• "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

  • "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

"אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים", אומר פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. "אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות". "כשסטודנט שואל אותי למה בכלל לעשות תואר במדעי הים, הוא מרים לי להנחתה", מספר בחיוך פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. הוא מצביע בידו מערבה, אל הים הנשקף ממשרדו, ומוסיף: "אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים. אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות".

קרא עוד

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

ב-6.6.23 התקיים במרכז האקדמי רופין, טקס הענקת תארים לשנת 2023, לכ-1,215 בוגרים ומוסמכים, מתוכם 20 מוסמכים מצטייני הנשיא. האירוע התקיים בנוכחות פרופ' אביעד קליינברג, נשיא המרכז האקדמי רופין, מר רענן דינור, יו"ר הועד המנהל, חברי סגל והנהלה, דיקאני הפקולטות, בוגרים ובני משפחותיהם שמילאו את הקמפוס בהתרגשות וחיוכים. העיתונאית הגב' דנה וייס הנחתה את הערב והזמר אוהד שרגאי הנעים את אוזננו במהלכו.

קרא עוד

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

מאמר דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

קרא עוד

הגיע הזמן לשינוי: הכלכלה מצליחה אבל רבים מהאזרחים עניים

הטיפול ביוקר המחיה אינו מספק • דרושה תפיסה חדשה שכוללת הורדת מע"מ דיפרנציאלית, טיפול בספסור הקרקע וטיפול בחוב הלאומי

 הכותב: מר מאיר שטרית, ראש ההתמחות במנהיגות אסטרטגיה וניהול בכיר בתוכנית ה-MBA במרכז האקדמי רופין

מדינת ישראל מתגאה בכלכלה מוצלחת, ובצדק. הנתונים הכלכליים טובים בקנה מידה בינלאומי, דירוג האשראי גבוה, החוב הלאומי במונחי תל"ג נמוך יחסית לעולם, אחוזי אבטלה נמוכים וגירעון פיסקלי נמוך, כל זאת אחרי תקופת קורונה לא קלה. ניתן לצפות לאור נתונים שהחיים של האזרחים בישראל יהיו חיי רווחה נוחים. ואכן חלק ניכר באוכלוסייה חי כך, חלקם אף חי בתנאים כלכליים מצוינים.

אך אליה וקוץ בה, כי האזרחים בעשירונים הנמוכים מתקיימים בקושי, וחיים מהיד אל הפה במקרה הטוב. למעשה, כמעט כל משפחה חמישית בישראל נמצאת מתחת לקו העוני. עבור משפחות אלה, החיים הם התמודדות יומיומית עם מחסור במשאבים, מחסור בהזדמנויות ומחסור בחוויות של הכרה חברתית וכבוד. יוקר המחייה בישראל גבוה וברור שהעלאת הריבית על ידי בנק ישראל שימשיך כנראה בהעלאתה, יקשה עוד יותר על האוכלוסייה הזאת.

הטיפול הממשלתי ביוקר המחיה באמצעות רפורמות שונות והורדת מכסים שנעשו לאחרונה יבואו לידי ביטוי רק בעוד זמן מה ולא ברור אם ההקלות יגיעו לכיסם של האוכלוסיות החלשות או לכיסם של היבואנים והמונופולים הרבים. ממדי העוני בישראל גבוהים מזה שנים רבות. בשנת 2020 היו כמעט 2 מיליון נפשות מתחת לקו העוני, כ-20% מהאוכלוסייה, מהם כמעט מיליון ילדים וזאת אחרי התערבות הממשלה בסיוע למשפחות אלה. ללא התערבות הממשלה ממדי העוני על פי הכנסה כלכלית היו עומדים על כ-40%.

רחוק מלעזור

טיפול הממשלה רחוק מלתת תשובה אמיתית לאוכלוסיות העניות ולא מצליח להתמודד עם הבעיה. דרוש שינוי יסודי בכלכלה כדי לסייע באמת לאוכלוסיות החלשות כמו: שינוי במדיניות המיסים והורדת מע"מ על מוצרי יסוד מ-17% ל-5%. פעולה זו תחזיר 12% נטו לכיסם של המשפחות. כיום אפילו אלה שחיים על אבטחת הכנסה, משלמים ממנה חזרה למדינה כ-17% כי הם צורכים בהכרח את כל משכורתם.

אני יודע כי האוצר מתנגד עקבית למע"מ דיפרנציאלי, אך מי אמר שהם צודקים. ישנם מדינות רבות בהן יש מע"מ דיפרנציאלי בתחומים שונים. כדאי לציין כי ישראל היא בין המדינות בהן מע"מ הוא אחד מהגבוהים ביותר במדינות ה-OECD. אם האוצר חושש מהפסד הכנסות צריך לאזן זאת על ידי ביטול חלק מהפטורים ממס הכנסה שהנהנים העיקריים מהן הן האוכלוסיות החזקות ביותר.כיום מחירי הדיור בישראל מטורפים ללא שום הצדקה בהשוואה למדינות רבות באירופה. הסיבה המרכזית להאמרת מחירי הדיור היא הספסרות של רשות מקרקעי ישראל בקרקעות המדינה, על ידי מכירתן במחיר הגבוה ביותר. זוהי מדיניות גרועה שגורמת לנזק רב בתחום הדיור. כדי לעשות שינוי נדרשת הפסקה טוטלית של מכירת קרקעות המדינה לקבלנים למטרת דיור, וחזרה להחכרת קרקע בלבד לקוני הדירות כפי שהיה נהוג עד לשנות ה-70. הדיירים ישלמו את מחיר הקרקע על פי הערכת שמאי ב-50 תשלומים שנתיים למדינה.

נזק נוראי

לא קשה לשער את הנזק הנוראי שנגרם למשפחות ללא פתרונות דיור הנאלצים לעבור כל שנה מדירה לדירה, להחליף בתי ספר ולנדוד ממקום למקום ללא שורשים וללא תנאי חיים נורמליים. אני מציע לחזור ולבנות במימון המדינה עשרות אלפי דירות לשכירות סוציאלית למשפחות חסרות אמצעים. בנוסף דרוש טיפול מידי ונוקשה במונופולים הקיימים ומניעת הקמת מונופולים חדשים על ידי פיקוח מחירים הדוק על כל מונופול, והכנסת תחרות מולם.

המדינה משלמת למעלה מ-40 מיליארד שקל לשנה ריבית על חובות המדינה. צריך לייעד את כל הכנסות המדינה מהגז בעדיפות ראשונה להורדת החוב הלאומי ולבטל בשלב זה את כל הרעיון של קרן לדורות הבאים. כפי שנהוג לגבי הכנסות מהפרטה. חשוב לטפל בדור הנוכחי כך שהדור הזה יגדל בתנאים נורמליים ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. כך גם נבטיח את עתיד הדורות הבאים תוך תקווה שנבטל או נקטין בצורה דרסטית את ממדי העוני. החזרת החוב תשחרר בתקציב המדינה עשרות מיליארדים שהממשלה יכולה להשתמש בהן להוצאות האזרחיות של הממשלה: חינוך, דיור, בריאות, רווחה ועוד. כל זה מבלי לפרוץ את מסגרת התקציב. הצעדים המוצעים כאן הם צעדים ברי ביצוע מידית, דרושה רק החלטה אמיצה של הממשלה לקביעת מדיניות נכונה.

 

המאמר פורסם ב: גלובס בתאריך 1.6.22לקריאת המאמר