• "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

  • "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

"אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים", אומר פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. "אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות". "כשסטודנט שואל אותי למה בכלל לעשות תואר במדעי הים, הוא מרים לי להנחתה", מספר בחיוך פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. הוא מצביע בידו מערבה, אל הים הנשקף ממשרדו, ומוסיף: "אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים. אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות".

קרא עוד

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

ב-6.6.23 התקיים במרכז האקדמי רופין, טקס הענקת תארים לשנת 2023, לכ-1,215 בוגרים ומוסמכים, מתוכם 20 מוסמכים מצטייני הנשיא. האירוע התקיים בנוכחות פרופ' אביעד קליינברג, נשיא המרכז האקדמי רופין, מר רענן דינור, יו"ר הועד המנהל, חברי סגל והנהלה, דיקאני הפקולטות, בוגרים ובני משפחותיהם שמילאו את הקמפוס בהתרגשות וחיוכים. העיתונאית הגב' דנה וייס הנחתה את הערב והזמר אוהד שרגאי הנעים את אוזננו במהלכו.

קרא עוד

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

מאמר דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

קרא עוד

הפתרון ליוקר המחיה: אימוץ ערכים אקולוגיים

יוקר המחיה מהווה בעיה קשה עבור צרכנים המתקשים לקנות מוצרים כי הכנסתם הריאלית נשחקת. השאלה המתבקשת היא כיצד מתמודדים עם בעיה זו.

 הכותב: ד"ר אריק שרמן , ראש המחלקה לכלכלה ומנהל וחוקר כלכלת אושר במרכז האקדמי רופין

 

אם נתעלם מסיוע ממשלתי ונתמקד בהתנהגות הצרכנים בלבד, השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא - מה מטרת הצרכן? שאלה זו עולה בכל שיעור מבוא לכלכלה שבו לומדים על התנהגות הצרכן.

מבין שלל התשובות: "לקנות בזול", "לקנות הרבה" ו"לקנות עוד ועוד", בולטת ההתעלמות מהשאיפה להגדיל את האושר ושביעות הרצון מהחיים. מימוש מטרה זו יכול לסייע במאבק להפחתת יוקר המחיה.

 ראשית, עלינו להבין כי השפעת התצרוכת החומרית על רמות האושר מוגבלת. צרכנים רבים לא מנצלים בצורה נכונה את הכנסתם וקונים מוצרים זולים ולא כי הם נהנים לצרוך אותם. וגם אם נהנים מהתצרוכת, ההנאה לרוב היא קצרת טווח.

אנו מסתגלים מהר לתצרוכת "פשוטה" שלא מגרה את המוח. המוח מפריש הורמוני אושר, דוגמת דופמין, כדי לקיים את יצר ההישרדות שלנו, אך המציאות מלמדת כי אנו כבר לא נמצאים בסכנה מעין זו. אנו חיים בתקופת שפע שבה ניתן לקנות הרבה וכדי שנהנה באמת, אנו צריכים לחוות ריגוש חדש בכל פעם. קנייה של חולצה אינה מספקת כפיתוח תחביב שהושקע בו מאמץ או רכישת חוויה משותפת עם חברים טובים.

עידן השפע מציב בפנינו בעיה נוספת – והיא הבעיה האקולוגית. תצרוכת היתר גורמת לעלויות סביבתיות רבות שהיצרנים מנסים להסתיר מאתנו, מכיוון שמטרתם להרוויח כמה שיותר. הרווח יגדל כתוצאה מעליית מחירים. השילוב בין הדאגה לסביבה ולעתיד הדורות הבאים עם הרצון להגביר את האושר האישי, יכול להוות פתרון ראוי ליוקר המחיה.

ממצאים מהעולם מעידים כי צרכנים שבוחרים להגביל את תצרוכתם החומרית מדווחים על רמות אושר גבוהות יותר מאלו שאינם עושים כך. הסיבה טמונה בכך שהאושר מושפע מהערכים שאנו מאמצים. פעולה למען ערכים אקולוגיים מסבה לנו משמעות לחיים שאינה מתקבלת בקניית מוצרים במחיר מוזל. השפעת התצרוכת על האושר מוגבלת, בעוד שלערכים שאנו מאמצים יש השפעה מתמשכת. נמצא כי לערכים שאנו מקבלים בילדות יש קשר חיובי לרמות האושר שנדווח עליהן בגיל מבוגר. כן נמצא כי לערך כמו הסתפקות במה שיש, יש תרומה למדדי אושר.

אם כך מה הפתרון ליוקר המחיה?

ככל שרבים יאמצו ערכים אקולוגיים בהגבלת מגוון וכמות מוצרי צריכה תיווצר תגובת שרשרת. הביקוש למוצרים יקטן ואז יוזל. היצרנים ירצו לשמור על רמת רווח ויאלצו להתאים את עצמם למציאות שבה הצרכנים לא קונים סתם מוצרים שלא משפרים את רמת האושר שלהם.

היצרנים יאלצו לאמץ ערכים אקלוגיים, ערכים שיתבטאו בתהליכי ייצור ידידותיים לסביבה כמו שימוש בחומרים מתכלים והגברת הייצור המקומי כדי לצמצם זיהום הנגרם מהובלה מחו"ל. היצרנים יבינו שהביקוש למוצרים שלהם ירד כי הצרכנים שינו את מערכת הטעמים שלהם. הצרכנים רוצים להיות מאושרים והדרך לכך היא אימוץ ערכים אקולוגיים.

 

המאמר פורסם ב: כלכליסט בתאריך 11.2.22לקריאת המאמר