרשרת האספקה הגלובלית , לחצו כאן >> https://bit.ly/3yyxCMH 

המאמר פורסם ב: דה מרקר בתאריך 22.9.22לקריאת הכתבה